מה יקרה אם אני אנסה להיכנס לקיבוצים שבהם כל הרצח היה?

כיף חיים

כלום

שואל השאלה:
הצבא לא ינסה לעצור אותי?

כלום

הצבא לא יעצור אותך.
התושבים כן.
תושבי הקיבוצים בחלקם חזרו הביתה.
והודיעו שמי שלא מהקיבוץ או מתארח בידי מישהו מהקיבוץ (שמגיע לשער ישירות לאסוף אותו) לא יכול להיכנס.

שואל השאלה:
וואלה?

כן.
אין כניסה ללא ליווי.
גם לפני הרבה שנים הקיבוצים התחילו לא לאהוב שאנשים מבחוץ באים אליהם.
אז עכשיו?

שואל השאלה:
מה הם יעשו לי אם אני אנסה להיכנס?

אתה לא טועה זה למה ישלנו שער צהוב ומדבקה של הקיבוץ על כל רכב של מישהו מהקיבוץ

^^יתבעו אותך על הסרת גבול ויכניסו אותך לכלא.

במידה ותצליח לעבור את השער כמובן.

שואל השאלה:
^אבל זה בבעלות המדינה, אז יש לי זכות ללכת לאן שבא לי אלא אם כן זה בסיס צבאי או משהו

^זה לא בעלות המדינה.
זה שטח פרטי.
בדיוק כמו שאף אחד לא יכול להיכנס לבית שלך סתם כי הוא רוצה.

שואל השאלה:
ומה אם תל אביבים מחליטים שתל אביב זה שטח פרטי אז מותר להם?

^תל אביב זו לא חברה פרטית.
אבל כל אחד מתושבי תל אביב הוא הבעלים של הבית שלו, וראשי לגרש אנשים שפולשים לשטח הפרטי שלו.

ההבדל הוא שהקיבוצים הללו מחזיקים בתאגיד משותף שהוא הבעלים של כל הקרקע.
במקום כל אחד מהם בנפרד.

שואל השאלה:
אז קיבוצים בצפון גם יכולים לעשות את זה?

^גם קיבוצים בצפון עושים את זה כן.
יש סיבה לכל הויכוח בעמק המעיינות על האסי וניר דוד.
הקיבוץ לא מוכן לתת לאנשים מבחוץ גישה אליו.

שואל השאלה:
ואם אני רוצה לעבור לגור בקיבוץ פרטי מסיבה אחת או אחרת?

^מוזמן לנסות להתקבל לחברות.
לכל קיבוץ יש את התנאים שלו.

שואל השאלה:
אז כאילו כל הקיבוצים שבעוטף נסגרו לציבור? אין קיבוץ אחד ציבורי יותר שם?

^מעולם לא היה דבר כזה "קיבוץ ציבורי".
אין דבר כזה קיבוץ שהוא שייך למדינה, קיבוץ במהותו זה יישוב פרטי.

שואל השאלה:
התכוונתי לקיבוץ שאני יכול באופן חופשי לבקר שם

^חוקית אין דבר כזה.
קיבוץ יכול להחליט שהוא לא אוכף את השער שלו.
אבל כל השטחים בקיבוצים הם שטחים פרטיים שכל אדם חיצוני שמגיע לשם הוא על תקן אורח בדיוק כמו שאני אבוא עכשיו לבית שלך.

הצבא לא יעצור אותך

שואל השאלה:
^^אז זה כאילו כמו לעבור גבול במדינה כלשהי?

^לא.
זה כמו להיכנס לשטח של חברה פרטית.
כמו לנסות להיכנס למפעל של אמדוקס לדוגמא ברעננה.

שלום לך יקר

נשמע משאלתך שהאירועים הנוראים שעברו על עם ישראל בשביעי לאוקטובר, נגעו בך בעומק הנשמה. והיית רוצה לחוות ולהרגיש מקרוב מה קרה באותו יום שבו האויבים שלנו הצליחו לפגוע בנו חזק כל כך. כמה רגישות ישנה בשאלה שלך וברצון שלך

הייתי מציע אולי, שתשתף במחשבות שלך וברגשות שלך מישהו מנוסה ומבוגר שאתה סומך עליו ומרגיש איתו בטוח ובנוח, וביחד תחשבו על הדברים..ומה נכון ומדויק לך במצבך..

אני מתנדב בעמותת סהר, ויש לנו צ'אט אנונימי שבו תוכל לעלות גם את הנושא הזה..לשתף, לדבר, ולחשוב יחד..מלב אל לב. השארתי לך קישור לצ'אט

מחזק אותך מכאן מלא מלא:)
שלך, מתנדב סהר

כלום