לפי דעתכם אם מישהו עם בעיות נפשיות עושה משהו לא בסדר, זאת אשמתו?

שניהם
ילדות רעה זה סיבה ולא תירוץ

לכל אחד יש בחירה, אז שניהם

^כן
זה שהוא לא מחליט להסתכל בנושא הזה ומסתמך על השקרים של ההורים שלו

זאת שאלה מצוינת ומורכבת.
בהקשר המשפטי של אחריות פלילית, פסק דין אחד שמאוד רלוונטי זה הפס"ד נגד יונתן היילו. זה מקרה של מישהו שהרג אדם שהתעלל בו מינית במשך שנים. השאלה הייתה האם זה נחשב הגנה עצמית.

2 נקודות שרלוונטיות לדיון הזה וגם לבריאות הנפש:
1. זה נלקח בחשבון לא בהאשמה אלא בגזירת הדין, כלומר לא פטרו אותו מאשמה על זה שהיה עבר של התעללןת מינית אבל זה הקל קצת בעונש.
2. זה נלקח בחשבון אך ורק בגלל שלפני ההריגה הפוגע של היילו התגרה בו באופן שהיה מאוד קשה (לפי מה שאני זוכרת הוא הוריד את מכנסיו כדי להשפיל אותו ובגלל ההתעללות המינית יש לאקט הזה קונטקסט מאוד אלים מבחינתו של היילו) כלומר אי אפשר ללכת לאדם שהתבריין אליך ביסודי ולהרוג אותו משום מקום, זה לא יחשב הגנה עצמית. חייבת להיות פגיעה שקדמה לזה בזמן וזה צריך להיות מונע מתוך רגש ולא מתוך חישוב קר וכוונה תחילה.

זה פסק דין מאוד מעניין (ולדעתי גם מעיד על זה שהמשפט הישראלי מתקדם במובן הזה בהשוואה לעולם) ואפשר להקביל את זה קצת להפרעות נפש. הפרעת הנפש לא מתרצת התנהגות לגמרי (במיוחד לאור העובדה שכולם עוברים תקופה לא קלה בילדות וחוויות שליליות בחיים) אבל בגזירת דין, או בשיפוט, זה עשוי להלקח בחשבון במידה מסוימת.
אנחנו יודעים גם שגורם סיכון מאוד משמעותי בהתעללות ואף בפגיעה מינית שאדם יפגע בהמשך. אבל כמובן שזה לא מצדיק או פוטר מאשמה, יש המון אנשים שעברו פגיעה ולא פוגעים.

של שניהם
האבא לא היה צריך להתעלל
אבל הילד שיודע איך זה מרגיש לא צריך לעשות את זה לבן שלו גם

שניהם

אני חושבת שבסופו של דבר אתה אחראי על החיים שלך ואתה בוחר את הדרך בה אתה מתנהג יש לך אופציה להתנהג כמו שלימדו אותך וכמו שהתנהגו בסביבה בה גדלת ויש לך אופציה להיפתח לעוד עולם אחר שאולי לא הכרת

שניהם

אני לא חושבת שבן אדם שעבר התעללות יש לו תירוץ גם להתעלל באנשים אבל מה שכן אי אפשר להאשים רק אותו אני יכולה להבין את זה אבל עדיין