6 תשובות
1 תני לאמא שלך חיבוק ותגידי לה שאת אוהבת אותה
2 תמצאי תחביב חדש משהו שיעסיק אותך ושאת אוהבת לעשות
3 פעילות גופנית מעלה את המצב רוח תמיד
4 תנסי לאהוב ליהיות לבר זה יכול לקחת זמן אבל אם את מצליחה זה מטורף
2 תמצאי תחביב חדש משהו שיעסיק אותך ושאת אוהבת לעשות
3 פעילות גופנית מעלה את המצב רוח תמיד
4 תנסי לאהוב ליהיות לבר זה יכול לקחת זמן אבל אם את מצליחה זה מטורף
לסיטואציה שאת מתארת יש הרבה צדדים מורכבים, ואני מבין את הקושי והכאב שאת מרגישה. הנה כמה דברים שיכולים אולי לעזור לך.
המשך טיפול מקצועי. חשוב להמשיך לעבוד עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. אם את מרגישה שטיפול מסוים לא מסייע, כדאי לדבר עם המטפלים שלך על האפשרות לנסות גישות או טיפולים נוספים.
תמיכה רגשית. אם יש לך קושי עם חרדה חברתית, תנסי למצוא קבוצות תמיכה או קבוצות טיפוליות שמתאימות לגיל שלך. קבוצות כאלו יכולות לספק תמיכה רגשית והזדמנות להכיר אחרים במצבים דומים.
פעילויות יומיומיות. תנסי להתמקד בפעילויות קטנות שיכולות לשפר את מצב הרוח שלך, כמו תחביבים, פעילות גופנית, או עיסוקים אחרים שיכולים להסב לך הנאה ולהסיח את דעתך.
תמיכה מהסביבה. שיחה פתוחה עם אמא שלך על התחושות שלך עשויה לעזור לה להבין טוב יותר את הצרכים שלך ולמצוא דרכים נוספות לתמוך בך.
שיחה עם פסיכולוגית התנהגותית יכולה לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (מדובר בcbt) שיכול לעזור בהתמודדות עם חרדות ודיכאון על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.
תכנון העתיד. אם את מרגישה שהמעבר למדינה אחרת עשוי לעזור לך, חשוב להתייעץ על זה עם המטפלים שלך ולבדוק את האפשרויות בצורה יסודית כדי לוודא שהמעבר יתמוך בבריאות הנפשית שלך.
חשוב לזכור שזו רק תקופה קשה ושאת לא לבד בזה. התמדה בטיפול ותמיכה מהסביבה הקרובה יכולים להוות חלק חשוב בתהליך ההחלמה שלך.
כאן לכל דבר שתצטרכי :)
אם שכחתי פרט כלשהו תסיטי את תשומת ליבי.
המשך טיפול מקצועי. חשוב להמשיך לעבוד עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. אם את מרגישה שטיפול מסוים לא מסייע, כדאי לדבר עם המטפלים שלך על האפשרות לנסות גישות או טיפולים נוספים.
תמיכה רגשית. אם יש לך קושי עם חרדה חברתית, תנסי למצוא קבוצות תמיכה או קבוצות טיפוליות שמתאימות לגיל שלך. קבוצות כאלו יכולות לספק תמיכה רגשית והזדמנות להכיר אחרים במצבים דומים.
פעילויות יומיומיות. תנסי להתמקד בפעילויות קטנות שיכולות לשפר את מצב הרוח שלך, כמו תחביבים, פעילות גופנית, או עיסוקים אחרים שיכולים להסב לך הנאה ולהסיח את דעתך.
תמיכה מהסביבה. שיחה פתוחה עם אמא שלך על התחושות שלך עשויה לעזור לה להבין טוב יותר את הצרכים שלך ולמצוא דרכים נוספות לתמוך בך.
שיחה עם פסיכולוגית התנהגותית יכולה לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (מדובר בcbt) שיכול לעזור בהתמודדות עם חרדות ודיכאון על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.
תכנון העתיד. אם את מרגישה שהמעבר למדינה אחרת עשוי לעזור לך, חשוב להתייעץ על זה עם המטפלים שלך ולבדוק את האפשרויות בצורה יסודית כדי לוודא שהמעבר יתמוך בבריאות הנפשית שלך.
חשוב לזכור שזו רק תקופה קשה ושאת לא לבד בזה. התמדה בטיפול ותמיכה מהסביבה הקרובה יכולים להוות חלק חשוב בתהליך ההחלמה שלך.
כאן לכל דבר שתצטרכי :)
אם שכחתי פרט כלשהו תסיטי את תשומת ליבי.
שואל השאלה:
17
17
אנונימית
בת כמה את?
אנונימית
מבינה אותך ממש❤
באמת מה שהולך פה מאוד מלחיץ ומתסכל
ממליצה לך ממש למצוא תחביב שאת אוהבת ולמצוא אנשים שאוהבים דברים כמו שאת אוהבת (למשל זמר אהוב, תחביב כמו ציור, סריגה וכו)
ממליצה לך גם לשתף את אמא שלך במה שאת מרגישה ואם זה עוזר לך לדבר איתה אפילו לבקש ממנה לדבר כמה פעמים ביום ולשתף את התחושות שלך של אותם רגעים.
מוזמנת גם לדבר ולפרוק אצלי❤
אולי אצליח לעזור לך (אנחנו באותו הגיל)
באמת מה שהולך פה מאוד מלחיץ ומתסכל
ממליצה לך ממש למצוא תחביב שאת אוהבת ולמצוא אנשים שאוהבים דברים כמו שאת אוהבת (למשל זמר אהוב, תחביב כמו ציור, סריגה וכו)
ממליצה לך גם לשתף את אמא שלך במה שאת מרגישה ואם זה עוזר לך לדבר איתה אפילו לבקש ממנה לדבר כמה פעמים ביום ולשתף את התחושות שלך של אותם רגעים.
מוזמנת גם לדבר ולפרוק אצלי❤
אולי אצליח לעזור לך (אנחנו באותו הגיל)
היי אנונימית,
מבינה שהמלחמה מאוד מלחיצה אותך וגורמת לך למצוקה. מתארת לעצמי שהרבה יותר קשה להתמודד עם זה כשאת מרגישה בודדה ואין לך חברים להיפגש איתם כך שאת נותרת עם המחשבות והדאגות בלי משהו אחר להתעסק בו. נשמע שאת נושאת על עצמך הרבה אשמה בהקשר של אמא שלך, שאת מרגישה אולי לא ראויה לאכפתיות שלה ומלאת אשמה. מתארת איזו תחושה פוגעת ומאכזבת להרגיש שאת לא בת טובה בשבילה.
יכול להיות שיעזור לך לדבר עם אמא שלך מלב אל לב ולספר לה איך את מרגישה לגבי הקשר שלכן. לפעמים עצם השיתוף מקל ומרגיע. אם את לא מרגישה בנוח אולי תתייעצי עם מבוגר אחר שאת סומכת עליו ותספרי מה עובר עלייך. קשה להישאר עם תחושות כאלו לבד.
ממליצה לשמוע את הפרק בפודקאסט בנושא חרדה שנמצא בקישור הבא, אולי הוא יעניין אותך:
https://sahar.org.il/podcasts/
במידה ותעדיפי לדבר עם מישהו שאת לא מכירה, תוכלי לפנות למתנדב\ת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, ולשתף מה שתבחרי. אפשר לפנות למספר הווצאפ 055-9571399 או לצ'אט באתר דרך הקישור למטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר
מבינה שהמלחמה מאוד מלחיצה אותך וגורמת לך למצוקה. מתארת לעצמי שהרבה יותר קשה להתמודד עם זה כשאת מרגישה בודדה ואין לך חברים להיפגש איתם כך שאת נותרת עם המחשבות והדאגות בלי משהו אחר להתעסק בו. נשמע שאת נושאת על עצמך הרבה אשמה בהקשר של אמא שלך, שאת מרגישה אולי לא ראויה לאכפתיות שלה ומלאת אשמה. מתארת איזו תחושה פוגעת ומאכזבת להרגיש שאת לא בת טובה בשבילה.
יכול להיות שיעזור לך לדבר עם אמא שלך מלב אל לב ולספר לה איך את מרגישה לגבי הקשר שלכן. לפעמים עצם השיתוף מקל ומרגיע. אם את לא מרגישה בנוח אולי תתייעצי עם מבוגר אחר שאת סומכת עליו ותספרי מה עובר עלייך. קשה להישאר עם תחושות כאלו לבד.
ממליצה לשמוע את הפרק בפודקאסט בנושא חרדה שנמצא בקישור הבא, אולי הוא יעניין אותך:
https://sahar.org.il/podcasts/
במידה ותעדיפי לדבר עם מישהו שאת לא מכירה, תוכלי לפנות למתנדב\ת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, ולשתף מה שתבחרי. אפשר לפנות למספר הווצאפ 055-9571399 או לצ'אט באתר דרך הקישור למטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר