פריקה... כמה שאני אוהבת אותו..

אני אוהבת אותו.
לא כמו עוד "אהבת נעורים" כזאת.
הוא הכל בשבילי, הבן אדם שאני מוכנה להרוס את השעות שינה שלי בשביל לדבר איתו, האדם שאעזוב את הכל באותו השנייה כדי לדבר איתו.
אני לא רוצה להיות אובססיבית אליו, אבל המחשבות שלי לא משחררות אותו 24/7.
אני רוצה אותו איתי, אני רוצה שהוא יהיה הבן אדם שאני ארצה לעשות הכל איתו.
אני לא רוצה אותו בשביל הגוף שלו, אני רוצה לראות את החיוך שלו כל בוקר, לראות את החיוך שלו כל דקה, לשמוע את הצחוק שלו, לאהוב אותו בכל רגע נתון.
אני אוהבת אותו כמו שבחיים לא אהבתי מישהו.
אני רוצה להניח את השפתיים שלי על השפתיים הרכות שלו, לחבק אותו, ולהריח את הריח שלו כל הזמן.
אני לא רוצה שהוא יהיה עוד חתיכה מהחיים שלי, אני רוצה שהוא יהיה החיים שלי.
אני רוצה שהוא יהיה האב לילדים שלי, הוא בטח יהיה אבא מושלם.
אני רוצה לטבוע בתוך העיניים הירוקות שלו.
אבל בסוף, אני כמו אחות בשבילו...