אני ועוד איזה חבר עברנו חוויה טראומטית...

היינו בטיפולים ואין לנו כבר התקפים או התפרצויות וגם גילינו שכשאנחנו מתאמנים אנחנו שוחכים מזה לקצת, כמו סם, אבל אנחנו עדיין חסרי רגשות ויכולת להבין אנשים.
מנסים לרמוז לי דברים ואני לא מבין
לא צוחק מבדיחות
כשאני רב מכות, זה עד הסוף, לא אכפת לי לראות את הכאב בעיניים
איך אני מתפל בזה?
איך לתקשר עם אנשים?