יש למישהו חיזוק?

יש לי משפט יפה שהאדמו"ר הרש"ב אמר:)
"אל תתן למי שאתה עכשיו להפריע למי שאתה יכול להיות"
מאוד חיזק אותי לדעת שלא משנה מה אני עכשיו ומה הייתי ועשיתי, אני תמיד יכולה להתקרב עוד לה' ולהיות מי שאני באמת חולמת להיות:)

אל תוותר, אולי עוד מעט

באיזה נושא?

שואל השאלה:
אנונימי, מה שיש אולע שמירת נגיעה חיזוק הבורא וזה

את צריכה משהו בשמירת נגיעה?
שמרתי משהו שמישהו כתב פה פעם שממש אהבתי, לשלוח?

שואל השאלה:
כן אשמח

הנה התשובה שמישהו כתב, הייתי שמה קרדיט אבל לצערי אני לא זוכרת..:

לפי מה שראיתי בתגובות עשית תשובה
עכשיו כדאי ללמוד על שמירת נגיעה ולמה זה חשוב כדי שבע"ה תצליחי לשמור גם בעתיד
מצרף משהו שמשתמש פה בסטיפס בשם "שייך לבת אדם פרטית" כתב בנוגע לשמירת נגיעה

שמירת נגיעה זה דבר חשוב מאוד בזוגיות, במיוחד אם יתחתנו.
הוא מכיר אותה בלי הסחות דעת, בלי מחשבה על הגוף או המעשים, מתמקד באישיות ובפנים שלה, לא צריך לספק שום דבר. אחרי החתונה, כשהם סופסוף ביחד בלי מחיצות, הוא מחזיק לה את היד בפעם הראשונה ומרגיש מי היא, אחרי כל כך הרבה ציפייה, אפילו החיוך הפשוט שלה הופך לדבר מדהים ומתוק, חיבוק הופך שווה יותר מיהלום.

גם היא, מחכה שהם יוכלו להחזיק ידיים, שהוא יתמוך בה. אבל כשהיא שומרת נגיעה, היא בטוחה שאין שום רצונות נסתרים, הפעם הראשונה שהוא באמת יגע בה יהיה רק אחרי שהוא מתחייב לכלכל אותה, לדאוג לה ולאהוב אותה ולא אף אחת אחרת. היא פחות נבוכה בפגישות כי אין עוד מימד של חיבור, והקשר האישי נוצר בתורה בריאה, שלא תלויה בדבר.
זה נותן ביטחון שלא משנה מה, אף אחד לא יפגע בה. חיבור פיזי, כמו חיבור נפשי, זה דבר קדוש ומיוחד, צריך להתחייב ולהישמר בשביל להגיע לרמה הזאת.

ואם זו לא תהיה זוגיות לחתונה בסוף? הם הכירו כמו חברים ויפרדו כנראה כמו חברים, רק בגלל חוסר התאמה אישית. אין כמעט בגידות או פרידות קשות, החיבור לא נפגם והם יוכלו לחפש שוב אחרי החצי השני שלהם, בלי הרבה בעיות. גם אין ציפיות מוקדמות מבן הזוג השני, אין מעשים מסויימים או הרגלים שהיא או הוא ידרשו, אז הקשר מתחיל כמעט כמו חדש.

שואל השאלה:
יש גם משהו על שמירת עינים ועל קירוב להשם למרות שממש אני עם סביבה קשה?

אין לי ממש...
לגבי הקרבה לה' יש לי טיפ בשבילך.
דברי איתו: שתפי אותו, תבקשי, תודי תמיד, דברי איתו הכי חופשי, וכל יום.

איזה חידוש שעלה לי פעם:
שמעתי מיהודי ירא שמיים מהבית כנסת שלי, שהיה חושך מוחלט במצרים שהם לא יכלו לראות ולהרגיש אחד את השני לא יכלו לזוז היו מקובעים בתוך עצמם, אבל ישראל שיכלו לראות אחד את השני היה להם אור. אז הוא מסביר שמתי יש אור? דווקא מתי שאנחנו יכולים לראות אחד את השני להרגיש את הכאב של האחר אז יש אור.

זה מסתדר ומתלבש בדיוק על משהו ששמעתי מהרב זמיר כהן על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה' " למה התורה ציינה לבסוף אני השם?

*(לא חייב לקרוא אפשר לדלג על המשל להגיע לנמשל לא קריטי)*
אז יש משל על מלך שרצה להוציא להורג איזה יהודי מסכן שהיה חשוד באיזה משהו.. היהודי באותה תקופה היה חייב לעשות איזה משהו והוא היה כלוא כזה עד שיצא גזר הדין אז הוא אמר המלך אני מביא לפה חבר אמת שלי הוא ישאר בעירבון במקומי בכלא ואני אחזור ואם לא עליו יצא גזר הדין אבל אתה תראה שאני אחזור. המלך צחק.. אמר לו נראה לך שמישהו יסכים לזה? היהודי אמר אתה תראה.. בקיצור היהודי קורא לחבר שלו לפגישה. שם הוא שואל אותו מול המלך תגיד אתה מסכים להישאר פה לכמה זמן במקומי אני אעשה כמה עניינים ואחזור? חבר שלו שאל אותו תגיד אתה רציני? בוודאי שאני מסכים למה שאלת בכלל... בקיצור עובר יום יומיים היהודי לא חוזר כמו שהבטיח.. עוד כמה ימים היהודי לא חוזר. מתקרבים לגזר דין לוקחים את היהודי לתלות אותו להוציא לפועל את הגזר דין במקום השני.. סופרים כבר לאחור הוא תלוי מחכים להפיל את הכיסא 10.. 9.. מגיעים כבר ל3.. 2.. ופתאום שומעים צעקה "עצרו!!!". היהודי שהלך פתאום חזר בריצה כולו מתנשף.. צועק להם אני הייתי אמור להיתלות לא חבר שלי שבסך הכל הסכים להישאר לכמה זמן במקומי.. ואז החבר השני אומר מה פתאום אתה לא חזרת בזמן הוציאו כבר את גזר הדין אני אמור להיתלות לא אתה. מתחילים להתווכח.. המלך קורא להם לשיחה ובדרך לשיחה הם ממש מתווכחים זה עם זה.. ואז המלך שואל: "אני חייב להבין, מה הקטע שלכם שאתם ככה מתווכחים על זה שאתם תיטלו?" הם עונים לו שפשוט מאוד הם אוהבים אחד את השני כל כך שהם לא מסוגלים שהגזר דין יהיה על השני.. המלך עונה להם "אם ככה אני מבטל לכם את גזר הדין אבל עם תנאי אחד, שאני גם אצטרף להיות חבר שלכם"

זה מסתדר בדיוק מתלבש כפפה ליד!! מה כוונת הפסוק "אני ה' "? הכוונה אם אתם מקיימים מצוות ואהבת לרעך כמוך אז מתקיים אני השם אז מתקיים אני רוצה להיות אתכם להיות חבר שלכם.. ואיזה זכות זה שמלך מלכי המלכים רוצה להיות חבר שלנו.. וצריך להבין, אין כזה מציאות באמת חושך. חושך זה פשוט היעדר אור. לכן מה הכוונה של חושך מצרים? כשאנחנו שמים לב אחד לשני רואים אחד את השני את הכאב של האחר ובכך מקיימים מצוות ואהבת לרעך כמוך אז השם איתנו חבר שלנו השכינה שורה איתנו ויש אור יש אור עצום.. אבל חלילה אם לא רואים אחד את השני לא מרגישים את הכאב אחד של השני אז השם לא נמצא איתנו ואז יש היעדר אור שזה חושך. שבורא עולם כולו אור וכולו טוב!! ככתוב: "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". לכן תמיד צריך לדעת, יש חושך יש קשיים פורענויות? יכול מאוד להיות שזה כי אנחנו לא רואים אחד את השני לא מקיימים ואהבת לרעך כמוך וממילא אין אור כי בורא עולם לא איתנו.

חידוש נוסף לאותו עניין שמקווה שהוא נכון, כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" (הר סיני). למה נאמר ויחן ולא ויחנו? הרי ישראל הם רבים... אלא באמת רשי מתרץ שהם היו כל כך מאוחדים עד שהם היו כאיש אחד בלב אחד ולכן נקראו כאיש אחד ויחן. שזו מעלה עצומה והלוואי ונזכה אליה. אבל החידוש הוא, שכתוב "אתה ישראל אשר בך אתפאר". וזה כתוב ביחיד. אז חשבתי אולי אפשר לתרץ, מתי בורא עולם הכי מתפאר בנו כעם? מתי שאנחנו כאיש אחד בלב אחד.

אסכם את הדברים: כשאנחנו מקיימים מצוות ואהבת לרעך כמוך חשים בכאב האחר אז השם איתנו וממילא יש אור והכל שמח ויפה שמחה עילאית.. וכמו כן אם התירוץ נכון אז גם בורא עולם הכי מתפאר בנו כשאנחנו מאוחדים. אבל חלילה כשלא מרגישים ולא רואים באחר, ממילא השם יתברך הולך וממילא יש היעדר אור כלומר חושך ובאים עלינו צרות ופורענויות שלא נדע.
שנזכה בע"ה לאהוב כל יהודי באשר הוא באהבה שלימה ותמימה.

לגבי שמירת עיניים וקירוב להשם אולי מחר אכתוב בע"ה

שואל השאלה:
אהבת חינם ואו איזה מעלףף

שיעורי תורה יש גם ביוטיוב עדיף לך לשמוע

קראתי דבר תורה ממש ממש יפה בספר מועדי השנה של הרב איתמר שוורץ על חג השבועות

בזמן מתן תורה בני ישראל שמעו את קול השם "וירא העם וינעו ויעמדו מרחוק ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו האלוקים פן נמות" (עמדו מרחוק ואמרו למשה תדבר אתה איתנו, תגיד לנו אתה את המצוות ונשמע ולא השם כדי שלא נמות, כי כתוב שעל כל דיבור ודיבור של הקדוש ברוך הוא יצתה נשמתם של ישראל)

ומשה ענה "אל תיראו כי בעבור נסות אתכם בא האלוקים"

ועולה מפה 2 שאלות
1. מה הבעיה בזה שירצו שמשה ידבר איתם?
2. מה הכוונה בעבור נסות אתכם בא האלוקים?

והתשובות הן
1. אומרים לאדם שיש לו בחירה או לשמוע את קול ה ולמות או לא לשמוע את קול ה, יהודי שרוצה להמשיך לחיות בלי לשמוע את קול ה בשביל מה הוא חי? איזה ערך יש לחיים של יהודי שרוצה לחיות אבל את קול ה לא רוצה לשמוע? (וכשקראתי את הדברים האלו של הרב זה ממש זעזע אותי, בקטע טוב, קצת העיר אותי, ולקחתי את זה למקום של מצוות, איזה ערך יש לנו שאנחנו רוצים להנות מדברים שטחיים בעולם הזה ולא לשמוע למצוות ה יתברך?)

2. רשי אומר שנסות הכוונה לשון הרמה וגדולה
כל נסיון נקרא נסיון כי או שהוא מעלה את האדם ומרומם אותו שזה נס
או יגרום לו לנוס מן הדבר, לברוח לאחור

במעמד הר סיני היה להם נסיון והם נסו ועמדו מרחוק
ואז משה אומר להם בעבור נסות אתכם בא האלוקים, התכלית של הנסיון לא היה כדי שתנסו ותעמדו מרחוק אלא לשון הרמה וגדולה, לרומם ולהעלות אותם.


הרב מקשר את זה לאירועים הקודמים בעם ישראל
אדם הראשון שחטא בעץ הדעת והרבה שאל אותו איכה הוא ענה לו "את קולך שמעתי בתוך הגן ואחרי ואחבא" גם הוא בורח כשהוא שומע את קולו
וגם יונה ברח (אומנם עם כוונה טובה)

הרב אומר שכולנו עמדנו בנסיון הזה שהרי רבותינו אומרים שישים ריבוא נשמות ישראל עמדו רגליהם על הר סיני, וזה אנחנו, כולנו היינו שם בגלגול קודם
כולנו נפלנו בניסיון הזה!

וכל שנה בזמן מתן תורה לא רק שיורד אור של מתן תורה אלא חוזר הנסיון הזה
ואז היה להם את הבחירה אם לשמוע לקול ה או לקול משה
והיום הרבה פונים למשה שבדור, לצדיק שבדור אבל לא לקדוש ברוך הוא (ובהמשך הרב אומר שכמובן שיש כוח לצדיק ולסגולות אבל כמו שאדם עומד בתפילת שמונה עשרה מול ה ואומר ה שפתי תפתח ככה הצורת חיים שלו צריכה להיות)

ועוד דבר תורה מאותו הספר, גם לגבי חג השבועות
שנוגע מאוד לחיים שלנו

כשבני אדם רוצים לחבר שירים יש מי שלוקח פסוקים ומלחין להם מנגינה ויש מי שמחבר את מילות השיר על כל מיני מחשבות
אבל שירה יהודית אמיתית השורש שלה זה שרשרת
צירוף של אירועים ומקרים, שבהתחלה מראה שאין קשר בניהם אך כשרואים את התכלית הנפלאה שלהם לבסוף נוצרת שירה והודאה

לדוגמה יוסף
כשבהתחלה מסתכלים על איך הוא הגיע למצרים זה גורם לצער: השלכתו לבוא מכירתו מאדון לאדון
אבל שמגלים את הסוף הטוב, רואים איך שישים ריבוא בני ישראל יצאו ממצרים ברכוש רב
יוצא מהלב שירה והודאה

אדם צריך להסתכל על הדברים בחיים כשרשרת, לצרף את המקרים וההתרחשויות שעוברות על כל אחד
ואז יגלה שלכל חוליה בשרשרת יש מטרה ותכלית
כלום לא סתם
לראות את השגחת השם על כל דבר, להתבונן בדברים, להבחין בשרשרת

כשקראתי את זה הסתכלתי על הרבה דברים בחיים שלי שבאותו רגע נראו לי לא טובים
וחשבתי על זה שבלי זה באמת לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי היום

כל סנטימטר באורך החצאית זה קילומטר ביראת שמיים.

גדול כח החבורה להקטין הנסיון.

אין על בורא עולם, בעולם
הוא כל העולם

לגבי קירבה אל השם יתברך, ממליץ לקרוא את משל "מעשה מאבדת בת מלך" עם ביאור