אני מרגיש נןרא, חייב לפרוק קצת, מצטער

לא לא אל תשכח אסור לאבד תקווה

אני לא יודע מה לרשום פשוט אל תמות

חש את ערן לא?

שואל השאלה:
מה?

אל תשווה את עצמך לאחרים ותגיד "הם יותר טובים ממני", תשווה את עצמך לעצמך, תנסה לקדם את עצמך, להיות מיום ליום הגרסה הכי טובה של עצמך.
אני מבינה שזה קשה לאבד אנשים שהיו קרובים אליך אבל אולי זה הזמן להכיר את עצמך, להכיר את החוזקות והחולשות שלך, להתפתח לעשות דברים טובים בשבילך.
זה מאוד קל לשקוע בדאון הזה, ויותר מזה הדאון הזה לפעמים מרגיש הרבה יותר טוב מתחושה טובה, אבל אני מאמינה שאתה חזק, באמת באמת מאמינה שאתה חזק ויכול לעבור את זה, אתה רק צריך להאמין בעצמך קודם כל. לסלוח לעצמך.
ולגבי היציאה מהארון, אני לא יודעת עד כמה המצב חמור שזה מונע ממך לצאת מהארון, אבל אני מבטיחה לך שברגע שתעשה את זה אתה תרגיש כאילו 7 טון ירד לך מהגב, מניסיון. ויכול להיות שלא יקבלו את זה טוב, ויכול להיות שגם יקבלו את זה טוב, אתה לא תדע עד שלא תנסה.
אני ממש מקווה ממליצה לך לעשות רשימה של דברים שעושים לך טוב, שמשאירים אותך פה. גם אם זה רק דבר אחד "קטן" זה עולם ומלואו.
תמצא במה להתעסק, תתחיל לעבוד, להתנדב, לצאת, אפילו לבד עם עצמך זה בסדר ואפילו מהנה יותר. העיקר שתמצא את התקווה שבחיים.


נ.ב אני חצי רדומה אבל ראיתי את השאלה שלך ולא יכולתי להתעלם אז מצטערת שהתגובה שלי קצת מעורפלת ולא ברורה.

אם אתה צריך לדבר אני פה, באמת.

שואל השאלה:
נמאס לי מלחיות

דאם הייתי רושם womp womp אבל אני לא כזה חסר חיים

תמיד יש אור בקצה המנהרה או שזה סתם הרכבת שמתקרבת צריך להזהר

וכמו שמישהו כבר כתב פה אתה יכול לדבר עם ער"ן זה אנונימי לגמרי וזה נחמד שיש לך למי לפרוק.