אני כל יום שאמא שלי חוזרת הביתה שואלת אותה איך היא אם היא רעבה (המשך למטה)

זה באמת מוזר.. היא אמא שלך זה לא אמור להיות ככה דברי איתה כאילו

שואל השאלה:
דיברתי איתה והיא מתעלמת

או שהיא אדם קר ואין איך לשנות את זה או שתפרקי לה ותנסו לתקן את זה ביחד

אני מצביעה לך כן להתרחק טיפה כי זה שואב ממך כוחות וזה יכול באמת לפגוע בך נפשית, היא לא רואה את זה, היא כנראה רק מה שהיא רוצה חשוב לה ובאמת מצטערת אבל כדאי שתתרחקי כדי שזה לא יפגע בך יותר ממה שזה כבר פגע ):

^ אי אפשר פשוט להתרחק מאמא שלך זה לא עובד ככה זה לא כזה קל

אני יודעת תאמיני לי, אבל לפי מה שרשמת זה נראה שהיא שמה עלייך פס ואת צריכה להציב את הגבולות שלך גם אם זאת אמא שלך.
אולי תגידי לה ללכת לפסיכולוגית זה יעזור לדעתי אמון ואפילו לך כי בטח קשה שזה ככה כל הזמן.. האמת שזה כיף פסיכולוגית

אוי דיברתי אלייך כאילו את שואלת השאלה אבל לא

שואל השאלה:
האמת שביקשתי ממנה אני ללכת אבל היא אמרה שלצערי אין לנו כסף לזה

אני מצטערת.. בת כמה את? את עובדת?

אין לך ברירה אחרת אלא להגיד לה את זה באופן ברור. נכון שיש את הפתגם "שלח לחמך על פני המים..." אבל זה לא תמיד קורה. בהחלט ייתכן שאמא שלך לא מודעת לאיך שאת מרגישה, ונכון, לא לכל אדם יש אינטליגנציה רגשית, יש כאלו שצריכים בשביל זה קורסים במכללה... ובכל זאת, אל תצטערי שפינקת את אמא שלך, תמיד צריך להסתכל גם על מה שהיא כן עושה ולא רק על מה שלא.