שאלה על גיוס חרדים

שואל השאלה:
הבנתי תודה על התשובות :)

כי המדנה הכירה בבחור ישיבה בתור מישהו שיש לו מעמד 'תורתו אומנותו', ולמי שהיה את המעמד הזה היה מקבל דיחוי מלהתגייס כל עוד יש לו את המעמד

יש לך טעות קטנה
א. בני ברק של אז איננה בני ברק של היום.
ב. החרדים אז כללו גם אנשים שהיו פא"י, והם אלו ששרתו. אנשי אגו"י מעולם לא שרתו בצבא.
כיום כל המגזר החרדי הוא אגודאי, ובני הפאיניקים מצאו את עצמם או דתיים או אגודאים.
גם במגזר החרדי יש תתי קבוצות, ואי אפשר להכליל.

הסיבות להסכם עם בן גוריון אינם רלוונטיות לחרדים. הסיבה בה הצליחו לגרום לב"ג להסכים איננה אומרת שזוהי העמדה החרדית
תקרא את ההודעה זאת שלפניך ועליה תגיב כרצונך, זו העמדה החרדית.
(כחרדי אני כותב).

תורתו אומנותן - הם מאמינים שללמוד תורה זה כמו להגן על הצבא
כביכול לוחמים נלחמים פיזית והם נלחמים רוחנית

לחרדים יש כמה בעיות עם הצבא;
א. אורח חיים. (אפילו אצל הדתיים הקרובים לעולם החילוני יש כמויות שמורידים את הכיפה בצבא או נחלשים בדת. בראייה חרדית אם אחד מתוך מחזור בגלל הצבא יוריד את הכיפה עדיף שכולנו נמות). הצבא איננו תואם את המסיון החרדי ממאה ואחד סיבות, ועלול להביא להתחלות. (החרדיות מתבססת על בועה מסויימת, שהשירות במשך תקופה בהחלט עלול לנפץ אותה ולגרום לחילון המוני)
ב. שימור בית המדרש.
בכל הדורות ישנה בעם ישראל שכבה של ת"ח שכל חייהם בתורה, והם מהווים נושאי הלפיד. המגזר החרדי חש שכיום הוא צריך להעמיד משקל נגד לרוב החילוני במדינה (מה שנקרא; "שבט לוי").
ג. חז"ל מתארים כי גם כשעם ישראל היו יוצאים למלחמה, היו את חברת הלומדים שלמדו באותה שעה על מנת לסייע מבחינה רוחנית למלחמה.
ד. היחס למדינה והציונות גורם לרבים מהחדרים שלא להכיר במדינה ובצבאה ומבחינתם הבריטים היו צריכים להמשיך לשלוט והציונים הביאו צרה זו על עצמם. (אפשר להתווכח עם הטיעון הזה).
ה. בצבא החלטות של חיים ומוות אינם נקבעות עפ"י דעת התורה, וחרדי איננו יכול ליטול חלק בתפקידים כאלו (ולדוג' לסכן חיים בעזה כשלא ברור כמה המבצע הכושל שנעשה כעת באמת מציל חיים ואין איש יודע לאן מתקדמים מכאן).
לפי התפיסה החרדית הותיקה, שאלות מורכבות כאלו יכול לפתור רק גוף בעל סמכות דתית רחבה, כמו הסנהדרין.

מקוה שהצלחתי להבהיר את העמדה החרדית.

יש הסכם שנקבע מול בן גוריון שכמות מסוימת של בחורי ישיבות מהציבור החרדי לא תתגייס, בגלל הצורך לשקם את עולם התורה שנחרב עם חורבן יהדות אירופה בשואה האיומה.
בן גוריון ראה ערך בכך שיהיו אנשים ששוקדים על התורה והסכים לכך שיהיו כמה מאות פטורים מגיוס בכל שנה.
זה לא אומר שכל החרדים לא התגייסו.
מאז ומתמיד היו חרדים בצבא.
במלחמת יום הכיפורים עבר אוטובוס ברחובות בני ברק ואסף חרדים חיילי מילואים למלחמה.
אפשר לגשת לבית יד לבנים בבני ברק ולראות את החיילים המונצחים שם, מבני העיר.

בשלב מסוים החברה החרדית בחרה להסתגר עוד יותר בתוך עצמה ולהימנע מגיוס לצבא. ההימנעות מגיוס אינה בגלל שקידה עצומה על התורה, שבוודאי קיימת אצל חלק מהחברה החרדית, אלא היבדלות מהמדינה, סלידה מהרעיון הציוני ושמירה על בניה מפני קלקול רוחני בגלל המפגש עם החברה הלא דתית.