חבר שלי סוג של הוציא אותי מהארון...

זה היה כשהיינו בסיירות (תנועת נוער) ויש לנו בבית ספר מסיבת סוף שנה, וכמה מהילדים קוראים לזה פרום וחושבים שזה פרום. אז קיצר המון ילדים מהשכבה מזמינים ילדים אחרים, ולי יש קראש כבר המון זמן על חברה טובה שלי, ורציתי להזמין אותה סתם כ"חברות", אבל היא הולכת עם חברה טובה שלה אחרת, שחששתי מההתחלה שהיא תלך איתה. אבל קיצר, חבר שלי ואני החלטנו שאנחנו הולכים ביחד כי... בוא נגיד שאף אחד לא יזמין אותנו חח.. ואז דיברנו על זה קצת... ואני אמרתי שעם הקראש שלי לא הייתה הולכת עם חברה שלה אז הייתי מזמינה אותה, ואז גם הוא אמר (בתור ידידים, אנחנו שלושתינו חברים ממש טובים) ואז אחרי זה בסיירות הוא כדי לעצבן אותי הוא צעק כזה "שני רצתה להזמין את בלה בלה בלה לפרום" וכאלה וניסיתי לעצור אותו וצחקנו, אבל מבפנים אני ממש לא צחקתי כי חלק כבר חשדו וידעו והוא חשב שזה סתם שזה בדיחה וגם כול השאר יחשבו שזה בדיחה אבל זה לא היה ככה כי כולם חשדו שאני מאוהבת בה וחלק גם ידעו אבל יש כאלה שלא ידעו ומהם פחות אכפת לי... אבל זה פשוט היה לי מוקדם מידי כי אני אפילו לא יודעת מה אני ועכשיו כול החוג יודע במי אני מאוהבת (ויש חלק שבכיתה ובבית ספר שלי) וגם כולם יודעים שאני אוהבת גם בנות, ואני בהתחלה סיפרתי רק לחברים הכי קרובים שלי וגם לו שאני גם אוהבת בנות אבל לא חשבתי שזה יצא משליטה ככה ו... עכשיו המון אנשים יודעים ואני לא יודעת מה לעשות או לסמוך עליו יותר, אני מרגישה שהכול קרא כול כך מהר וכול הדברים שממש לא הייתי מוכנה עדיין לספר ואני ממש גיליתי את זה לא מזמן... אני מרגישה כמו צ'ארלי מעוצר נשימה.
מה לעשות???

נ"ב:
יש לי קשב וריכוז אז יש מצב שלחלק מהמילים יהיו חסרות אותיות או עם אותיות שונות אבל אין לי כוח לעבור שוב על הכול אז סליחה מראש)