כדאי לי לספר לאמא שלי שיש לי הפרעות אכילה?

ברור! אם לא היא מי יעזור לך?

תלוי עד כמה את סומכת עליה

איך מתבטאות אצלך ההפרעות ? אם זה בסדר לשאול 3>

שמעי בכללי אני ממליץ שכן, אבל אם את לא בטוחה במאה אחוז את יכולה לספר אולי לאחים או בני דודים או אפילו חבר/ה טובים כי הם יירצו לעזור לך

שואל השאלה:
אני מרגישה כל פעם רגשות אשם שאני אוכלת אני לפעמים מקיאה את האוכל ולרוב מרעיבה את עצמי ומנסה להחזיק את עצמי

בטח, את תצטערי שזה יהיה מאוחר

באמת? אני גם קצת כמוך אבל לא חושבת שזה נקרא הפרעות אכילה

כן

שואל השאלה:
אז איך זה נקרא?

זה התחלה של הפרעות אכילה

לא יודעת אני לא מחשיבה את עצמי כאחת עם הפרעות אכילה..

1. זה חד משמעית הפרעת אכילה, היא פשוט בהתחלה שלה
2. לדבר עם אמא שלך, בשביל זה היא שם ❤

אני יכול להגיד מניסיון של איזה שנתיים שהייתי מרזה בשבוע איזה 5 קילו וזה מסוכן

שואל השאלה:
הקטע שזה לא בהתחלה שלי אני כבר שנה שלמה ככה

גם אני ככה ^^

אז אני ממליץ לך דחוף לעשות משהו עם זה

שואל השאלה:
מה אפשר לעשות עם זה

אני גם בתקופה ממש לא פשןטה לגבי זה אז אם את רוצה דברי איתי

אני פה אם את רוצה וצריכה בכל אופןן

שואל השאלה:
מה קרה אם אפשר לשאול

תקופה נורא מבולבלת מבחינת חברים עבודה רישיון וכאלה אז זה מתבטא אוטומטית באוכל מבינה?

ואפשר לשאול מה גרם לך לפתח את ההפרעות עם האכילה?

שואל השאלה:
אהה וואי אני מבינה אותך קורה לי גם

שואל השאלה:
קנאה

כן אני מבין זה נורא לדעתי בעידן של היום

מה אפשר לעשות זה להפסיק.
אם את מקיאה - אז דיי.
אם את מדלגת על ארוחות - אז דיי.
לאכול נכון, לאכול מאוזן.
להתאמן - ואם את בתת משקל אז קודם לעלות טיפה.
3 ארוחות ביום.

אבל תעשי את זה באמת. באמת.
מהפרעות אכילה יוצא רק רע. עוד שנה שנתיים שלוש תגידי איזה סתומה הייתי וחבל, בלי להעליב. אבל פשוט אין סיבה. אין בן אדם בעולם שנכנס לבעיות אכילה ולא התחרט אחרי שהבריא.
תקבלי החלטה שאת מתחילה תהליך החלמה ותדבקי בה.

שואל השאלה:
אני מנסה אבל , אני מתאמנת כבר חצי שנה ואני מנסה

מדהים! כל הכבוד לך.
אבל את גם אוכלת טוב?
אם לא תאכלי חלבון לצורך העניין, זה ממש חצי עבודה.

שואל השאלה:
תודה! אני מנסה לאכול טוב אבל ההפרעות אכילה מקשות עליי בטירוף

את תעברי את זה!!! את צריכה להתאמץ כי זאת הבריאות שלך וזה הגוף שלך והוא צריך שתתייחסי אליו גם בהתאם

שואל השאלה:
וואי תודה באמת אני בטוחה שגם אתה תעבור את זה!!

זה באמת לא קל, אבל זה חד משמעית אפשרי. לא לוותר.
להכניס לעצמך רק דברים חיוביים לראש. לא סתם אומרים מחשבה יוצרת מציאות.
תזכרי שאם לא אכלת קלוריות וחלבון, והתאמנת - זה בזבוז. הגוף אוכל מהחלבון שכבר יש לך בשריר, זה יותר נזק מתועלת. תתאמני, זה חשוב, זה גם טוב לבריאות הנפש ואת חייבת את זה לעצמך להיות בריאה ומאושרת. לנסות. לא להיות קשה מידי עם עצמך. מאוזן.
את חזקה שאת לא מוותרת, תיהיי בראבק על להחלים.
העובדה שאת מנסה ואת יודעת שזה הדבר הנכון אומרת שאת בכיוון הנכון.
תציבי מטרות, תיהיי ספציפית,תעשי את המיטב כדי לעמוד בהן. ותיהיי סלחנית לעצמך, שנאה או כעס עצמי זה אף פעם לא עוזר בכלום.

תודה רבה! ממליץ לך להיות אופטימית לגבי זה כי זה רק תקופה ומה שלא הורג מחשל

שואל השאלה:
צודקת ברמות ממש ממש תודה אני ממש מעריכה את זה באמת אני אנסה מקווה שאצליח

שואל השאלה:
צודק !

בכיף 3>
בראבק!!
אם צריכה טיפים בכיף, אני טובה באהבה עצמית