15 תשובות
שואל השאלה:
"שנה חדשה, בית ספר חדש, התחלה חדשה. אני מקווה שהשנה הבריונים לא ישימו אותי כמטרה שוב. אני רוצה להיות בלתי נראה ואולי במזל להכיר חבר או שניים." זה לפחות מה שרציתי שיקרה.
הכל התחיל כשסיימתי את הגן בגלל שהייתי קצת מלא בכיתה א' אף אחד לא יצר איתי קשר הם התעלמו ממני, זה היה מפחיד, כאילו הפכתי לרוח רפאים. אבל עכשיו אני מתגעגע לזה, זה עדיף מכל המכות שאני מקבל בהפסקה, כל הריכולים, כל השנאה, היה עדיף להישאר בלתי נראה. למה כל זה קורה רק בגלל המשקל שלי?
חשבתי שהשנה הזאת תהיה כמו כל השאר אבל היא הייתה גרועה יותר, הבריונים הפעם מפחידים יותר חזקים יותר ואכזריים יותר.
בדרך כלל בבית ספר הקודם הם גרמו לי לעשות להם שיעורי בית, צחקו על המשקל שלי, כשהלכתי הם דחפו לי רגליים וגרמו לי ליפול, כשהלכתי לשירותים הם הלכו אחרי והרביצו לי, כמה פעמים גם שפכו דלי מים לתא שלי.
אבל השנה בבית ספר הזה בכל הזדמנות שיש להם הם מרביצים לי, אני מפחד לחזור לבית ולהבהיל את אמא שלי כל פעם מחדש, היא עזרה לי לעבור כל כך הרבה בתי ספר ואני מפחד שהיא תגלה שזה לא עוזר
כל ארוחת ערב עם ההורים שלי אני מפחד שאבא שלי יגיד לי שוב "תרד כבר במשקל, כל זה קורה כי אתה שמן. המשקל גוף שלך יותר כבד משלהם למה אתה לא מחזיר להם? במקומך מזמן הייתי מכסח אותם"
הוא צודק. זה קורה בגלל המשקל שלי אבל אני לא רוצה להשתנות בגללם, אני אוהב את מי שאני עכשיו אני לא רוצה להשתנות.
מאז שהכל התחיל תמיד הסתכלתי על עצמי במראה ולא הבנתי מה לא בסדר בזה, מה רע בזה? למה בגלל זה הם התעלמו ממני והתחילו להרביץ לי? זה כל כך מפריע להם?
תכננתי פשוט להתחבא מהם השנה חשבתי שככה הכל הסתדר אבל זה רק עיצבן אותם עוד יותר לחפש אותי כל הפסקה, חשבתי שהם היכנעו ויפסיקו לנסות למצוא אותי אבל במשך חודש הם חיפשו את מקום המחבוא שלי, הארון בכיתה. בהתחלה לא הייתי בטוח שאכנס לשם, חשבתי שלא יהיה מספיק מקום אבל זה היה בדיוק בגודל שלי.
תמיד כמה דקות לפני ההפסקה בקשתי מהמורה ללכת לשירותים וחיכיתי לצלצול תמיד אחרי הצלצול הם יצאו לחפש אותי כשראיתי שהם יצאו מהכיתה חזרתי ונכנסתי לארון. כל רגע פחדתי שהם יפתחו לי את הדלת וירביצו לי שוב
עד שיום אחד באביב זה באמת קרה, הם מצאו אותי. פחדתי כל כך ולא יכולתי לזוז הרגליים שלי קפאו והם דחפו אותי החוצה הפילו אותי על הרצפה ובעטו בי. שמעתי ברקע ציחקוקים של בנות פלאשים של מצלמה וריכולים על כמה אני שמן ומגעיל על כמה זה מגיע לי. זה באמת מגיע לי? בגלל שאני שמן כל זה מגיע לי? הרגשתי שכל בעיטה אומרת לי כמה אני בתחתית של העולם, הרגשתי שאפילו חרקים ברמה יותר גדולה ממני. היה לי קשה לעצור את הדמעות ורק חיכיתי כבר לצלצול אבל הצילצול לא הגיע זה הרגיש כמו נצח לאט לאט יותר אנשים נכנסו לכיתה ושמתי לב שגם אמא שלי שם בוכה מי שהיכה אותי ראה את ההורים שלו גם נכנסים והוא הפסיק
אמא שלי רצה אלי עם דמעות בעיניים לראות אותה ככה גרם לי להתחיל לבכות גם, כבר לא הצלחתי לעצור את הדמעות. לא רציתי שהיא תראה אותי ככה.
היא חיבקה אותי ולקחה אותי לאוטו, אבא שלי חיכה שם במושב הנהג הוא הסתכל למטה ונראה מאוכזב הוא לא דיבר כל הנסיעה הרגשתי אשם וזה הלחיץ אותי אז הסתכלתי על החלון
כשהגענו רצתי ישר לחדר ונעלתי את עצמי, ועכשיו אני בוכה לתוך הכרית בחדר שלי
אני חושב שהגיע הזמן לרדת במשקל. גם אם אני רוצה וגם אם לא אני צריך כדי שזה לא יקרה שוב. נמאס לי לעבור בית ספר נמאס לי מהבריונים ונמאס לי לאכזב את ההורים שלי... אני פשוט אעשה את זה וזה יסדר הכל. אני מקווה...
אני לא חוזר לבית ספר עד שאני יורד במשקל!
-המשך יבוא-
"שנה חדשה, בית ספר חדש, התחלה חדשה. אני מקווה שהשנה הבריונים לא ישימו אותי כמטרה שוב. אני רוצה להיות בלתי נראה ואולי במזל להכיר חבר או שניים." זה לפחות מה שרציתי שיקרה.
הכל התחיל כשסיימתי את הגן בגלל שהייתי קצת מלא בכיתה א' אף אחד לא יצר איתי קשר הם התעלמו ממני, זה היה מפחיד, כאילו הפכתי לרוח רפאים. אבל עכשיו אני מתגעגע לזה, זה עדיף מכל המכות שאני מקבל בהפסקה, כל הריכולים, כל השנאה, היה עדיף להישאר בלתי נראה. למה כל זה קורה רק בגלל המשקל שלי?
חשבתי שהשנה הזאת תהיה כמו כל השאר אבל היא הייתה גרועה יותר, הבריונים הפעם מפחידים יותר חזקים יותר ואכזריים יותר.
בדרך כלל בבית ספר הקודם הם גרמו לי לעשות להם שיעורי בית, צחקו על המשקל שלי, כשהלכתי הם דחפו לי רגליים וגרמו לי ליפול, כשהלכתי לשירותים הם הלכו אחרי והרביצו לי, כמה פעמים גם שפכו דלי מים לתא שלי.
אבל השנה בבית ספר הזה בכל הזדמנות שיש להם הם מרביצים לי, אני מפחד לחזור לבית ולהבהיל את אמא שלי כל פעם מחדש, היא עזרה לי לעבור כל כך הרבה בתי ספר ואני מפחד שהיא תגלה שזה לא עוזר
כל ארוחת ערב עם ההורים שלי אני מפחד שאבא שלי יגיד לי שוב "תרד כבר במשקל, כל זה קורה כי אתה שמן. המשקל גוף שלך יותר כבד משלהם למה אתה לא מחזיר להם? במקומך מזמן הייתי מכסח אותם"
הוא צודק. זה קורה בגלל המשקל שלי אבל אני לא רוצה להשתנות בגללם, אני אוהב את מי שאני עכשיו אני לא רוצה להשתנות.
מאז שהכל התחיל תמיד הסתכלתי על עצמי במראה ולא הבנתי מה לא בסדר בזה, מה רע בזה? למה בגלל זה הם התעלמו ממני והתחילו להרביץ לי? זה כל כך מפריע להם?
תכננתי פשוט להתחבא מהם השנה חשבתי שככה הכל הסתדר אבל זה רק עיצבן אותם עוד יותר לחפש אותי כל הפסקה, חשבתי שהם היכנעו ויפסיקו לנסות למצוא אותי אבל במשך חודש הם חיפשו את מקום המחבוא שלי, הארון בכיתה. בהתחלה לא הייתי בטוח שאכנס לשם, חשבתי שלא יהיה מספיק מקום אבל זה היה בדיוק בגודל שלי.
תמיד כמה דקות לפני ההפסקה בקשתי מהמורה ללכת לשירותים וחיכיתי לצלצול תמיד אחרי הצלצול הם יצאו לחפש אותי כשראיתי שהם יצאו מהכיתה חזרתי ונכנסתי לארון. כל רגע פחדתי שהם יפתחו לי את הדלת וירביצו לי שוב
עד שיום אחד באביב זה באמת קרה, הם מצאו אותי. פחדתי כל כך ולא יכולתי לזוז הרגליים שלי קפאו והם דחפו אותי החוצה הפילו אותי על הרצפה ובעטו בי. שמעתי ברקע ציחקוקים של בנות פלאשים של מצלמה וריכולים על כמה אני שמן ומגעיל על כמה זה מגיע לי. זה באמת מגיע לי? בגלל שאני שמן כל זה מגיע לי? הרגשתי שכל בעיטה אומרת לי כמה אני בתחתית של העולם, הרגשתי שאפילו חרקים ברמה יותר גדולה ממני. היה לי קשה לעצור את הדמעות ורק חיכיתי כבר לצלצול אבל הצילצול לא הגיע זה הרגיש כמו נצח לאט לאט יותר אנשים נכנסו לכיתה ושמתי לב שגם אמא שלי שם בוכה מי שהיכה אותי ראה את ההורים שלו גם נכנסים והוא הפסיק
אמא שלי רצה אלי עם דמעות בעיניים לראות אותה ככה גרם לי להתחיל לבכות גם, כבר לא הצלחתי לעצור את הדמעות. לא רציתי שהיא תראה אותי ככה.
היא חיבקה אותי ולקחה אותי לאוטו, אבא שלי חיכה שם במושב הנהג הוא הסתכל למטה ונראה מאוכזב הוא לא דיבר כל הנסיעה הרגשתי אשם וזה הלחיץ אותי אז הסתכלתי על החלון
כשהגענו רצתי ישר לחדר ונעלתי את עצמי, ועכשיו אני בוכה לתוך הכרית בחדר שלי
אני חושב שהגיע הזמן לרדת במשקל. גם אם אני רוצה וגם אם לא אני צריך כדי שזה לא יקרה שוב. נמאס לי לעבור בית ספר נמאס לי מהבריונים ונמאס לי לאכזב את ההורים שלי... אני פשוט אעשה את זה וזה יסדר הכל. אני מקווה...
אני לא חוזר לבית ספר עד שאני יורד במשקל!
-המשך יבוא-
אנונימית
זה ממש טובב! אני רוצה לקרוא את ההמשך אני מקווה שזה לא מבוסס על סיפור אמיתי שקרה לך/למישהו שאת/ה מכיר/ה
שואל השאלה:
זה לא מבוסס על סיפור אמיתי חחח וממש תודהה
זה לא מבוסס על סיפור אמיתי חחח וממש תודהה
אנונימית
ככ מזדהה עם זה
(מסיבות אחרות, לא בגלל שאני שמן, סתם בגלל שאני מוזר)
(מסיבות אחרות, לא בגלל שאני שמן, סתם בגלל שאני מוזר)
אנונימי
שואל השאלה:
^כנל חחח
ותודהה אני מעריכה שקראתם את זה למרות שזה ארוך:)
^כנל חחח
ותודהה אני מעריכה שקראתם את זה למרות שזה ארוך:)
אנונימית
^אני אוהבת לקרוא זה היה ממש כיף לקרוא את זה אבל גם עצוב כי זה עצוב אבל טוב
שואל השאלה:
אני תכננתי כבר את ההמשך ההמשך הרבה יותר שמחח
אבל קודם אני צריכה להבין בירידה במשקל וכל זה כי הוא רוצה לרדת במשקל ואז הוא ישנה את השם שלו, הוא רוצה לדעת אם הילדים בבית ספר יזהו אותו או התייחסו אליו שונה רק בגלל המראה שלו
אני תכננתי כבר את ההמשך ההמשך הרבה יותר שמחח
אבל קודם אני צריכה להבין בירידה במשקל וכל זה כי הוא רוצה לרדת במשקל ואז הוא ישנה את השם שלו, הוא רוצה לדעת אם הילדים בבית ספר יזהו אותו או התייחסו אליו שונה רק בגלל המראה שלו
אנונימית
איפה יהיה אפשר לקרוא את ההמשך?
שואל השאלה:
אני מתכננת להעלות את זה לוואטפד כשאני אסיים לכתוב הכל
אני מתכננת להעלות את זה לוואטפד כשאני אסיים לכתוב הכל
אנונימית
יאיי
יש לי כמה רעיונות שאולי יעזרו לך
הוא יכנס לבית ספר ויעבור במסדרון וכולם יסתכלו עליו ויתלחששו (כי הם היו בשוק כמה הוא ישתנה)
הוא יגיע באיחור ואז שהוא יכנס לכיתה כולם היו בשוק והמורה גם או שהוא לא יזהה אותו ואז הוא ישאל איך קוראים לו והמורה פשוט היה בשוק מהתשובה שלו
הוא יבוא לבית ספר והבריונים היראו אותו ולא יזהו אותו והם ינסו להיות חברים שלו והוא לא יספר להם מי הוא ורק בסוף יקרה משהו והוא יספר ויתנקם בהם
מקווה שעזרתי :)
הוא יכנס לבית ספר ויעבור במסדרון וכולם יסתכלו עליו ויתלחששו (כי הם היו בשוק כמה הוא ישתנה)
הוא יגיע באיחור ואז שהוא יכנס לכיתה כולם היו בשוק והמורה גם או שהוא לא יזהה אותו ואז הוא ישאל איך קוראים לו והמורה פשוט היה בשוק מהתשובה שלו
הוא יבוא לבית ספר והבריונים היראו אותו ולא יזהו אותו והם ינסו להיות חברים שלו והוא לא יספר להם מי הוא ורק בסוף יקרה משהו והוא יספר ויתנקם בהם
מקווה שעזרתי :)
שואל השאלה:
תודהה
תודהה
אנונימית
ממש אהבתי , אני רוצה את הפרק השניי
שואל השאלה:
תודהה
כשאני אכתוב את פרק 2 אם אתם רוצים אני יכולה לשלוח פה את הפרק השני
תודהה
כשאני אכתוב את פרק 2 אם אתם רוצים אני יכולה לשלוח פה את הפרק השני
אנונימית
^כןן