קבעתי להפגש עם מישהי בתל אביב, שהייתה חברה הכי טובה שלי אבל מאוד התרחקנו וכמעט והפסקנו לדבר לגמרי. והיינו מאוד קרובות עד לפני המלחמה היא התרחקה ממני ראשונה, התחילה להכיר אנשים חדשים והחליטה שאני משעממת אותה וכבר לא רלוונטית אבל אני כל כך עלובה ובודדה שהתחננתי בפניה שנפגש בשבוע הבא. כי היא הייתה החברה היחידה שלי..רק כי אין לי עם מי לצאת יותר ואני חייבת לצאת קצת מהבית. אני יודעת שיהיה בכל זאת מאוד מביך ושקט וכנראה לא יהיה לה כיף וגם לי לא. ואני כנראה אתבאס שזה ה"חברים" שלי. אבל אני ממש רוצה ללכת לטייל ואולי לנסות להכיר אנשים. מיואשת. אשמח לעצות... תעריכו את החברים שלכם. יש כאלה שאין להם.. :/