19 תשובות
תאוריית ערך הביניים טוענת כי אם f רציפה ב[a,b] וf' רציפה ב(a,b) אז קיים x1 ששייך לקטע (a,b) כך שהוא מספק את המשוואה f'(x1) = (f(b) - f(a))/ (b-a)
זאת המדינה דל כולנו ואנחנו עם שחי על חרבו אז צריך להתגייס .
כן ולא.. ברור שבסופו של דבר זה יבוא על מעמד הנשים בצהל עד שהייתה התקדמות וזה נושא שלא מדובר בכלל
אנונימית
לא ואני לא מתכוון לדון על הנושא
אני לא חרדי ואני חייל משוחרר דרך אגב
אני לא חרדי ואני חייל משוחרר דרך אגב
חד. משמעית. כן.
כע
לא כי זה לא מקום הנכון עבורם.
פרחים לא עולים כסף, התבלבלת ביינו לבין עשו? הברכה שקיבל עשו (לא אנחנו) היא "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז, מ). אבל אנחנו משהו אחר לגמרי: "הַקֹּל - קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם - יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב), ופירשו החכמים, זכרונם לברכה: "הקול קול יעקב" -- אין יעקב שולט, אלא בקולו. "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" - אין עשו שולט, אלא בידים" (בראשית רבה סה, כ)
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" (ישעיה מא, יד).
רש"י
"תולעת יעקב" - משפחת יעקב החלשה כתולעת, שאין לה גבורה,, אלא בפיה תולעת (ווירמונ"א בלע"ז)
מצודת דוד
"תולעת יעקב" - עדת יעקב החלושה כתולעת ואין כחה, אלא בפה היא התפלה כתולעת הזו שבפיה מנסרת בארזים
___
למעשה, התנ"ך מלא בזה שזה ההבדל ביננו לבין הגויים (הם חיים על חרב ואנחנו על פה), במיוחד בעניין מלחמה:
"אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" (תהילים כ, ח).
מלבי"ם
(ח-ט) "אלה" מפה "ברכב, ואלה" מפה לוחמים "בסוסים, ואנחנו" לא עשינו שום דבר רק "בשם אלהינו נזכיר", ובכ"ז "המה כרעו ונפלו", וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו:
"אלה", ומעתה שאני רואה שתשועתי היא למעלה מן הטבע לא אעשה עוד שום הכנות למלחמה, רק הגם "שאלה ברכב ואלה בסוסים", מ"מ "אנחנו" רק "בשם אלהינו נזכיר", ומ"מ יעשה לנו שני דברים
"אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל; גִּבּוֹר, לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה; וּבְרֹב חֵילוֹ, - לֹא יְמַלֵּט" (תהילים לג, טז-יז)
"לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ; לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו - אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים קמז, י-יא)
"סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה; וְלַה' הַתְּשׁוּעָה" (משלי כא, לא).
"לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו)
"כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי - לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" (תהילים מד, ז).
זה לא הכל....
"כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי - לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" (תהילים מד, ז).
פרחים לא עולים כסף, התבלבלת ביינו לבין עשו? הברכה שקיבל עשו (לא אנחנו) היא "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז, מ). אבל אנחנו משהו אחר לגמרי: "הַקֹּל - קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם - יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב), ופירשו החכמים, זכרונם לברכה: "הקול קול יעקב" -- אין יעקב שולט, אלא בקולו. "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" - אין עשו שולט, אלא בידים" (בראשית רבה סה, כ)
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" (ישעיה מא, יד).
רש"י
"תולעת יעקב" - משפחת יעקב החלשה כתולעת, שאין לה גבורה,, אלא בפיה תולעת (ווירמונ"א בלע"ז)
מצודת דוד
"תולעת יעקב" - עדת יעקב החלושה כתולעת ואין כחה, אלא בפה היא התפלה כתולעת הזו שבפיה מנסרת בארזים
___
למעשה, התנ"ך מלא בזה שזה ההבדל ביננו לבין הגויים (הם חיים על חרב ואנחנו על פה), במיוחד בעניין מלחמה:
"אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" (תהילים כ, ח).
מלבי"ם
(ח-ט) "אלה" מפה "ברכב, ואלה" מפה לוחמים "בסוסים, ואנחנו" לא עשינו שום דבר רק "בשם אלהינו נזכיר", ובכ"ז "המה כרעו ונפלו", וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו:
"אלה", ומעתה שאני רואה שתשועתי היא למעלה מן הטבע לא אעשה עוד שום הכנות למלחמה, רק הגם "שאלה ברכב ואלה בסוסים", מ"מ "אנחנו" רק "בשם אלהינו נזכיר", ומ"מ יעשה לנו שני דברים
"אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל; גִּבּוֹר, לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה; וּבְרֹב חֵילוֹ, - לֹא יְמַלֵּט" (תהילים לג, טז-יז)
"לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ; לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו - אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים קמז, י-יא)
"סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה; וְלַה' הַתְּשׁוּעָה" (משלי כא, לא).
"לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו)
"כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי - לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" (תהילים מד, ז).
זה לא הכל....
"כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי - לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" (תהילים מד, ז).
אנונימי
חד משמעית
מחכה כבר ליום שיצא חוק על זה
מחכה כבר ליום שיצא חוק על זה
כן
הרב זמיר עונה
כן ואשמח גם שהם לא יהיו רק ביחידות מובחרות אלה גם גובניקים עכשיו מנסים לעשות להם אוגדות משלהם והם לא חייבים להתגייס הם יכולים תמיד ללכת לשירות לאומי
אנונימית
הרב זמיר עונה
מי שרוצה נראלי
אם הייתי חרדי אני הייתי מתגייס ig
אם הייתי חרדי אני הייתי מתגייס ig
ברור
חדמש
אני חושבת שאו שצריך לשנות את החוק, או לגרום שהם לא יעברו על החוק.
דוגרי? מסתדרים בלעדיהם. אבל בסופו של דבר הם עבריינים שלא נותנים את הדין על העבירה שלהם, וזה מה שמעצבן אותי. כי אם אני אלך ואתנגד לגיוס מאלף ואחת סיבות שונות, המקום היחיד שאגיע אליו זה כלא 10. אבל הם? חוזרים לקרוא מהספר בישיבה.
דוגרי? מסתדרים בלעדיהם. אבל בסופו של דבר הם עבריינים שלא נותנים את הדין על העבירה שלהם, וזה מה שמעצבן אותי. כי אם אני אלך ואתנגד לגיוס מאלף ואחת סיבות שונות, המקום היחיד שאגיע אליו זה כלא 10. אבל הם? חוזרים לקרוא מהספר בישיבה.
אלה שלא לומדים תורה כן
אנונימית
ואז מי ילחם בצבא הרוחני? החילונים?
אנונימי
^ בוא כולנו נתגייס בצבא הרוחני, בטוח המדינה תהיה מוגנת, לא?
אנונימי