האם התנ"ך הוא באמת הוכחה חותכת לקיום של ה'?

כן

שואל השאלה:
^טיעון?

התנך זה סיפור שסופר מיליוני שנים במאות גרסאות בכל הגרסאות יש ישות עליונה בשם ה' ובכל גרסה הוא עשה משהו על טבעי אחר בסופו של דבר אנשים חיברו את הגרסאות האלה ויצא התנך שבו כמעט הכל זה לקט ממקורות מידע שונים אבל בהכל הסיפור דומה
וגם הנוצרים והמוסלמים מאמינים ב-ה' רק בצורה קצת שונה

לא

אנשים לא כתבו את התנ''ך, זה הוא רשם את התנ''ך או משה

לא

תנ"ך זה ראשי תיבות של תורה נביאים וכתובים. התורה נכתבה על ידי ה' ואין
מאות גרסאות. הגרסה הזו היא הגרסה שקיבלנו אז במתן תורה.
נביאים וכתובים הם כבר נכתבו ע"י צדיקים ונביאים אבל הם גם עדיין אותם גרסאות.
אני חושב שהתורה יכולה לשמש להוכחה שה' קיים למרות שזה אפילו לא הייעוד של התורה.

לא, זה כמו שהברית החדשה היא לא הוכחה חותכת לקיומו של ישו

לא הבנתי... איך אתם אומרים שאנשים כתבו את התורה???

איך לא ?^

לא

למה שזאת תהיה הוכחה חותכת? באותה מידה פרסי ג'קסון זה הוכחה למיתולוגיה היוונית והברית החדשה זה הוכחה לישו

אנשים כתבו ?ממש לא הם היו גדולי ישראל עם נבואות וכן זה הוכחות לקיומו

איך אתה יודע שזה לא אני שחזר בזמן ושמתי את התורה בהר סיני?

שואל השאלה:
^וואלה נקודה טובה, אנחנו לא יודעים

^^ ספציפית כי מסע בזמן זה בלתי אפשרי אז אני יודע אבל הפואנטה נכונה

אבל כן יודעים^^
ויש עותקים של התורה בגיל 2000+ שנה שהם ממש מילה במילה אותו דבר

לא. האם "פרסי ג'קסון" הוא הוכחה חותכת לקיום המיתולוגיה היוונית בעולמנו?

שואל השאלה:
נשבע אשכרה שאלה על הדת שאנשים לא מתחילים לריב בה ולקרוא אחד לשני אתאיסתים או כל מני מילים אחרות איזה כיף לי

מסע בזמן בלתי אפשרי. אבל אל שמסתכל עליך וכל ההוכחה שיש לו זה ספר נראה לך אפשרי.

האם הארי פוטר הוא הוכחה לקוסמים ?

לא
זה סך הכל ספר פנטזיה. אפילו יותר הגיוני שאני אגיד שהורגוורטס ועולם הקוסמים מהארי פוטר נכון כי זה כתוב בספר ולא רק בספר אחד אלא בשבעה ספרים ושמונה סרטים. זה יהיה נכון? לא!

^ לגמרי

לא, כמה טיפשי זה גם לשאול את זה. למה הקוראן הוא לא הוכחה? או בכתבי ההודים הקדושים, או של האינדיאנים? בקיצור יש 10 אלף דתות שכל אחד מתיימרת להיות נכונה

מישהו כתב אותו זה ברור אבל אלו דברים שקרו מה נראה לכם?

לא, אתה לא יכול להוכיח את קיום האל על בסיס ספר שאומר שהאל קיים.
איך אתה יודע שאלוהים קיים? "כי כתוב בתנך"
איל אתה יודע שזה נכון? "כי התנך נכתב/נשלח מאלוהים"

שואל השאלה:
^^^^^^לא הבנתי אותך ממש, ופליזז יש לך דעה ומכבדים והכל אבל אני לא חושב שגם אם אתה חושב ככה לקרוא לתנ"ך ספר פנטזיות זה...מכבד, זאת דעתי לפחות

שואל השאלה:
^^זהו כן בתור מאמין בעצמי גם אני די חשבתי ככה כי אני רואה אנשים מתמשים בזה כל הזמן כהוכחות, אני לא מזלזל או משהו אבל באמת תהיתי למה זאת הוכחה חותכת

^אוקיי, מי שכתב את התורה היה איש חכם.
מאוד אפילו.
ו...? איך זה הוכחה למשהו?

שואל השאלה:
^^וואלה גאונות אני מסכים אני חושב שבתור ספר הוא מאוד יפה, אבל בני אדם גם יכולים לעשות דברים מטורפים

היהודים הם גאונים

אח שלי ראית קוד דה וינצ'י? אתה תופתע כמה זה יותר גאוני מהגמרא.

^^^^^אז יותר הגיוני שישות שאנחנו לא רואים ולא שומעים כתבה את התנך? מין הסתם שבן אדם כתב

בן אדם כתב את התנך לא נראה לי שזה מתקופתנו הלו תתעוררו

לפי דעתי, התנ"ך הוא אוסף של הרבה דברים:

*) שירים
*) חוקים
*) משלים
*) מיתולוגיות
*) תיעודים היסטורים

אך מה שמשותף לרובם המוחלט הוא שהם ספרים תיאולוגיים, במילים פשוטות, התנ"ך היא ספריה תיאולוגית, לא הוכחה לאלוהים.

שואל השאלה:
13*^, תשמע לא שאלתי את זה במטרה באמת באמת לשאול או בעובדה שיש לי טיעון מסוים, פשוט אנשים משתמשים בשזה כדי להוכיח את הטיעונים שלהם ואני רק שאלתי האם זאת באמת דרך, ולמה שאלה מטופשת?

כן בוודאי

הספר עם הכי הרבה:

1. הכי הרבה מוסר
2. ההיסטוריה של העם שלנו
3. חוקים
4. מצוות
5. סיפורים
6. סודות ועומק
7. מעלות כמו בתהילים
8. נבואות

והנה כמה בתשובות הבאות:

^ נגיד שכל זה נכון.
למה זה הוכחה למשהו??
(אגב מוסר "תמחה את זכר עמלק" זה לא הדבר הכי מוסרי ששמעתי בחיי)

תראה לי איפה הפסל של אשת לוט אם אתה אומר שזה אמת.

תשובה 1:

ה' ידע שאנחנו ניהיה מפורזים בכל העולם, ניהיה מיעוט, וירדפו אותנו בכל מקום, וגם, שנעלה ארצה לארץ המבוטחת שלנו.

''ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה'' (דברים)

''ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב'' (דברים)

''והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ''

אחרי חורבן בית-שני התפזר עם ישראל בעולם. ובניו נדדו ממקום למקום, ומארץ לארץ. ולכל קצוי תבל הגיעו. גם אם היו עוד אי אילו מקומות שלא היו שם יהודים, הרי בתקופה האחרונה גם לשם הם הגיעו. במלחמת העולם האחרונה, הוגלו ונדדו פליטי החרב היהודים עד לפינות הנדחות ביותר בעולם, לקצווי סיביר וגם למזרח הרחוק, לסין ויפן, ואף עד הפליפינים ואינדונזיה הגיעו, אין ארץ שאין בה יהודים! בספר ''הפזורה היהודית'' מסכם את הדברים ומסיק:

''כשאנו סוקרים במבט אחד את פני הפיזור והתפוצה היהודית בכל רחבי תבל, על פני כל היבשות אנו מופתעים לראות, כח העם, שהוא העתיק ביותר בעולם, הוא לאמיתו של דבר הצעיר ביותר, לפי האדמות שמתחת לרגליו, ולפי הרקיעים שמעל ראשו.
למעלה מ90% של העם היהודי מפוזרים על פני ארצות חדשות, מקום שם היהודים נמצאים לא יותר ממאה שנה. ובארצות רבות שבהם יושבים המונים יהודיים גדולים לא יותר מ50-60 שנה !''

בדרך טבעית לא היה ניתן לחזות שעם ישראל יתפזר בכל העולם כולו דווקא.
עמים אחרים שגלו או נדדו מארצם, השתקעו באחת מן הארצות ולא נפוצו יותר.
כך זה יותר נוח. גם היהודים צריכים היו, לפי המנגנונים הטבעיים, להשתקע בארץ אחת או בכמה ארצות, ולא להתפזר בכל קצוי תבל.
אבל ההשחה העליונה יצרה סיבות שהיהודים יאלצו לנדוד ולהתפזר בכל העולם. בדוק את הארצות המוצא של קבוצה של יהודים הנמצאת במקום אחד - ותמצא מגוון רחב של ארצות שמהם הגיעו ונקבצו לשם מכל קצוי תבל..

מי היה יכול לחזור דבר כזה מראש? שהיהודים יהיו מפורזים בכל העולם? ויהיו מועטים?
ואף על פי כן ישארו נצחיים?

מה היו הסיבות שהם נדדו ממקום למקום?

וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ, תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד; וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי-יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי-יִתֵּן בֹּקֶר--מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה (דברים)

ומבטיחה התורה, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. ט אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ (דברים)

תשובה 2:

נבואה לא הגיונית שהתגשמה: הכותל המערבי לא יחרב לעולם
עצם השארות הכותל על עומדו הינו דבר על טבעי. למרות שהעיר הייתה כבושה בידי זרים שחפצו להכחיד כל שריד ממנה, הכותל נשאר עומד על עומדו. הפלא מתעצם שבעתיים שהתנ"ך התנבא והבטיח שהכותל לא יחרב לעולם. (פרויקט "נבואות שהתגשמו, מאמר 9).

לאחר כיבוש ירושלים העתיקה, במלחמת "ששת הימים", רצו החיילים לעבר הכותל המערבי, בכדי לחבק ולנשק את אבניו, כבן החוזר בערגה לאמו ומתרפק עליה בגעגועים. גם חיילים קשוחים אשר חירפו נפשם במערכות ישראל, לא יכלו לעצור את דמעותיהם מול אבני הכותל.



והנה, העובדה שהכותל נשאר על עומדו מיום בנין בית המקדש הראשון לפני כ-3000 שנה, (עי' חזו"ע ארבע תעניות עמ' תמב), הינה דבר מפליא ביותר. הרי עברו על ירושלים מלחמות רבות, והיא נחרבה ונבנתה לכל הפחות תשע פעמים!! (בסוף המאמר הבאנו את הכיבושים השונים של ירושלים ותאריכיהם בפירוט), ועם כל זאת, הכותל המערבי שרד שוב ושוב את כל המלחמות הללו. יתירה מזאת, למרות שהעיר הייתה כבושה בידי זרים שחפצו להכחיד כל שריד ממנה, ואף ביצעו את זממם את הכותל הם לא הצליחו להחריב. הכותל המערבי, ניצב באורח פלא קיים מהימים ההם ועד הזמן הזה. במרוצת הדורות, היו שנים שהיה הכותל מכוסה עפר ורפש, אך למרות הכל נשאר הוא עומד על תילו. מה מפליא הדבר!!!



הכותל שרד באורח פלא, גם כששליט מסוים חפץ מאד להחריבו, כפי שמסופר במדרש (איכה רבה א, לא): "כשכבש אספסינוס את העיר, חילק את ארבעה צדדי העיר להחריבם לארבעה דוכסין, ועלה השער המערבי בגורל לדוכס ששמו פנגר. והרי גזרו מן השמים שלא יחרב לעולם. למה? ששכינה במערב. הללו החריבו את שלהם והוא [פנגר] לא החריב את שלו. שלח אספסינוס והביאו. אמר לו: "למה לא החרבת את שלך?". אמר לו: "חייך, לשבחה של מלכות עשיתי, שאילו החרבתיו לא היו יודעין מה החרבת, עכשיו יראו הבריות ויאמרו: ראו כוחו של אספסינוס מה החריב!". אמר לו: "יפה עשית, אלא בשביל שעברת על מצוותי עלה לראש הגג והפל עצמך, אם תחיה תחיה, ואם תמות תמות". עלה לראש הגג והפיל עצמו ומת".



הנבואה שהכותל לא יחרב לעולם



כשנתבונן בתנ"ך ובדברי חז"ל נגלה דבר מדהים! בתוך שלל הנבואות שנכתבו בתנ"ך [אשר כולן התגשמו], ניתנה הבטחה נבואית נוספת על כך ש "הכותל לא ייחרב לעולם":



נאמר בשיר השירים (ב, ט): "דומה דודי לצבי או לעופר האילים, הנה זה עומד אחר כותלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". מפרשים על כך חז"ל במדרש (שיר-השירים רבה פרשה ב פסוק ט אות ד): "הנה זה עומד אחר כותלנו אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם... ולמה? ששכינה במערב".



נקדים ונאמר, כי אין ספק שכוונת המדרש במילים "כותל מערבי של בית המקדש" מתייחסת לכותל המערבי של הר הבית - מקום בית המקדש, [ואכן, מצינו בתנ"ך ובדברי חז"ל בכמה מקומות ש"הר הבית" נקרא בשם "בית המקדש"]. שהרי בזמן כתיבת המדרש, כבר היה בית המקדש עצמו חרב, ולא יתכן שהמדרש יכתוב דבר בניגוד למציאות שמול עיניו, אלא כוונתו על הכותל המערבי של הר הבית, שהוא אכן קיים עד ימינו אנו.



נתבונן! אם נבואה זו ויתר דברי התנ"ך נכתבו בידי אדם, חס ושלום, היעלה על הדעת שאדם זה היה לוקח סיכון עצום כזה, להתחייב מראש על כותל אחד, שריד ממקדש עתיק, שיישאר קיים ולא יחרב לעולם?! כיצד הוא היה מוכן להעמיד את כל יצירתו בסיכון?! הרי ברגע שהכותל המערבי יחרב ביום מן הימים יתברר שאין אמת ביצירתו!!



זאת ועוד, הבטחה נבואית זו אינה ניתנת לחיזוי מראש, ואף מנוגדת לחוקי הסטטיסטיקה. הנבואה לא נאמרה בצורה כללית ובלתי מחייבת, אלא היא מדברת בצורה פרטנית ומדויקת על קיר מסוים בעולם, בהתחייבות שכותל זה לא יחרב לעולם ולנצח נצחים!!! ואנו רואים שנבואה זו מתגשמת לנגד עינינו במדויק, כבר זמן רב ביותר - במשך כ-3,000 שנים, וזאת בניגוד לכל סטטיסטיקה הגיונית.



מי הוא זה אשר יכל להתחייב על "נצח" התחייבות בלתי הגיונית, ולבסוף אף להגשים את נבואתו?! התשובה פשוטה וברורה: בורא העולם ויוצר ההיסטוריה הוא זה שנתן את התורה, ורק הוא יכל להבטיח לשמור על השריד האחרון המעיד שלא זזה משם השכינה הבטיח וקיים.

קיצור התלאות שעברו על ירושלים בכיבושים השונים:



ג'תת"ל לבריאת העולם (70 למניינם) טיטוס מחריב את בית-המקדש השני.

ג'תתצ"ט לבריאת העולם (135 למניינם) אדריאנוס חורש את ירושלים, ובונה עליה את "איליה קשיטולינה".

ד'פ"ד לבריאת העולם (324 למניינם) כיבוש הביזנטיים.

ד'שע"ד לבריאת העולם (614 למניינם) כיבוש הפרסים.

ד'שפ"ח לבריאת העולם (628 למניינם) כיבוש מחדש של הביזנטיים.

ד'שצ"ח לבריאת העולם (638 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י המוסלמים, הכליף עומר מפנה מקום הר הבית.

ד'ת"פ לבריאת העולם (720 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י אביסייד מוסלמים.

ד'תש"ס לבריאת העולם (1000 למניינם) כיבוש א"י ע"י המוסלמים (פאטמיים).

ד'תתל"א לבריאת העולם (1071 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י הסלגו'קים.

ד'תתנ"ח (1098 למניינם) כיבוש מחדש של ירושלים ע"י המוסלמים (פאטמיים).

ד'תתנ"ט לבריאת העולם (1099 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים.

ד'תתקמ"ז לבריאת העולם (1187 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י צאלח א-דין.

ד'תתקפ"ט לבריאת העולם (1229 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י פרידריך ה-2.

ה'ד' לביראת העולם (1244 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י המונגולים.

ה'ג"ט לבריאת העולם (1299 למניינם) כיבוש הארץ בידי גזאן המונגולי.

ה'רע"ו לבריאת העולם (1516 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י התורכים.

ה'תרע"ז לבריאת העולם (1917 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י הבריטים.

תשובה 3

נצחיות עם ישראל





לפי כללי ההיסטוריה היה צריך העם היהודי להעלם ח"ו כבר מזמן מן ההיסטוריה, העובדה ש"עם-ישראל" נשאר חי וקיים, הוא נס ופלא שאין כדוגמתו. הרי לא עבר דור שבו לא עמדו על עם ישראל לכלותו, הן מבחינה גופנית הן מבחינה רוחנית. האויבים ניסו לקיים את מאמר פיהם (תהילים פג): "לכו ונכחידם מגוי, ולא יזכר שם ישראל עוד".

זו היתה המציאות המרה מאז החריב נבוכדנצר הרשע מלך בבל את בית המקדש הראשון והגלה את עם ישראל מארצו, ועד הדור האחרון. אם נבוא לתאר את כל הסכנות שרחפו על עם ישראל לאורך כל השנים הנ"ל יארכו הדברים עד מאוד. נזכיר בקצרה חלק זעיר מהמאורעות:



3338 לבריאת העולם - נבוכדנצר מלך בבל מחריב את בית המקדש הראשון, ומגלה את עם ישראל מארצו.

3448 - מלכות יון בעולם, אנטיוכוס אפיפנס מצר לישראל.

3828 - חורבן בית המקדש השני ע"י הרומאים. במשך כ300- שנה בהפסקות קצרות חוזרים הרומאים ומנסים פעם אחר פעם להשמיד את עם ישראל בדרכים שונות.

4207-4392 בתקופה זו רדפו השליטים הפרסים את היהודים וגזרו עליהם גזירות שמד, הרסו בתי-כנסיות, החריבו ישיבות והרגו ראשיהן ותלמידיהן. וקיומו של עם ישראל ותורתו הועמדו בסכנה גדולה. כמסופר באגרת רב שרירא גאון.

4856-5300 במשך מאות שנים אלו היה עצם קיומו של העם היהודי בסכנה. התקופה החלה במסעי הצלב ופגעה ביהודי צרפת גרמניה ואנגליה.

פרעות - פרעות האלמוחאידים - דת קנאית בספרד המוסלמית שגזרו גזירות שמד, ופגיעות קשות בקהילות סיביליה, קורדובה, אליסנה מלגה. (1147 למנינם). פרעות ביהודי וינה (1181), בקהילת בלוייש (1181), ארפורט (1221), מקלנבורג (1225), פראנקפורט (1211), אטליה הדרומית (1290-1293), המגפה השחורה - פרעות בקהילות רבות (1318-1319), נברה (1328), פאריס (1380-1382).

גזירות - גזירת רינדפילש על קהילות פרנקוניה ובווריה (1298). גזירת "הרועים" - 120 קהילות נפגעו בצרפת ובארגוניה (1320). "גזירת המצורעים" (1321). גזירת פראג (1389), גזירת קנ"א בספרד (1391), גזירת וינה (1420), טרנטו (1475).

גזירות תתנ"ו - שנהרגו קהילות רבות בישראל באותה שנה; ח' אייר קהילת שפירא, כ"ג אייר קהילת וורמיזא נטבחו בטבח נורא. ג' סיון יהודי מגנצא, דמים רבים נשפכו באותו יום, דמי אנשים התערבו בנשותיהם, אבות בבניהם, עוללים באמותיהם נעקדו ביום אחד.

גזרות ת"ח ות"ט - נחרבו יותר מ770- קהילות קדושות בעם ישראל, ברוסיה, אוקראינה ופולין - כחצי מיליון יהודים!

גירושים - יהודי אנגליה (1290), יהודי הונגריה בימי לודוויג (1360). יהודי שטרסבורג (1381). צרפת (1394). קולוניה (1420). אוגסבורג (1439). בוואריה (1450). ברסלא (1453). גירוש ספרד (המפורסם ב1492-). סרדיניה (1492). סיציליה (1493). ליטא (1495). נאפולי (1541), ועוד.

עלילות דם - בנוריץ' (1144), במקלנבורג ובברסלוי (1227), בבדן- יהודים רבים נטבחו (1267), עלילות "הלחם הטמא" ברטינגן גרמניא, הושמדו 146 קהילות, למעלה מ100,000 יהודים נרצחו. פוזנא (1399), קראקא (1407), ועוד.

ועד ימינו: השואה האיומה, רציחת ששה מיליון יהודים במיתות ועינויים משונים על היותם יהודים בלבד, בלי שום חמלה וחנינה, בתאי הגזים, בשרפות, ביריות, בו ניתן רשות למשחית להשחית, ראינו יותר מתמיד שבדרך טבעית אין עם ישראל יכול להתקיים.

וגם אחרי השואה לא זכינו עדיין לבטחון, אלפים ורבבות מישראל שנהרגים על ידי שכנינו הערבים, בארבע מלחמות עקובות מדם, בפיגועים ורציחות משונות ועדיין מרחפת סכנת קיום על העם היהודי.



המה ראו כן תמהו


אם כן, על פי דרך הטבע צריך היה להיות שהאומות והאמפריות הגדולות בהיסטוריה יתקיימו עד ימינו אנו, ואילו עם ישראל ח"ו...

והנה העובדות טופחות על פני המציאות הטבעית. עם ישראל הוא העם היחידי, העתיק, שעדיין חי וקיים, ואילו דוקא האימפריות העולמיות אבדו מן העולם: מואב, עמלק, פלשת, כנען, האמורי, אשור, בבל, מצרים העתיקה, צור, ארם, עמון, פרס, מדי, יון, אדום, רומא, מדין. מי זוכר את שומר, אכד ועוד... כולם "קיימים" רק בארכיאולוגיה. שמירת הזהות היהודית ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה, ולא מרוכזת אלא מפוזרת על כל קצוות תבל, ולמול רדיפות נוראות ורצופות, זוהי תופעה לא טבעית.

כה מדהימים הדברים בעל-טבעיותם שבהם עד אשר גם גדולי הפילוסופים והסופרים מאומות העולם עומדים ומשתאים למול התופעה המדהימה הזאת, נציין כמה דוגמאות המובאות בספריהם:



כך מתאר זאת הסופר האמריקאי מרק טווין:



המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו ועתה, הם יושבים בצל, או אבדו בכלל.

היהודי ראה את כולם, הכה את כולם, והוא היום מה שהיה מאז. אינו מראה סימני שקיעה, לא האטה בכישוריו, וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים אך הוא נשאר. מה הוא סוד נצחיותו?

(mark twain, harpers magazine, sept 1899)



"... ואמנם, לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה היתה אומה זו מזמן לעבור מן העולם. קיומה היא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה..."

(הפילוסוף הרוסי, ניקולאי ברדייב 1936, משמעותה של ההיסטוריה עמוד 86-87).



"מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו.

יהודי הנו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה'; הוא אשר זמן רב כל-כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה לא יכול להיעלם.

יהודי הנו הנצחי - הוא התגשמות הנצח.

(לב טולסטוי, מתוך מאמר שפורסם בג'ואיש וורלד - לונדון 1908)



והיא שעמדה לאבותינו



ברור שתופעה זו לא ניתנת לחיזוי מראש, ורק בורא עולם - השולט ומנהיג את העולם וההיסטוריה, יכול לומר בוודאות מה יהיה. וכך מבטיח הקב"ה לפני כ3310- שנה בתורה הקדושה (ויקרא כו,מד):



"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם - לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם".



הקב"ה חיזק את ההבטחה הזאת בנבואות שמסר לעבדיו הנביאים, בהן השווה את נצחיות קיום עם ישראל כחוקות השמש והירח, ושלא ימאסם כל הימים מהיות לו לעם. וכך אמר הנביא ירמיהו:



"כה אמר ה', נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רוגע הים ויהמו גליו, ה' צבאות שמו, אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים" (ירמיהו לא,לד-לו).

ודברים נחרצים כתב בזה הרמב"ם ב"אגרת תימן":



"וכמו שאי-אפשר שתתבטל מציאותו של הקב"ה כן אי-אפשר שנאבד ונתבטל מהעולם, שכן נאמר: "אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג,ו).



ככל שעברו הדורות וככל שארכה הגלות, גדל הנס והפלא יותר ויותר; עד שיש מי שהעלה נס זה של קיום עם ישראל, במעלה יתירה מהניסים ונפלאות שהיו ביציאת מצרים. וכן כתב רבי יעקב עמדין זצ"ל:



"מי שמעיין בייחוד עניננו ומעמדנו בעולם, אנחנו האומה הגולה, שה פזורה, אחרי כל מה שעבר עלינו מהצרות והתמורות אלפים מהשנים... כל האומות הקדומות אבד זכרם... ואנו הדבקים בה' חיים היום, חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה, גדלו אצלי יותר מכל ניסים ונפלאות שעשה ה' יתברך לאבותינו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל. וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר, ונודע מעשה תקפו וגבורתו" (בהקדמה לסידור בית-יעקב).



מה הלאה?



גם כיום גדולה הסכנה להמשך קיומו של עם ישראל. וגם כיום ישנם רבים השואלים מה יהיה עתידו של עם ישראל?!

אבל כאשר מסתכלים על ההיסטוריה היהודית מתחזקים באמונה ובבטחון בשומר ישראל שלא יעזוב את שארית ישראל, כשם שלא עזבם עד היום. עם ישראל ימשיך להתקיים עד עולם.



ברוך שומר הבטחתו לישראל - היא ההבטחה של נצחיות עם ישראל. והיא (ההבטחה של נצחיות עם ישראל) שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם (הגדה של פסח).

ואתה יודע מה אלוהים ידע על סמך ספר? זה לא קצת סותר את העובדה שאף אחד לא ראה אותו?

תשובה 4
בעלי חיים כשרים | הוכחה לאמיתות התורה
נאמר בתורה לגבי איזו חיה ובהמה מותר לאכול? "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה, אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ". (ויקרא יא, ב-ג). התורה קובעת שכדי להכשיר בהמה לאכילה צריך שיהיו לה 2 סימני כשרות. הסימן הראשון: מפריסה פרסה, כלומר שפרסת הבהמה היא סדוקה לכל ארכה. והסימן השני: מעלת גרה, כלומר, שהיא בולעת את האוכל ושוב פולטת לתוך חלל הפה ושוב בולעת. אבל אם אין לה את שני הסימנים האלו, או יש לה רק סימן אחד, אז הבהמה אסורה באכילה.

אבל התורה מרחיבה עוד ומביאה דוגמאות של ארבע חיות בעלות סימן טהרה אחד משני סימני הטהרה: הגמל, השפן, הארנבת, הם מעלי גרה ואינם מפריסי פרסה. ולעומתם, החזיר מפריס פרסה ואיננו מעלה גרה. (ראה ויקרא יא, ד-ה).

אם התורה כבר נתנה את הסימנים המדויקים לזיהוי בהמה כשרה, מדוע היא חוזרת לפרט את ארבעת היוצאים מן הכלל? מה המידע החדש שהתורה רוצה להוסיף לנו? הגמרא (חולין דף נט ע"א) מבארת, שהתורה מודיעה לנו כאן במפורש, שאלה הם ארבעת בעלי החיים היחידים בכל העולם כולו שיש להם סימן אחד בלבד של טהרה...! אין חיה חמישית בעלת סימן אחד בלבד של טהרה! וכן שהחזיר הוא בעל החיים היחיד בעולם שמפריס פרסה שסועה ואינו מעלה גרה!!!.(וכן כתב הרמב"ן ויקרא יא, ג).

במשך 3,300 שנה שחלפו מאז ניתנה ופורסמה התורה, נתגלו רבבות בעלי-חיים שונים, גילויים של יבשות חדשות, כגון: אוסטרליה לפני כ-300 שנה בלבד, ואמריקה לפני כ-500 שנה, חשפו בפנינו עולמות חדשים מלאים בעלי-חיים נפלאים, נראה שאין אזור גיאוגרפי בעולם שנסתר היום מעינו של האדם.

אולם למרות הכל לא נמצאה בכל העולם כולו חיה או בהמה נוספת חמישית, שיש לה סימן אחד בלבד של טהרה! [לפני שבעים שנה נשלח על-ידי האקדמיה בברטניה פרופסור-חוקר בשם קוך, שיחקור ויאתר בעל חיים נוסף בעל סימן טהרה אחד, אך לאחר כל חיפושיו, לא מצא... ממצאיו פורסמו בעיתון המליץ ברוסיה].

איך יכלה התורה לפני למעלה מ-3,300 שנה, להבטיח הבטחה מדהימה, שלא יתגלה לעולם בעל חיים נוסף שיש לו סימן טהרה אחד, וכל זאת בתקופה בה בלתי אפשרי היה לזהות את כל החיות והבהמות בעולם, ולרוב האזורים בעולם טרם הגיעה רגל-אדם בעת ההיא?? מי היה לוקח סיכון כזה, להעמיד את אמינות כל התורה במבחן, על-ידי קביעה כזאת?! מי כתב את החוק הזה?! רק בורא העולם, בורא היצורים כולם, היודע מה מצוי בעולמו, ומכיר את מהות וזהות כל בעלי החים בעולם יכול להודיע מראש קביעה כזו!!!

"אך את זה לא תאכלו"
אמר רבי עקיבא: וכי משה רבינו קניגי ובליסטרי (צייד חיות) היה?

אלא, מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים".

תשובה 5:



השואה נצפתה בתורה
התורה, לא רק שצפתה את השואה האיומה בפסוקי התוכחה שבספר דברים, אלא אף צפתה שהאנשים ישאלו לאחר השואה: "היכן האלוקים היה בשואה?", אך התורה כתבה את הדברים הרבה זמן מראש, כדי שהשירה הזאת תעיד בקול רם על החוק "החטא ועונשו". (פרוייקט "נבואות שהתגשמו", מאמר 8).

השואה, על כל חומרתה, כבר נצפתה בפסוקי התוכחה בספר דברים:



"ויאמר ה' אל מש(ה) הנך שוכב עם אבתיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא (ש)מה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו: וחרה אפי בו ביום הה(ו)א ועזבתים, והסתרתי פני מהם והיה לאכול, ומצאהו רעות רבות וצרות, ו(א)מר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה: ואנכי (ה)סתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים". (דברים לא, טז-יח).



פסוקים אלה מדברים בצורה ברורה ובעוצמה רבה על אפשרות של חורבן העם. במבט לאחור, מנקודת התצפית של דורנו, זו תמונה מדהימה. קודם כל, משום שפסוקים אלו התרחשו במציאות. הם הלמו בעם ישראל שאכן מרד, שהפר את הברית, וזנח את קיום המצוות, כנאמר. עם ישראל אכן נענש בהתאם לחוק "החטא ועונשו" המקראי. נענש, כפי שלא נענש עם מעולם. המילים הנוראות "והיה לאכול" ו"מצאהו רעות רבות וצרות", פורטו במשך הדורות, לפוגרומים, למדורות האינקויזציה, לנשחטים במסעי הצלב, לאין ספור נגישות מכל סוג, עד לאושוויץ והשואה האיומה והנוראה.

למי שיודע באמת, המון מאוד מהיהודים בתקופת השואה היו מתבוללים והיו קומוניסטים. אם אני לא טועה ותקנו אותי אם אני טועה, היטלר כתב בספרו שהיהודים קומוניסטים.



והנה למרבה הפלא נחשפה בקטע זה המילה "השואה" בדילוג של 50 אותיות, כפי שהדגשנו את הדבר בקטע הנ"ל בצבע אדום.



התורה מנבאת שישאלו היכן היה האלוקים בשואה



האסונות ויסורי התופת -במיוחד בעת שואת דורנו- הצמיחו בלב רבים מבני עמנו את מסקנת הכפירה באלוקי ישראל. עוצמת השואה, חריגתה מעבר לכל הנתפס בהגיון האנושי, גרמה לרבים לפקפק בקיומה של השגחה אלוקית. שכן, כיצד יכולה הייתה זו לצפות במעשים הנוראים הללו בלי להתערב? אך שימו לב! גם את הפרט הזה סיפר להם משה בצו האלוקים. נחזור על הפסוק:





"ואמר ביום ההוא: הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה".



וכך כותב המלבי"ם על הפסוק:



"ועל פי זה יוכיחו בני ישראל, אחר שמצאו אותם צרות רבות ואין משגיח עליהם... שאין אלוקים שופטים בארץ... ויוכיחו מזה, שאין השגחה... אבל אדרבא היה להם להוכיח בהפך, ממה שהסתיר פנים על-ידי עוונותם הרי שיש שופט... והטעם שהסתרתי פני עתה הוא על כל הרעה אשר עשה...".



אכן, דווקא משום כך נכתבו הדברים בספר התורה. למען ידעו הדורות הסובלים, שגם הכפירה באלוקים בעת הצרות הגדולות נחזתה מראש. למען יבינו, שעצם תיאור המצב אלפי שנים בטרם בוא הטרגדיה נוטל את העוקץ מחריפות הכפירה עצמה. הקב"ה מודיע מראש על השתלשלות המאורעות ואימיהם, ומכריז בעצם הודעה זו, שהוא עצמו קיים, כשהתעלמותו מן המתרחש אינה אלא הסתרת פנים: "ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא, על כל הרעה אשר עשה"...!



פרשה זו המלווה אותנו מאז, מגלה לנו מבעד למסך הייסורים את הוודאות המוחלטת של קיום ההשגחה, ושלקורה אותנו יש משמעות, תכלית ומטרה.



הנבואה על השואה מעידה על החטא ועונשו



הפסוק ממשיך ואומר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל... למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני- ישראל".

התנך מבחינתי חל2 מיתולוגי / סיפורי עם שאהבו לספר, וחלק היסטורי.
בוא נגיד שחמשת יומשי תורה הם מיתולוגיה

תשובה 6:

סופה של גרמניה
במגילת אסתר ישנו רמז לסופה של גרמניה!

תשז - אותיות קטנות
ו - אות גדולה

תכתבו בגוגל: ''בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאוד'' , תראו כתובים של התורה על פי המסורת לאורך מאות שנים.

או שתכתבו בגוגל תמונות ''עשרת בני המן''.. ככה זה לאורך מאות שנים כתוב

וכך נאמר במגילה:
ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשונאיהם כרצונם: ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות
איש ואת
פרשנד(ת)א ואת
דלפון ואת
אספתא ואת
פורתא ואת
אדליא ואת
ארידתא ואת
פרמ(ש)תא ואת
אריסי ואת
ארידי ואת
(ו)י(ז)תא ואת
בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם:...ותאמר אסתר אם על המלך טוב, ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ:

- השאלות:
בקטע זה של המגילה יש לנו שתי שאלות:
א. מדוע אסתר מבקשת מהמלך "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ" הרי בפסוק לפני כן כתוב "ואת עשרת בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו"? הרי כבר הרגו את עשרת בני המן, אם כן מדוע היא מבקשת שיתלו אותם?
ב. יש במסורת כתיבת מגילת אסתר אותיות שנכתבות בצורה מוקטנת ואותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שבמגילה. כאן בעשרת בני המן יש לנו שלוש אותיות קטנות: ת (בפרשנתא) ש' (בפרמשתא), ז (בויזתא) ואות אחת גדולה ו' (בויתזא). מה באות גודלן של האותיות לרמז?

- הקוד שבמגילה:
אמרו חז"ל (עיין מגילה טו, אסתר רבה ג,י): "כל מקום שנאמר במגילת אסתר "מלך סתם ולא אמר במפורש "הלך אחשוורוש רומז לקב"ה מלכו של עולם".
אם כן, כאן נאמר שאסתר פונה אל "המלך", כלומר אל הקב"ה. ומה היא מבקשת? שיתלו את עשרת בני המן על העץ,. והרי כבר הרגו אותם?
אלא כאן מרומז לנו שאסתר מבקשת מהקב"ה "שינתן גם למחר" הכוונה לעתיד לבוא, שיתלו עשרת בני המן אחרים בעתיד!!!
על מי אסתר ביקשה? על אלו עשרת בני המן אחרים לעתיד מדובר? ומהו האירוע ההיסטורי המרומז לנו כאן?

- משפטי נירנברג!
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התרחשה השואה הנוראה. בשנת 1945 הסתיימה המלחמה כאשר צבאות הברית אמריקה, רוסיה, צרפת ובריטניה כבשו את גרמניה וחוסל הצורר הנאצי.
בעיר נירנברג שבגרמניה נערך בשנת 1946 משפט הידוע בשם "משפט נירנברג". במשפט זה נידונו אז גדולי פושעי הנאצים שנותרו בחיים, ואחד עשר מתוכם נידונו אז למוות, בפסק בית המשפט, ואלו שמותם (שר"י): גרינג (סגנו של היטלר שר"י), פריק (שר הפנים), ריבנטרופ (שר החוץ), קייטל (ראש הצבא), קאלטנברונר (ראש הכוחות), שטרייכר (עורך העיתון השטני "דר-שטריימר"), זאוקל, יודל, פראנק, רוזנברג, סייס-אינקווארט.

- מה הקשר למגילת אסתר?
בבית המשפט נערך דיון איך להוציאם להורג האם ביריות או בתליה כיאה לרוצחים, פסק הדין היה: בתליה!
ואכן אסתר ביקשה "ואת עשרת בני המן יתלו...".

כתב העיתון "ניוזוויק" דיווח בעיתונו שהחבל שעליו נתלו הנידונים למוות השתלשל מקורת עץ אליו היה מחובר...
ואכן גם זאת ביקשה אסתר "יתלו על העץ...".
אבל עדיין הדברים לא מובנים, הרי אסתר ביקשה שיתלו "עשרה" על העץ, ובמשפט נידונו למוות בתליה אחד עשר פושעים?

מרטין ג'ילברט (ביומנו המפורסם המכונה "יומן נירנברג") מתאר את תגובתם של הנידונים למוות על פסק הדין להוציאם להורג בתליה.
לדוגמא:
קייטל - ...אגרופיו קמוצים וזרועותיו קשויות, בעתה בעיניו. מוות בתליה! הודעה, קולו ניחר מעוצם החרפה, זאת חשבתי שלפחות יחסכו ממני...!
פראנק חייך בנימוס, אבל לא היה יכול להסתכל בי, מוות בתליה...!

האמריקאים חששו שהנידונים למוות יעדיפו להתאבד מאשר לעבור את החרפה של מוות בתליה, לכן דאגו לשמירה מוגברת על הנידונים שלא יתאבדו.
אבל...בליל ה14-15 לאוקטובר הצטרף "גרינג" אל היטלר, הימלר גבלס ולי, שהתאבדו...הוא בלע גלולת רעל ששמה קץ לחייו...ושאר העשרה הוצאו להורג בתליה כפי שפסק בית המשפט.
וכך בדיוק ביקשה אסתר...שדווקא עשרה יתלו על העץ!

- רמז התאריך
יום ההוצאה להורג היה ב-כא' תשרי תש"ז. ותאריך זה רמוז באותיות הקטנות והאות הגדולה שבמסורת כתיבת מגילת אסתר, המועברת אלינו בקבלה מזמן מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
שלוש האותיות הקטנות הן השנה: תש"ז!!! והאות הגדולה היא: ו' הרומז שהאירוע יהיה בשנת תש"ז באף השישי. (לפי היהדות בעת כתיבת ספר זה אנו נמצאים בשנת 5668 + דהיינו האלף השישי כמו שביקשה אסתר!).

- עדויות מן המשפט
מאורע מעניין ארע בעת הוצאת הנידון העשירי להורג, "שטרייכר", וכפי דיווח העיתונות מן השטח למחרת ההוצאה להורג:
"...כשהגיע שטרייכר פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר שמונת הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שיצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך קיר בדיוק לפני הגרדומים. באש שנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה והוא זעק: "חג פורים 1946"! אותו רגע ניתר הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה...!
("ניו יורק ג'ורנל אמריקן" סוכנות ידיעות בינלאומית 16 לאוקטובר 1946).

ובניו יורק טיימס נכתב ש"שטרייכר" זעק:
"purim feast, 1946" (a reference to a jew-baiter of fifth century bc who was hanged)


זעקה מוזרה...אולי שטרייכר ידע שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן...וכפי בקשתה של אסתר אלפי שנים לפני כן...!

@ben
הנבואות זה בדרך כלל פרשנות מאוחרת או לעיתים נבואה שהגשימה את עצמה.

תקשיב זה שעשית קצת משחק מילים ואתה מחפש לקשר דברים באותיות הקטנות כאילו זה איזה צופן זה לא הוכחה שאלוהים קיים.

לא הוכחת שאשת לוט הפכה לאבן.
לא הוכחת שמקל באמת הופך לנחש.
לא הוכחת המון דברים ככה שכל המגילות שלך לא באמת עוזרות.

בסדר הלוחש, לחרטט גם אני יודע.

^אני בהחלט שמתי לב לזה במגילות ששלחת פה.

.

ben
במקום להפיץ 500 עמודים של טיעונים, רק כדי להראות: 'הנה יש הוכחות!', תציג טענה אחת, כדי שנבין לעומק אם היא נכונה או לא.

מר מזהאכפתך

הוכחת לי הרגע שאתה לא מבין מה זה דילוג אותיות ביהדות, ולא גימטריות.

יש צירופי מקרים, ויש גם לא צירופי מקרים.

אבל זה לא צירוף מקרים, והתייחסת רק לזה מכל התשובות, נייס.

וזו כן הוכחה, יש עוד הרבה מהתשובה שלא התייחסת.

לגביי אשת לוט שהפכה לאבן
ולגביי המקל שהופך לנחש (שזה אין בעיה כל עוד יש לך את הנביא הגדול בהיסטוריה משה, וה' לצידו)

ואמרת בסוף שלא הוכחתי שום דבר בזמן שלא התייחסת לשום דבר ואין לך מה להגיד

אז.. נייס.

ומה אני צריך להוכיח לך את הדברים האלה בזמן שיש הוכחות ונבואות וראיות אחרות לאמיתות התנ''ך, אז משמע כל התנ''ך אמת.

שואל השאלה:
@ben
אממ כן סורי אחי אני לא קורא את כל זה

אתה יודע מה יכול להיות מאוד מעניין מר בן? שבמקום להעתיק מגילות מגוגל תגיד את הטענות שלך בקצרה ותענה לטיעונים של הצד השני בכבוד.
זאת רק המלצה כן.

בהחלט שמת לב הלוחש, אני בטוח שזה למה גם לא התייחסת לאף אחת מהן.

אופס..

הנה האתאיסטים מתחילים לצוץ עם תירוצים איי איי איי

באלי להביא 500 עמודים, וגם 1500, לא רוצים לקרוא זו לא בעיה שלי אחיי היקרים.

אומרים שכן

^^התייחסתי לטענה המרכזית שלך, שהיא נבואות שהתגשמו. זה שאתה בחרת להתעלם (לא) באלגנטיות זאת לא הבעיה שלי.

יופי.
גם אני יכול לעשות קופי פסט להארי פוטר.
כל הקטע הוא אשכרה להגיע למסקנות במקום להספים כתבות של רבנים.

שואל השאלה:
היי היי היי מר בן כבר ביקשתי ואמרתי בלי מילות הכללה בבקשה, לקרוא לאנשים אתאיסתים כי הם לא מאמינים באמונה שלך (ושלי) ובגלל שאתה מעתיק 5 מגילות מסוגל זה לא בסדר (לא שיש משהו רע להיות אתאיסת פשוט רואים שדי השתמשת בזה כמילת גנאי) וזאת ממש כן בעיה שלך, אתה בא להביא טענה משכנעת נכון? אתה עושה את זה בצורה לא הולמת ובמקום לסכם אתה מביא מגילות מהגוגל ואז אתה בוכה שלא קוראים את המגילות שלך, אם יש למישהו את הבעיה כאן זה אתה חביבי

דווקא לא מגוגל, אלא מספרים שגם קראתי, אם זה מופיע בגוגל, למה לא, בשמחה שיחזק אחרים.

אמרתי את הטענות שלי, ספרים אתם יודעים לקרוא, על המדע אתם יכולים לקרוא ויקיפדיות שלמות לא? למבחן אתם יודעים ללמוד ולחרוש דפים לא? כתבות כולנו קוראים לא?

אז אוי אוי קצת ארוך כמה תשובות, זו לא עצלנות אפילו, זה פשוט בריחה והתחמקות ואז להגיד.. נו תביא תשובה אחת... אה כן.. אני לא אקרא את זה... אממ אתה מחרטט.. סתם מגילות... אתה מביא מגוגל..

די נו..

ושואל השאלה, תודה שהוכחת לי הרגע שאתה לא מחפש תשובות באמת, מעניין אם אתה מאותם אלה ששואלים כל ערב שאלות בשביל לערער את האמונה באחרים בה'.

העיקר לזלזל ולצאת נגד לשאול נגד ה' או האם זה אמת, לא מחפש תשובות באמת, אין טעם בשאלתך, כי האדם החוקר באמת קורא את כל התשובות באמת ומביא צ'אנס.

אז סלאמת, אני לא כאן כדי להתווכח עם איזה 4 אתאיסטים עליי, ותכף תגידו שאני מתמחק עכשיו.. חחח סלאמת.

תשובה אחרונה לכולם

הלוחש: לא התעלמתי, אתה זה שהתעלם משאר התשובות שלי (: רק אמרת שנבואות זו פרשנות מאוחרת, בראבו

לצדיק בלי הצ': go for it, תעשה קופי פסט להארי פוטר, שיהיה משכנע אבל אה?

לשואל השאלה: לילה טוב

אז להביא לך ספר שלם של הארי פוטר ותאמין בזה?
תפסיק לדבר שטויות.

אני לא מבין את השפה בתנך מצטער להגיד לך.
והנה אתה בעצמך הופך את אלוהים לבדיחה. אתה אומר שהפנטזיות האלה כמו מקל שהופך לנחש יכול להתקיים אם אלוהים קיים. ובזה נגמר כל הסיפור. אני מדבר על הוכחות לא משחק בנדמה לי שאם אלוהים קיים אז.... אשת לוט מסופר שהפכה לפסל. אז אם התנך אמיתי בעניין הזה תראה לי את הפסל. אל תחפש לי צפנים או מספרים.

חבר'ה, אתם מביכים את עצמכם, חאלס.

אם כואב לכם שהבאתי אשכרה תשובות, זו לא בעיה שלי.

^^
טוב...
mr. and mrs. dursley, of number four, privet drive, were proud to say
that they were perfectly normal, thank you very much. they were the last
people you'd expect to be involved in anything strange or mysterious,
because they just didn't hold with such nonsense.
mr. dursley was the director of a firm called grunnings, which made
drills. he was a big, beefy man with hardly any neck, although he did
have a very large mustache. mrs. dursley was thin and blonde and had
nearly twice the usual amount of neck, which came in very useful as she
spent so much of her time craning over garden fences, spying on the
neighbors. the dursleys had a small son called dudley and in their
opinion there was no finer boy anywhere.
the dursleys had everything they wanted, but they also had a secret, and
their greatest fear was that somebody would discover it. they didn't
think they could bear it if anyone found out about the potters. mrs.
potter was mrs. dursley's sister, but they hadn't met for several years;
in fact, mrs. dursley pretended she didn't have a sister, because her
sister and her good-for-nothing husband were as undursleyish as it was
possible to be. the dursleys shuddered to think what the neighbors would
say if the potters arrived in the street. the dursleys knew that the
potters had a small son, too, but they had never even seen him. this boy
was another good reason for keeping the potters away; they didn't want
dudley mixing with a child like that.
when mr. and mrs. dursley woke up on the dull, gray tuesday our story
starts, there was nothing about the cloudy sky outside to suggest that
strange and mysterious things would soon be happening all over the
country. mr. dursley hummed as he picked out his most boring tie for
work, and mrs. dursley gossiped away happily as she wrestled a screaming
dudley into his high chair.
none of them noticed a large, tawny owl flutter past the window.
at half past eight, mr. dursley picked up his briefcase, pecked mrs.
dursley on the cheek, and tried to kiss dudley good-bye but missed,

because dudley was now having a tantrum and throwing his cereal at the
walls. "little tyke," chortled mr. dursley as he left the house. he got
into his car and backed out of number four's drive.
it was on the corner of the street that he noticed the first sign of
something peculiar -- a cat reading a map. for a second, mr. dursley
didn't realize what he had seen -- then he jerked his head around to
look again. there was a tabby cat standing on the corner of privet
drive, but there wasn't a map in sight. what could he have been thinking
of? it must have been a trick of the light. mr. dursley blinked and
stared at the cat. it stared back. as mr. dursley drove around the
corner and up the road, he watched the cat in his mirror. it was now
reading the sign that said privet drive -- no, looking at the sign; cats
couldn't read maps or signs. mr. dursley gave himself a little shake and
put the cat out of his mind. as he drove toward town he thought of
nothing except a large order of drills he was hoping to get that day.
but on the edge of town, drills were driven out of his mind by something
else. as he sat in the usual morning traffic jam, he couldn't help
noticing that there seemed to be a lot of strangely dressed people
about. people in cloaks. mr. dursley couldn't bear people who dressed in
funny clothes -- the getups you saw on young people! he supposed this
was some stupid new fashion. he drummed his fingers on the steering
wheel and his eyes fell on a huddle of these weirdos standing quite
close by. they were whispering excitedly together. mr. dursley was
enraged to see that a couple of them weren't young at all; why, that man
had to be older than he was, and wearing an emerald-green cloak! the
nerve of him! but then it struck mr. dursley that this was probably some
silly stunt -- these people were obviously collecting for something...
yes, that would be it. the traffic moved on and a few minutes later, mr.
dursley arrived in the grunnings parking lot, his mind back on drills.
mr. dursley always sat with his back to the window in his office on the
ninth floor. if he hadn't, he might have found it harder to concentrate
on drills that morning. he didn't see the owls swoop ing past in broad
daylight, though people down in the street did; they pointed and gazed
open- mouthed as owl after owl sped overhead. most of them had never
seen an owl even at nighttime. mr. dursley, however, had a perfectly
normal, owl-free morning. he yelled at five different people. he made
several important telephone calls and shouted a bit more. he was in a
very good mood until lunchtime, when he thought he'd stretch his legs
and walk across the road to buy himself a bun from the bakery

תודה!

סליחה אם אתה חושב שאני אתחיל להתייחס לכל הגימטריות שלך זה פשוט מגוחך. בזבוז זמן לשנינו.
הטענה העיקרית הייתה הנבואות שהתגשמו, עניתי לך, לא היה לך מה לענות לי אז אמרת שאני מחרטט, בראבו.
אתה בוחר ללכת ראש בקיר כדי להאמין באלוהים? בכיף, רק אל תפיל עליי את ההתחמקות הפתטית שלך.

צדיק בלי הצ' אני חולה עלייך חחחח הרגת אותיי

אתה רוצה להמשיך? או שתדבר לעניין וזהו.

שואל השאלה:
^^^^^^תשמע אתה מסוג הבני אדם הכי מגעילים שיש, סלמאת גם לך חביבי שמח לא להתראות

ברור שזה בזבוז זמן, אם אתה לא מתייחס לתשובות שלי, למה שאתייחס לטענה שלך ספציפית?

כמות הטמטום בחיי חחח d:

תשמע אשמח להמשיך, אם יש לך עוד קצת הארי פוטר אני אשמח

ושואל השאלה, ברור שאני בן אדם מגעיל, אני בא ומזלזל ומנסה להקטין כי כואב לי שבן אדם מאמין הביא תשובות d:

כי זאת הטענה המרכזית!!!!
אתה באמת חושב שגימטריות ודילוגי אותיות אומר משהו???
בחיי כמה פתטיות.

שואל השאלה:
^^לא אמרת שהלכת מכאן? באסה

^^^
סבבה(:
he'd forgotten all about the people in cloaks until he passed a group of
them next to the baker's. he eyed them angrily as he passed. he didn't
know why, but they made him uneasy. this bunch were whispering
excitedly, too, and he couldn't see a single collecting tin. it was on
his way back past them, clutching a large doughnut in a bag, that he
caught a few words of what they were saying.
"the potters, that's right, that's what i heard yes, their son, harry"
mr. dursley stopped dead. fear flooded him. he looked back at the
whisperers as if he wanted to say something to them, but thought better
of it.
he dashed back across the road, hurried up to his office, snapped at his
secretary not to disturb him, seized his telephone, and had almost
finished dialing his home number when he changed his mind. he put the
receiver back down and stroked his mustache, thinking... no, he was
being stupid. potter wasn't such an unusual name. he was sure there were
lots of people called potter who had a son called harry. come to think
of it, he wasn't even sure his nephew was called harry. he'd never even
seen the boy. it might have been harvey. or harold. there was no point
in worrying mrs. dursley; she always got so upset at any mention of her
sister. he didn't blame her -- if he'd had a sister like that... but all
the same, those people in cloaks...
he found it a lot harder to concentrate on drills that afternoon and
when he left the building at five o'clock, he was still so worried that
he walked straight into someone just outside the door.
"sorry," he grunted, as the tiny old man stumbled and almost fell. it
was a few seconds before mr. dursley realized that the man was wearing a
violet cloak. he didn't seem at all upset at being almost knocked to the
ground. on the contrary, his face split into a wide smile and he said in
a squeaky voice that made passersby stare, "don't be sorry, my dear sir,
for nothing could upset me today! rejoice, for you-know-who has gone at
last! even muggles like yourself should be celebrating, this happy,
happy day!"
and the old man hugged mr. dursley around the middle and walked off.
mr. dursley stood rooted to the spot. he had been hugged by a complete
stranger. he also thought he had been called a muggle, whatever that
was. he was rattled. he hurried to his car and set off for home, hoping

אה, ואתה קבעת שזו הטענה המרכזית

תודה על העזרה ידידי היקר 3:

ומה אכפת לי מה הטענה המרכזית ומה לא, יש עוד תשובות, לא באלך להתייחס זכותך אני לא עוצר אותך, רק אל תצפה ממני אחרי זה להתייחס לטענה שאתה בא ואומר בזמן שאתה אומר מי אני שאקרא גימטריות ואת כל שאר המגילות.

אז מי אני שאקרא ואתייחס ברצינות לטענה שלך (:

he was imagining things, which he had never hoped before, because he
didn't approve of imagination.
as he pulled into the driveway of number four, the first thing he saw --
and it didn't improve his mood -- was the tabby cat he'd spotted that
morning. it was now sitting on his garden wall. he was sure it was the
same one; it had the same markings around its eyes.
"shoo!" said mr. dursley loudly. the cat didn't move. it just gave him a
stern look. was this normal cat behavior? mr. dursley wondered. trying
to pull himself together, he let himself into the house. he was still
determined not to mention anything to his wife.
mrs. dursley had had a nice, normal day. she told him over dinner all
about mrs. next door's problems with her daughter and how dudley had
learned a new word ("won't!"). mr. dursley tried to act normally. when
dudley had been put to bed, he went into the living room in time to
catch the last report on the evening news:
"and finally, bird-watchers everywhere have reported that the nation's
owls have been behaving very unusually today. although owls normally
hunt at night and are hardly ever seen in daylight, there have been
hundreds of sightings of these birds flying in every direction since
sunrise. experts are unable to explain why the owls have suddenly
changed their sleeping pattern." the newscaster allowed himself a grin.
"most mysterious. and now, over to jim mcguffin with the weather. going
to be any more showers of owls tonight, jim?"
"well, ted," said the weatherman, "i don't know about that, but it's not
only the owls that have been acting oddly today. viewers as far apart as
kent, yorkshire, and dundee have been phoning in to tell me that instead
of the rain i promised yesterday, they've had a downpour of shooting
stars! perhaps people have been celebrating bonfire night early -- it's
not until next week, folks! but i can promise a wet night tonight."
mr. dursley sat frozen in his armchair. shooting stars all over britain?
owls flying by daylight? mysterious people in cloaks all over the place?
and a whisper, a whisper about the potters...
mrs. dursley came into the living room carrying two cups of tea. it was
no good. he'd have to say something to her. he cleared his throat
nervously. "er -- petunia, dear -- you haven't heard from your sister
lately, have you

הוכחה להארי פוטר!!
כולם לקרוא מילה במילה ולהגיב לכל נושא!

שואל השאלה:
^^^ לא הבנתי אתה לא יודע לקרוא? לא ראית שכתבתי שגם אני בן אדם מאמין? למה עכשיו אני לא מאמין כי לא רציתי לקרוא את המגילות שמר בן היודע הכל העתיק מהאינטרנט, אין לי עם מי להתווכח, בן בוא אני אלמד אותך משפט חכם, שתיקה שווה זהב

מעריך צדיק, זזתי להתקלח

זה מה שאתה עושה ben.
מדבר שטויות, רק באלף עמודים.

^^^^
מעריך אותך אנונימי

שואל השאלה:
^^^כל אחד ומה שהוא מאמין, בסופו של דבר יש רק אמת אחת, מה היא? אני לא יודע

^^^^^ למה קבעתי שזאת הטענה המרכזית:
1) היא חזרה על עצמה מספר פעמים
2) היא הייתה היחידה ההגיונית ולא מגוחכת לגמרי

ראיתי שכתבו פה על הכותל המערבי
אז הכותל המערבי רובו נהרס ע"י הלגיונות הרומיים והם לא הצליחו להרוס את כולו כי לבנותיו היו עבות במיוחד וקשות להריסה
(ככה הורדוס בנה אותו בשונה מן האחרים)
וכמה מאות שנים אחרי זה באו המוסלמים ושיפצו אותו וגם אז אחרי זה הצלבנים וגם הבריטים
בקיצור זה לא מוכיח כלום הרומאים התעצלו לשבור את כולו ואת הכותל שאנחנו מכירים כיום רובו שופץ ע"י עמים אחרים

לא.
אין שום דבר בספר שמעיד על ידע אלוהי ואין שם ראיות לקיום שלו רק סיפורים.

בהחלט הוכחה

לא זה לא הוכחה לכלום אי אפשר לדעת מי כתב את זה

לא, כי אין הוכחה שהתנך נכון

זה העניין של האמונה בעצם

כן: כי כל עם ישראל ראה שמה שכתוב בו קרה. ויש הרבה דברים שמראים שה מאלוקים, כמו נבואות שקרו גם עכשיו וכו'.

לא
בשביל שהתנך בכלל יוכל להוכיח משהו צריך להוכיח שהתנך עצמו הוא אמת
זה כמו אי אפשר להוכיח חדי קרן עם ספר של הארי פוטר או משהו

חוץ מזה אם היה הוכחה חותכת לקיום של אל (לא בהכרח של היהדות) זה לא היה אמונה יותר

^ זה בדיוק מה שהוא מוכיח בתוכן שהוא מתחייב עליו.

השאלה מה זה בשבילך "להוכיח שהוא אמת".

אתה מראש קבעת שהוא לא מוכיח כי הוא לא מוכח, כלומר טענה מעגלית שלא מבוססת על כלום.