איך אני אמורה להציג מצגת ביום המאה אם יש לי גמגום? חוץ מהמצגת יש עוד מקרים שמכריחים אותי לדבר ?

בגבורה, בעוז, יעריכו לך את המאמץ. את לא היחידה עם בעיה כזו שמציגה מצגת. תדברי לאט, לא בקצב מהיר עם לחץ. תמסרי מראש שיש לך בעיה קטנה כדי להוריד מאפקט ההפתעה של מי ששומע וגם מהלחץ שלך.

תקשיבי להציג זה ממש בקטנה זה איזה חמש דקות בערך ויש לך כבר את החומר את רק צריכה לסכם נקודות חשובות ולהציג אותם, אני בחרתי לא להציג כי לא רציתי תפקיד הדרכה או משהו שדורש ידע בלהדריך, אז יש לך אפשרות לוותר על זה. אני מאמינה שאת יכולה אם את רוצה זה לא מביך או משהו את לא רואה את הבנות האלה שוב.
וכן את צריכה להציג את עצמך בהתחלה ולהשתתף במשימות הקבוצתיות וזה.
אני ממש אכלתי סרטים על זה בהתחלה אבל זה נגמר מהר. בהצלחה!

שואל השאלה:
אני פיזית מתה מחרדה מעכשיו (מחר יום המאה שלי)
אתם בחיים לא תבינו עד כמה זה מביך ששמים לב שיש לך גמגום

^באמת שזה סתם יום שאת עוברת אותו כמו גדולה!!
את לא חייבת להציג יש לך את הבחירה אם לעשות או לא, אבל אז לא יתנו לך תפקידים של הדרכה אם זה שאת רוצה
אבל באמת שאין לך למה להיות בחרדה, תאמיני לי שכולן בזום מתפדחות ובלחץ אז את לא היחידה, ויש לך שתי מדריכות ששם כדי לעזור לך, תעשי את זה בקצב שלך אל תרגישי מאויימת או מבוישת בגלל הגמגום שלך כי אין לך על מה. וכמו שאמרתי אף אחד לא תזכור את זה כולם עסוקות בלעבור את היום הזה כמה שיותר מהר.

שואל השאלה:
^תודה גרמת לי להרגיש יותר טוב
ולגבי מה שאמרת על המדריכות הן תמיד בנות או שיש מצב שיהיה לי גם בן? עם בנים יותר מלחיץ אותי .
ואני בלחץ רק מלגמגם , אני לא יודעת איך אני אדבר כי יכול להיות שאני אפילו לא אצליח להוציא מילה מרוב חרדה .

שואלת השאלה, זה הכי מביך כלפי עצמך, מבחוץ זה מקבל פחות משקל מאשר את חושבת. כל הכבוד שיש לך את האומץ לבצע והחרדה מובנת בהחלט. אנשים שיקשיבו לך יעריכו את האומץ לעשות משהו שאפילו למי שלא מגמגם יכול להיות קצת מפחיד.. קראי מה שכתבתי בתגובה קודמת.

^^לי היה בהתחלה מדריך ומדריכה אבל בפוקוס לא עבד לי הזום אז שלחו לי קישור חדש ושם היה לי שתי מדריכות. אבל יש אפשרות שהיה מדריך.
את יכולה לבקש להיות אחרונה בהצגות או ראשונה, מה שהיה לך יותר נוח. תכתיבי את מה שאת צריכה על דף ותחשבי שאת מדברת עם עצמך לבד בחדר או סתם אם מישהו שאת מרגישה בנוח איתו ותתרכזי במישהי אחת על המסך או שתכבי את האפשרות לראות אותן ויעני תדברי עם "עצמך".

סתם שואלת, את רוצה תפקיד הדרכה?

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת אם בא לי הדרכה

אני דווקא חושב שכתיבה על דף זה אסון במצגת, וכאן אין רלוונטיות לגמגום, ממילא מי שמגמגם מחליף לעצמו מילים "קלות". להיות ראשון בתור זה הכי מלחיץ ולהיות אחרון זה להתבשל הרבה זמן. הכי טוב באמצע.

שואל השאלה:
יש לי תקווה שהגמגום יעלם עד הגיוס ואז אוכל להתקבל תפקיד של הדרכה אבל אני סתם מפתחת ציפיות כי זה לא יקרה

לא, אם תחכי בסבלנות שיקרה נס והגמגום יעבור מעצמו אחרי גיל 18 זה נדיר, לכן לא מחכים לניסים אלא לומדים איך להצליח בצל הגמגום, ואפשר. לוותר על תפקיד הדרכה בגלל גמגום? ההפך הגמור! דרך המלך שלך להפסיק לפחד מחוסר שטף הוא דווקא להתעקש על תפקיד הדרכה!

^אם היא תהיה ראשונה היא לא תרגיש שאחרות עושות את זה יותר טוב ותשווה את עצמה אליהן ואז תהיה עוד יותר בלחץ.., ואם היא אחרונה אז היא לוקחת דוגמאות ויש לה יותר זמן "לתרגל". אבל בעיקרון גם אמצע זה סבבה.
בכל מקרה את צריכה לכתוב על דף כי המצגת לא תהיה לך במסך..
ואני מאמינה שתקבלי את התפקיד שאת רוצה אם תנסי ולא תוותרי מהפחד לא להצליח (וכמובן לחפור למיטב עוזר גם)

חלק המבחן זה ההתמודדות שלך עם קשיים
ואין ספק שזה מאוד מקשה. אבל את מסוגלת להתמודד עם זה, ולהצליח בגדול

אנונימית, לא כותבים על דף כי אסור שזה יישמע כמו דקלום. כן אפשר לכתוב רק רשימת ראשי פרקים. למשל, אם הנאום שלי הוא על הריבית במשק אז: 1. סקירת הריבית בעולם 2. השפעת הורדת הריבית בישראל 3. סיכום. זהו, רק ראשי פרקים. העיניים צריכות להיות על מי שמקשיב ולא על הדף. את מדברת לקהל לא לדף.

זה התמודדות.
אני יכול לומר שאומנם אני לא עד כדי כך מגמגם, אבל יש לי תקיעות כשאני מדבר וכל מיני בלאקאוט לפעמים וקיבלתי 5