תשובה אחת
הכוח הנדרש ללחיצה על הדק בנשק קל בכלל ובאקדח בפרט, נקרא "משקל הדק" ונמדד בק"ג/גרמים או בליברות/אונקיות. מדוע "משקל"? ובכן זה כאילו שאתה מרים בקצה האצבע משקולת ומפעיל אותו כוח הנדרש על מנת להפעיל את ההדק. מכיוון שאצבע ההדק מתחילה את המהלך כשהיא כפופה ויש לה קונטרה מכף היד האוחזת בקת, הלחיצה קלה יותר מאשר הרמה אנכית של משקולת.
להבנת נושא הקונטרה, ערוך ניסוי: קח מכשיר קפיץ לחיזוק כף היד, השען אותו כנגד משטח ישר כלשהו וכווץ אותו בכל האצבעות, מבלי להיעזר בכף היד או באגודל. קשה? כעת כווץ אותו באצבעות כנגד כף היד. מרגיש בהבדל? זה הרעיון. כף היד משמשת כמו גלגלת לחלוקת כוח.
משקלי הדקים סטנדרטיים (לא מתכווננים), משתנים בין יצרן ליצרן ואפילו בין דגמים שונים של אותו יצרן. באקדחים החצי אוטומטיים הפשוטים, המצויים בשוק, נעים משקלי ההדקים הסטנדרטיים בין 3.5 ליברות (ליברה אחת = 0.4544 ק"ג) ל-6 ליברות. זה לא סוד, אפשר להיכנס לאתרי יצרנים ולקרוא נתונים טכניים. נשק יכול לשנות משקל הדק כזה, בגבולות מסוימים.
משקלי הדקים ברובי/אקדחי אוויר, לתחרויות אולימפיות, נמדדים בחלקי גרמים/אונקיות (1 אונקיה = 28.344 גרם). הם עשויים להיות כה קלים, עד שלא ניתן יהיה לחוש במגעם בטרם לחיצה עליהם, כלומר, כשחשת במגע ההדק באצבעך, הכדור כבר נורה. בכלים כאלה על היורה ללמוד בע"פ באיזו זווית של אצבעו נמצא ההדק בטרם יריה וככל שידייק יותר, כך יקטן מהלך האצבע בביצוע הלחיצה.
משקלי הדקים, במהלך ארוך (מהלך - המרחק שנע ההדק ממצב מנוחה עד לנקודה בה משוחרר הנוקר/הפטיש ומתחיל לנוע קדימה) באקדחים תופיים לא דרוכים, כמו ביריה ראשונה בחצי אוטומטיים (בעלי מנגנון פעולה כפולה) עם פטיש שמוט, משתנים, לפי חוזק הקפיץ שיש להתגבר עליו, לאורך המהלך. משקל זה ניתן להקטנה ע"י הארכת המהלך ו/או הקטנת החיכוך של חלקי המנגנון זה בזה. ממש כמו בסחיבת ארגז במעלה מדרון משופע.
אין כלל, הקובע, שמשקל ההדק בתופי חייב תמיד להיות גדול מזה שבחצי אוטומטי דרוך עם פטיש שמוט. עם זאת, בתופי לא דרוך, יהיה המהלך תמיד ארוך ומשקל ההדק יורגש לכל אורכו, בעוד שבחצי אוטומטי, יורגש המשקל הזה, רק ביריה הראשונה (בשניה, הפטיש לא שמוט). באקדחי תוף מאיכות גבוהה, עשוי להיות הדק חלק ורך ביותר ולעומתם, בחצי אוטומטיים זולים, אפשר להיתקל בהדק קשה, שנותן תחושה של סחיבה, גירוד והתגברות על מכשולים בדרך. בשני סוגי הכלים, כשהם דרוכים בלבד, יורגש משקל הדק טהור, לאורך מהלך קצרצר של כ- 1-2 מ"מ, כמו בדחיפה אחרונה לפני נפילה מקצה מדרגה.
להבנת נושא הקונטרה, ערוך ניסוי: קח מכשיר קפיץ לחיזוק כף היד, השען אותו כנגד משטח ישר כלשהו וכווץ אותו בכל האצבעות, מבלי להיעזר בכף היד או באגודל. קשה? כעת כווץ אותו באצבעות כנגד כף היד. מרגיש בהבדל? זה הרעיון. כף היד משמשת כמו גלגלת לחלוקת כוח.
משקלי הדקים סטנדרטיים (לא מתכווננים), משתנים בין יצרן ליצרן ואפילו בין דגמים שונים של אותו יצרן. באקדחים החצי אוטומטיים הפשוטים, המצויים בשוק, נעים משקלי ההדקים הסטנדרטיים בין 3.5 ליברות (ליברה אחת = 0.4544 ק"ג) ל-6 ליברות. זה לא סוד, אפשר להיכנס לאתרי יצרנים ולקרוא נתונים טכניים. נשק יכול לשנות משקל הדק כזה, בגבולות מסוימים.
משקלי הדקים ברובי/אקדחי אוויר, לתחרויות אולימפיות, נמדדים בחלקי גרמים/אונקיות (1 אונקיה = 28.344 גרם). הם עשויים להיות כה קלים, עד שלא ניתן יהיה לחוש במגעם בטרם לחיצה עליהם, כלומר, כשחשת במגע ההדק באצבעך, הכדור כבר נורה. בכלים כאלה על היורה ללמוד בע"פ באיזו זווית של אצבעו נמצא ההדק בטרם יריה וככל שידייק יותר, כך יקטן מהלך האצבע בביצוע הלחיצה.
משקלי הדקים, במהלך ארוך (מהלך - המרחק שנע ההדק ממצב מנוחה עד לנקודה בה משוחרר הנוקר/הפטיש ומתחיל לנוע קדימה) באקדחים תופיים לא דרוכים, כמו ביריה ראשונה בחצי אוטומטיים (בעלי מנגנון פעולה כפולה) עם פטיש שמוט, משתנים, לפי חוזק הקפיץ שיש להתגבר עליו, לאורך המהלך. משקל זה ניתן להקטנה ע"י הארכת המהלך ו/או הקטנת החיכוך של חלקי המנגנון זה בזה. ממש כמו בסחיבת ארגז במעלה מדרון משופע.
אין כלל, הקובע, שמשקל ההדק בתופי חייב תמיד להיות גדול מזה שבחצי אוטומטי דרוך עם פטיש שמוט. עם זאת, בתופי לא דרוך, יהיה המהלך תמיד ארוך ומשקל ההדק יורגש לכל אורכו, בעוד שבחצי אוטומטי, יורגש המשקל הזה, רק ביריה הראשונה (בשניה, הפטיש לא שמוט). באקדחי תוף מאיכות גבוהה, עשוי להיות הדק חלק ורך ביותר ולעומתם, בחצי אוטומטיים זולים, אפשר להיתקל בהדק קשה, שנותן תחושה של סחיבה, גירוד והתגברות על מכשולים בדרך. בשני סוגי הכלים, כשהם דרוכים בלבד, יורגש משקל הדק טהור, לאורך מהלך קצרצר של כ- 1-2 מ"מ, כמו בדחיפה אחרונה לפני נפילה מקצה מדרגה.
באותו הנושא: