9 תשובות
זכר צדיק לברכה
זכר צדיק לברכה
זכר צדיק לברכה
זכר צדיק לברכה
זכר צדיק לברכה
כן בדיוק
זכרונו צדיק לברכה
מקור הביטוי הוא בפסוק בספר משלי:
זֶכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.
הפסוק מזכיר את הצדיקים, שכל פעם שמזכירים אותם אז מדברים בשבחם ובמעשיהם הטובים וזה גורם לכך שמברכים אותם.
זה לאו דווקא לצדיקים שנפטרו אלא אפילו בחייהם.
מכאן הגיע המנהג להזכיר את לשון הפסוק אחרי הזכרת שמו של רב שנפטר.

מנגד, הפסוק אומר ששמם של הרשעים נרקב, הולך ונשכח
כי לא רוצים לזכור את מעשיהם.
גם לזה יש ראשי תיבות - שר"י = שם רשעים ירקב.

מקובל להצמיד את ראשי תיבות אלו לשמו של שבתאי צבי, משיח השקר.
ש"צ שר"י.