4 תשובות
שואל השאלה:
מקסים
יש טיפה יותר מפורט?
מקסים
יש טיפה יותר מפורט?
אנונימית
ביבי מנסה להתחמק ממאסר בכלא
יותר מזה לא צריך לדעת כיום
יותר מזה לא צריך לדעת כיום
רפורמה תחפשי הגדרת במילה באינטרנט זה אומר 'שינוי' בערך
זה לא נכון ומי שאומר שביבי ימין ומתנגדי ביבי שמאל טועה בגדול
יש ימין שזה אגף של מכלול דעות וכנל שמאל והם קיימות בכל מדינה דמוקרטית
ביבי נחשב גבול הימין מרכז מה שנקרא , אבל עדיין ימני לעומת השמאל
בגץ - בית דין גבוה לצדק - חלק מתפקידו בית המשפט העליון זה תביעות כנגד המדינה , וכנגד הממשלה
הרפורמה המשפטית אמרה ש אם כיום בוועדה למינוי שופטים יש רוב שופטים ופחות אחוזים מהממשלה
אז להטות את הכמות שיהיו יותר מהממשלה בוועדה ופחות מבית המשפט
כל צד יגיד טענות למה אם הרוב יהיה משל השני זה יהיה פחות הוגן וישלול את הדמוקרטיה
הכל מתוסבך אבל המחלוקות הם לא על דברים שהחיים שלנו יתמוטטו אם הם ישתנו כמו שחושבים
היו עכשיו שנים של מהפכים בין ימין שמאל ואלף בחירות חוזרות וחוץ מתקציב שהתבזבז הכל היה בסדר גם כשה"צד השני" היה בשלטון תקופה
אז צריך להרגע אם הפחד מהפיכה צבאית שלטונית מדינית רפורמות
ולחיות בשלום
סתם אנקדוטה
(אני חושב שזה היה )סוקרטס, אמר ש דמוקרטיה זה שקר שהמציאה לעצמה האנושות ויחריב את עצמו
ובסופו של דבר הדמוקרטיה בייון החליטה להוציא להורג אותו ואת כל המשכילים של תקופתו , והוא אמר שלשם הדמוקרטיה הוא ירעיל את עצמו וימות ולא יערער על ההחלטה
זה לא נכון ומי שאומר שביבי ימין ומתנגדי ביבי שמאל טועה בגדול
יש ימין שזה אגף של מכלול דעות וכנל שמאל והם קיימות בכל מדינה דמוקרטית
ביבי נחשב גבול הימין מרכז מה שנקרא , אבל עדיין ימני לעומת השמאל
בגץ - בית דין גבוה לצדק - חלק מתפקידו בית המשפט העליון זה תביעות כנגד המדינה , וכנגד הממשלה
הרפורמה המשפטית אמרה ש אם כיום בוועדה למינוי שופטים יש רוב שופטים ופחות אחוזים מהממשלה
אז להטות את הכמות שיהיו יותר מהממשלה בוועדה ופחות מבית המשפט
כל צד יגיד טענות למה אם הרוב יהיה משל השני זה יהיה פחות הוגן וישלול את הדמוקרטיה
הכל מתוסבך אבל המחלוקות הם לא על דברים שהחיים שלנו יתמוטטו אם הם ישתנו כמו שחושבים
היו עכשיו שנים של מהפכים בין ימין שמאל ואלף בחירות חוזרות וחוץ מתקציב שהתבזבז הכל היה בסדר גם כשה"צד השני" היה בשלטון תקופה
אז צריך להרגע אם הפחד מהפיכה צבאית שלטונית מדינית רפורמות
ולחיות בשלום
סתם אנקדוטה
(אני חושב שזה היה )סוקרטס, אמר ש דמוקרטיה זה שקר שהמציאה לעצמה האנושות ויחריב את עצמו
ובסופו של דבר הדמוקרטיה בייון החליטה להוציא להורג אותו ואת כל המשכילים של תקופתו , והוא אמר שלשם הדמוקרטיה הוא ירעיל את עצמו וימות ולא יערער על ההחלטה
בג"ץ זה בית המשפט העליון, הסמכות המשפטית הגבוהה במדינת ישראל.
רקע לרפורמה המשפטית:
סרטון קצר על המהפכה של אהרון ברק:
https://youtu.be/piquzooon9w?si=aioifi4r9wae4fz8
בשנת 1992 עד שנת 1995 נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק התחיל הפיכה המשפטית, ונתן כוח רב לביתי המשפט.
הינה כמה דברים עיקריים שהוא עשה:
1. פסילת חוקים:
הקדמה לפסילת חוקים:
כמעט בכל המדינות דמוקרטיות יש חוקה, החוקה קובעת את העקרונות של המדינה, והיא נחשבת מעל שאר החוקים במדינה.
כלומר לא יכול להיות שהרשות המחוקקת תחוקק חוק אשר סותר את החוקה.
לדוגמא:
בחוקה כתוב:" אסור לחוקק חוקים בעלי אופי גזעני".
לכן הרשות המחוקקת לא תוכל לחוקק חוקים בעלי אופי גזעני.
ואם הרשות המחוקקת מחליטה בכל זאת לחוקק, החוקה נותנת כוח לבית המשפט לפסול את החוק.
בישראל רצו לעשות חוקה אבל בגלל מחלקות, לא הגיעו להסכמה בנוגע לחוקה.
בסופו של דבר הוחלט לחוקק בשלבים חוקים הנקראים:"חוקי יסוד", ושהכנסת תחליט להפוך אותם לחוקה, יעשו משאל עם, ואם רוב העם יתמוך בחוקים, חוקי היסוד יהיו החוקה.
המהפכה של אהרן ברק:
בכנסת הוחלט לחוקק כמה חוקי יסוד שמדברים על זכויות אדם.
אחרי חקיקת חוק יסוד: "כבוד האדם וחרותו".
אהרן ברק החליט על דעת עצמו שחוקי יסוד הם מעכשיו חוקה, כלומר לבית המשפט העליון יכול לפסול חוקים שסותרים חוקי יסוד.
אחרי החלטה של נשיא בית המשפט העליון, היה עליו זעם רב שהוא עקף את הכנסת ולקח סמכות אשר לא כתובה כלל בחוק.
סיכום:
בניגוד לתכנון שנציגי ציבור יחליטו מתי להפוך את חוקי יסוד לחוקה, בית המשפט העליון החליט על דעת עצמו לעקוף את העם ולכפות עליו את החוקה.
המהלך הזה גרם לכמה דברים מרכזיים:
1. בית המשפט העליון התחיל לפסול חוקים, בצורה כזאת שהיא גדלה כל שנה.
2. תהליך של חקיקת חוק לוקח חודשים עד שנים, ולכן חברי הכנסת נמענעים מלחוקק חוקים שבית המשפט העליון כנראה יפסול, וכך נפסלו אלפי חוקים, חוקים כמו: עונש מוות למחבלים, גירוש משפחות מחבלים, וכו'
2. עילת הסבירות:
סרטון הסבר על עילת הסבירות:
https://youtu.be/0xdnyclkhi0?si=m41q0sp8n-ne4sml
עילות משמשות את בית המשפט לפסול החלטות, כגון: ניגוד עניינים, הליך תקין.
בספר החוקים בישראל לא מופיע ה כלל "עילת הסבירות", המקור של עילת הסבירות הוא מין המשפט הבריטי שהיה בארץ.
עילת הסבירות לפני המהפכה:
עילת הסבירות שישמה את בית המשפט לפסול החלטות מנהליות, בשני מצבים עיקריים:
1. חוסר סמכות: כאשר רשות שלטונית מחליטה החלטה אשר אין לה סמכות לכך.
2. חוסר סבירות קיצוני:כאשר הפעולה שנעשתה היא כזו שאף אדם סביר לא היה מעלה בדעתו כי הסמכות לעשות זאת מצויה בידי הרשות.
אהרן ברק החליט להרחיב מאוד את עילת הסבירות, כך שאם נעשת השימוש מאוד נפוץ בקרב השופטים.
עילת הסבירות היום: כל החלטה אשר הינה סבירה לפי דעתו של השופט, הוא יכול לבטל אותה.
השלכות מרכזיים:
1. כוח בלתי מוגבל נגד הממשלה: בית המשפט יכול לבטל כל החלטה, בטענה שלפי דעתו הינה סבירה, וכך יוצא שהוא זה שמחליט בפועל כל הממשלה.
2. פיטורי שרי ממשלה: בית המשפט החליט שזה לא סביר שיהיה שר שמתנהל כנגדו תביעה, וכך עם שיתוף הפרקליטות (מי שמנהל תביעות נגד נציגי ציבור), הם מפטר איזה שרים שהוא רוצה.
3. פיטורי ראש ממשלה: בית המשפט העליון החליט שהוא יכול לפטר ראש ממשלה, אם לפי דעתו הוא לא סביר, בנוסף הוא החליט שפקידה יכולה לפטר ראש ממשלה.
4. מינויים: בית המשפט העליון יכול לכפות שרים למנות את מי שהוא רוצה, בכך שאמר על שאר המתמודדים שהם לא סבירים (כפי שכבר קרה).
3. הכל שפיט:
לפני המהפכה של אהרון ברק כדי להגיש תביעה, אתה צריך שיהיה לך נגיעה בדבר.
כך שאם אדם נפגע אתה לא יכול להגיש תביעה בשמו, אלא רק האדם שיש לו נגיעה בדבר יכול.
אהרון ברק החליט שהכל שפיט, כלומר כל אחד יכול להגיש תביעה למה משנה אם הוא מעורב או לא.
השלכות מרכזיות:
1. גרם לעלייה בכמות התביעות לבית המשפט, מה שגורם לעומס רב על המערכת.
2. ארגוני זכויות אדם: לפני המהפכה היו ארגוני זכויות אדם בודדים, אחרי המהפכה קמו עוד מאוד ארגוני זכויות אדם. אשר רובם המוחלט מתעסק רק זכויות אדם למחבלים, ונגד המתיישבים ביהודה ושומרון.
4. פרשנות תכליתית:
במערכת המשפט בעולם יש לשופטים שתי דרכים לפרש את החוק:
1. נוסח החוק: מה כתוב בחוק.
2. כוונת המחוקק: מה המחוקק התכוון שחוקק את החוק.
אהרון ברק החליט שיש עוד סוג של פרשנות, שהיא פרשנות תכליתית.
אשר אומרת שדעתו של השופט יש כוח, כל פרשנות החוק.
וכך יוצא: שאם החוק כותב א' והמחוקק התכוון א', אבל השופט מעדיף ב', השופט מתעלם מחוק ומין המחוקק ועושה את מה שהוא פירש.
השלכות מרכזיות:
1. חקיקת חוקים הינה משפיעה כל כך , אלא דעתם של השופטים בלבד.
2. תומכי טרור בכנסת: בג"ץ השתמש בפרשנות התכליתית כדי להכניס מרגל של חיזבאללה, ומי שעודד פיגועי התאבדות נגד ישראל, לכנסת.
אני יענה על השאר עוד מעט
רקע לרפורמה המשפטית:
סרטון קצר על המהפכה של אהרון ברק:
https://youtu.be/piquzooon9w?si=aioifi4r9wae4fz8
בשנת 1992 עד שנת 1995 נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק התחיל הפיכה המשפטית, ונתן כוח רב לביתי המשפט.
הינה כמה דברים עיקריים שהוא עשה:
1. פסילת חוקים:
הקדמה לפסילת חוקים:
כמעט בכל המדינות דמוקרטיות יש חוקה, החוקה קובעת את העקרונות של המדינה, והיא נחשבת מעל שאר החוקים במדינה.
כלומר לא יכול להיות שהרשות המחוקקת תחוקק חוק אשר סותר את החוקה.
לדוגמא:
בחוקה כתוב:" אסור לחוקק חוקים בעלי אופי גזעני".
לכן הרשות המחוקקת לא תוכל לחוקק חוקים בעלי אופי גזעני.
ואם הרשות המחוקקת מחליטה בכל זאת לחוקק, החוקה נותנת כוח לבית המשפט לפסול את החוק.
בישראל רצו לעשות חוקה אבל בגלל מחלקות, לא הגיעו להסכמה בנוגע לחוקה.
בסופו של דבר הוחלט לחוקק בשלבים חוקים הנקראים:"חוקי יסוד", ושהכנסת תחליט להפוך אותם לחוקה, יעשו משאל עם, ואם רוב העם יתמוך בחוקים, חוקי היסוד יהיו החוקה.
המהפכה של אהרן ברק:
בכנסת הוחלט לחוקק כמה חוקי יסוד שמדברים על זכויות אדם.
אחרי חקיקת חוק יסוד: "כבוד האדם וחרותו".
אהרן ברק החליט על דעת עצמו שחוקי יסוד הם מעכשיו חוקה, כלומר לבית המשפט העליון יכול לפסול חוקים שסותרים חוקי יסוד.
אחרי החלטה של נשיא בית המשפט העליון, היה עליו זעם רב שהוא עקף את הכנסת ולקח סמכות אשר לא כתובה כלל בחוק.
סיכום:
בניגוד לתכנון שנציגי ציבור יחליטו מתי להפוך את חוקי יסוד לחוקה, בית המשפט העליון החליט על דעת עצמו לעקוף את העם ולכפות עליו את החוקה.
המהלך הזה גרם לכמה דברים מרכזיים:
1. בית המשפט העליון התחיל לפסול חוקים, בצורה כזאת שהיא גדלה כל שנה.
2. תהליך של חקיקת חוק לוקח חודשים עד שנים, ולכן חברי הכנסת נמענעים מלחוקק חוקים שבית המשפט העליון כנראה יפסול, וכך נפסלו אלפי חוקים, חוקים כמו: עונש מוות למחבלים, גירוש משפחות מחבלים, וכו'
2. עילת הסבירות:
סרטון הסבר על עילת הסבירות:
https://youtu.be/0xdnyclkhi0?si=m41q0sp8n-ne4sml
עילות משמשות את בית המשפט לפסול החלטות, כגון: ניגוד עניינים, הליך תקין.
בספר החוקים בישראל לא מופיע ה כלל "עילת הסבירות", המקור של עילת הסבירות הוא מין המשפט הבריטי שהיה בארץ.
עילת הסבירות לפני המהפכה:
עילת הסבירות שישמה את בית המשפט לפסול החלטות מנהליות, בשני מצבים עיקריים:
1. חוסר סמכות: כאשר רשות שלטונית מחליטה החלטה אשר אין לה סמכות לכך.
2. חוסר סבירות קיצוני:כאשר הפעולה שנעשתה היא כזו שאף אדם סביר לא היה מעלה בדעתו כי הסמכות לעשות זאת מצויה בידי הרשות.
אהרן ברק החליט להרחיב מאוד את עילת הסבירות, כך שאם נעשת השימוש מאוד נפוץ בקרב השופטים.
עילת הסבירות היום: כל החלטה אשר הינה סבירה לפי דעתו של השופט, הוא יכול לבטל אותה.
השלכות מרכזיים:
1. כוח בלתי מוגבל נגד הממשלה: בית המשפט יכול לבטל כל החלטה, בטענה שלפי דעתו הינה סבירה, וכך יוצא שהוא זה שמחליט בפועל כל הממשלה.
2. פיטורי שרי ממשלה: בית המשפט החליט שזה לא סביר שיהיה שר שמתנהל כנגדו תביעה, וכך עם שיתוף הפרקליטות (מי שמנהל תביעות נגד נציגי ציבור), הם מפטר איזה שרים שהוא רוצה.
3. פיטורי ראש ממשלה: בית המשפט העליון החליט שהוא יכול לפטר ראש ממשלה, אם לפי דעתו הוא לא סביר, בנוסף הוא החליט שפקידה יכולה לפטר ראש ממשלה.
4. מינויים: בית המשפט העליון יכול לכפות שרים למנות את מי שהוא רוצה, בכך שאמר על שאר המתמודדים שהם לא סבירים (כפי שכבר קרה).
3. הכל שפיט:
לפני המהפכה של אהרון ברק כדי להגיש תביעה, אתה צריך שיהיה לך נגיעה בדבר.
כך שאם אדם נפגע אתה לא יכול להגיש תביעה בשמו, אלא רק האדם שיש לו נגיעה בדבר יכול.
אהרון ברק החליט שהכל שפיט, כלומר כל אחד יכול להגיש תביעה למה משנה אם הוא מעורב או לא.
השלכות מרכזיות:
1. גרם לעלייה בכמות התביעות לבית המשפט, מה שגורם לעומס רב על המערכת.
2. ארגוני זכויות אדם: לפני המהפכה היו ארגוני זכויות אדם בודדים, אחרי המהפכה קמו עוד מאוד ארגוני זכויות אדם. אשר רובם המוחלט מתעסק רק זכויות אדם למחבלים, ונגד המתיישבים ביהודה ושומרון.
4. פרשנות תכליתית:
במערכת המשפט בעולם יש לשופטים שתי דרכים לפרש את החוק:
1. נוסח החוק: מה כתוב בחוק.
2. כוונת המחוקק: מה המחוקק התכוון שחוקק את החוק.
אהרון ברק החליט שיש עוד סוג של פרשנות, שהיא פרשנות תכליתית.
אשר אומרת שדעתו של השופט יש כוח, כל פרשנות החוק.
וכך יוצא: שאם החוק כותב א' והמחוקק התכוון א', אבל השופט מעדיף ב', השופט מתעלם מחוק ומין המחוקק ועושה את מה שהוא פירש.
השלכות מרכזיות:
1. חקיקת חוקים הינה משפיעה כל כך , אלא דעתם של השופטים בלבד.
2. תומכי טרור בכנסת: בג"ץ השתמש בפרשנות התכליתית כדי להכניס מרגל של חיזבאללה, ומי שעודד פיגועי התאבדות נגד ישראל, לכנסת.
אני יענה על השאר עוד מעט