מה אני יכול לעשות לגבי העתיד שלי? אני מרגיש אבוד לגמרי

היי
אני בת 19 ולפני שנה הייתה לי התלבטות בול כמו שלך
הגעתי לצו ראשון פעם ראשונה עם הכיתה, גיל 17 מבולבלת לא יודעת מה זה דפר ולומדות וכל מה שיש לי בראש זה רק לא קרבי
עשיתי את המבחנים וחירטטתי, הציונים שקיבלתי גם היו בהתאם (דפר 40)
ופרופיל נמוך בגלל חוסר בברזל
החלטתי לדחות גם את השנה וללכת למכינה קדם צבאית כדי לעשות משהו משמעותי מבלי לדעת מה יהיה, שם למדתי הכול בערך על הצבא, על תפקידים, ועל המערכת הזו בכללי ואחרי כל זה החלטתי שאני רוצה משהו משמעותי בצבא גם
העלתי את הפרופיל אחרי שלקחתי כדורים כמעט חצי שנה ודרך המכינה קיבלתי אפשרות שנייה להעלות את הדפר והעלתי ל70 וכרגע משובצת קרבי חיר גבולות
עצה שלי אליך תעשה את השנה הזאת אם בא לך לצאת מאזור הנוחות זה בשבילך.
ותוכל להיעזר דרך המכינה/שנת שירות לקבל מיונים הרבה יותר טובים כי הרושם שאנשים שעושים את השנת התנדבות היא הרבה יותר גבוהה (ובינינו תנצל אותם כי יעזרו לך שם)

שואל השאלה:
כן אבל אני לא מכיר תפקידים שיעזרו לי באזרחות
גם אני מפחד לא להסתדר בשנת שירות כי זה מאוד שונה ממכינה במכינה דואגים לך לאוכל ניקיון וכדומה וכל מה שאת צריכה זה כביכול ללמוד ולהתנדב אבל בשנת שירות את דואגת לעצמך לאוכל לניקיון לדברים והכל כולל הכל בסכום זעום של 500 שקל בחודש .. ועוד יש לי 6 אנשים (לפחות בקומונה שלי) שכל אחד עושה מה בא לו ויכולים לאכול לך אוכל וכדומה

אתה ממש לחוץ יותר מדי נשמה
יש גם אנשים שמשתחררים מהצבא בלי תפקיד סופר נחשק או משהו ועדיין אין להם תוכניות לעתיד, הכל טוב

בנוגע להנדסאי זה לא בדיוק עבודה שחורה כמו שאתה גורם לזה להישמע. זה לא עכשיו כמו שתהיה מתדלק בתחנת דלק נגיד שזה עבודה שחורה במיטבה. פשוט להנדסאי יש פחות ידע מלמהנדס אז הוא לא יכול לפתח עכשיו דברים חדשים לגמרי מאפס, אבל יש המון עבודות שוות להנדסאים וקלילות יחסים, לא חושב שמתאים להגיד על זה שזה עבודה שחורה

ובכל מקרה קח תזמן, אם אתה לא רוצה לעשות את השנת שירות אל תעשה אותה, זה ממש עמוס וצריך באמת רצון בשביל שתשרוד את זה. תתגייס כרגיל, אין לחץ לכלום

^^אם אתה לא מכיר תפקידים שיעזרו לך באזרחות תמצא מה אתה אוהב מהתחביבים שלך כי אם תעבוד בעבודה שעושה כסף או בקבע אבל אתה סובל אז מה זה שווה?
תוכל לקבל דברים לאזרחות אם תלך לקורסים וכאלה או עתודאי


ולגבי מה שרשמת שבמכינה דואגים לאוכל וניקיון אז זה בתכלס אנחנו.
כל הפואנטה היא מנהיגות.
היינו מנהלים לעצמנו את הלוז, היינו מעבירים אימונים, מזמינים אוכל מהתקציב או קונים לפי הצורך לדירות שהיינו מחולקים בהם. הכל היה בידיים שלנו.
כמובן שזה תהליך אבל הוא ארוך וצריך באמת להתמסר לזה
לעומת שנת שירות שרוב השנה שלהם הם רק מתנדבים וגרים מלא בוילה ענקית ולזה בכלל צריך מסירות ורצון והרבה סבלנות.
לא לכולם זה מתאים גם לדחות את הצבא בעוד שנה..
זה לאנשים שרוצים פיתוח אישי, ונחיתה קלה יותר לצבא

שואל השאלה:
לפי מה שהבנתי במכינה יש חדר אוכל ומנקות
תלוי איזה מכינה את
בשנת שירות לא גרים בוילה ענקית לרוב זה בית באזור מאוד מפוקפק והדירה עצמה לא משהו והתנאי שירות גם מזעזע
יש אולי 2 קומונות בתנועה שלי (שזה נתניה ואילת) שזה דירות "וילה"

שואל השאלה:
בעיקרון לא בא לי לבזבז את השנים הכי יפות שלי על משהו שאני לא אהנה ממנו
בכנות הנדסאי זה לא כזה מעניין אותי רציתי ללמוד פסיכולוגיה פעם אבל זה לימודים מאוד ארוכים ויש סיכוי שגם אני אכשל במבחנים (לפחות זה מה שאחותי אמרה לי שרוב הסיכוי שאני יכול גם לא להתקבל אחרי התואר לעבודה) אז אני וויתרתי על זה והנדסאי או מהנדס זה משהו יותר פשוט וודאי (וזה לא קל גם שלא תבינו לא נכון)
פשוט מעדיף לצאת כבר עם מקצוע לעתיד מהצבא לצערי אבל אין לי 4-5 יחל מתמטיקה אז אקדמאית אני לא יכול לעשות

שואל השאלה:
ואני לא חושב שאני לחוץ יותר מידי אני מרגיש שאני ההפך אני מרגיש שלא אכפת לי מספיק וזה בתכלס נכון כי אם היה לי אכפת הייתי חוקר על זה יותר מוקדם אבל בכנות לא היה לי אכפת כי חשבתי שזה מאוד רחוק ממני אבל עכשיו זה קרןב אלי יותר מתמיד. בכנות אני מרגיש שיהיה לי רע בצבא ואני מעדיף להוציא פטור אבל אני לא רוצה לוותר לעצמי מהר

^אם לא היה לך אכפת מספיק אז לא היית חושב על זה גם עכשיו
אבל אתה כן מבין שזה חשוב וזה העיקר, יש מלא אנשים שפשוט זורקים על זה ובטוחים שזה יסתדר מתישהו לבד, זה שאתה לא ככה זה אומר שאכפת לך וזה מצוין
אין למה להיכנס ללחץ בגלל זה אבל, תתגייס וקח את הזמן לחשוב בינתיים

שואל השאלה:
אני חושב שאני אלך לעתודה יג יד למרות שהייתי רוצה לצאת מאזור הנוחות ולעשות דברים חדשים כמו השנת שירות אבל זה סיכון גדול מידי לקחת