איך הוורס? (כתיבה)

חריזה מטורפת אח תמשיך להפציץ

מושלם כמו תמיד! כישרון אחד גדול

מהמם! אפשר משהו פחות קלישאתי של ראפר?

זה מטורףף

מושלם.

מטורף

חריזה ממוצעת ברוב השורות, תוכן נחמד,
אין צורך להוסיף פעמיים "הפוך" ו"נמוך", עדיף פעם אחת, יותר מתאים על הלשון כשקוראים את השיר.

וואוו זה נדיר תקשיב אתה אלוף
כל פעם אני יותר מופתעת מהפעם הקודמת זה נדירר!!1

לא מחזיק מעמד

זה מטורף

וואו אתה כותב מדהים כול פעם מחדש

שואל השאלה:
תודה לכולם

זה מטורף

כל פעם מחדש אתה מרשים

אחלה

וואו

אני מנחש שזה אמור להיות ראפ, שאני מחשב הכל יוצא דיי בינוני לא היה כאן חריזה או משהו כתיבתי מטורף, לא היה פאנצ'ים
אבל בהצלחה לך

מה מתחרז עם הורוביץ? קורונה וירוס

אמאלה זה מטורףף

וואו כן חזק עם זה הופך לשיר תשלח קישור

אוקיי אתה אמרת לענות בכנות אז אני אענה בכנות.
אני לא רוצה להביא לך הייט, אני פשוט אומר את דעתי על הכתיבה ומקווה שתוכל לקחת מזה משהו.

"זה הקטע החזק אבל אני מדבר נמוך נמוך
כשכולם לפי הספר אני עושה את זה הפוך הפוך"
שתי השורות הראשונות חסרות משמעות ולא קשורות אחת לשנייה. ההכפלה של "נמוך נמוך" ו"הפוך הפוך" גורמת לזה להישמע קצת מגוחך.
"זה הקטע החזק אבל אני מדבר נמוך" מה זה אמור להגיד לנו? קודם כל זה קצת מצחיק שאתה מיידע אותנו שעכשיו מגיע הקטע החזק של השיר, כי בדרך כלל המאזינים או הקוראים צריכים להבין את זה בעצמם. יהיה מצחיק אם מישהו ישבור קיר רביעי באמצע השיר שלו "עכשיו מגיע חלק ממש טוב", זה קצת מוציא אותנו מכל האווירה של השיר כי זה אומר "אתם שומעים שיר ועכשיו מגיע קטע כזה וכזה".
בכל מקרה, למה זה משנה שאת הקטע החזק אתה אומר בקול נמוך? מה הרלוונטיות של זה בתוך מה שאתה מנסה להעביר? יש משמעות לזה שאתה אומר את זה בשקט? למה חשוב לציין את זה?
"כשכולם לפי הספר אני עושה את זה הפוך". פה זה יכול להתפרש בשתי דרכים:
1. אתה אומר שזה שאתה לוחש בקטע החזק הופך אותך למיוחד כי כולם לא מדברים נמוך, "הולכים לפי הספר", ואתה כן. שזה קצת מצחיק להגיד שזה מה שמייחד אותך.
2. זה לא קשור לשורה הראשונה, אלא אמור להיות פתיחת הנושא של שאר הוורס. הבעיה בשורה הזאת היא שלא ממש מבינים על מה אתה מדבר, אבל סומכים על זה שתסביר בהמשך. הבעיה פה היא שאתה לא מסביר בהמשך מה אתה עושה הפוך לעומת מה שאחרים עושים לפי הספר. אז אין פה שום משמעות.

"ואם קצת קשה אני עוצר לשתות מים"
עכשיו פתחת נושא חדש של קושי. הוא לא קשור לשורות הראשונות, אבל ניח את זה בצד.
הנה עוד שאלה: מה זה אמור להגיד לנו שאתה עוצר לשתות מים כשקשה? זה לא מביע שום דבר. אתה סתם מיידע אותנו שאתה שותה מים. זה אמור להביע לנו משהו שלא נאמר ישירות? "אם קשה אני עוזר לעצמי בצורה כלשהי"? לא ממש מבינים את המסר של המשפט הזה.

"צריך מלא כוחות ממשיך ללכת ואין לי זוג כנפיים"
זה כן מתקשר לנושא של הקושי שהצגת, ופה אתה כן מביע רעיון. "צריך מלא כוחות" מסביר את עצמו. "ממשיך ללכת ואין לי זוג כנפיים", אתה מביע את זה שלמרות שקשה, אתה ממשיך ללכת, למרות שאין לך הקלות שיכולות לעזור לך. אבל בשורה הזאת גם יש בעיה. השורה בנוייה בצורה קצת מבולגנת. היא פשוט בנוייה כמו רשימת רעיונות שאתה מציין אחד אחרי השני, אבל הם לא ממש מחוברים אחד לשני. בנוסף לזה שה"זוג כנפיים" בסוף מרגיש כמו משהו שדחפת בסוף כי היית צריך חרוז. זה כי, שוב, המשפט לא מסודר מספיק וסתם נשמע כמו רשימה. ומרגיש לי שאין צורך בלהכליל את המילה "זוג" בזה שאין לך כנפיים. זה מרגיש כמו מילוי למשפט. מן הסתם שהכנפיים יהיו זוג, לא צריך ממש להצביע על זה. לא שבכללי אסור להגיד זוג כנפיים, אבל פה מרגיש לי שאין סיבה לשים דגש על זה שהן זוג.

"אמרתי לך אני עובד קשה כדי להשיג ת'מטרה שלי
הבטחתי לעצמי אנ'לא עוצר סתם אני מחדש את הכוחות שלי"
פה קצת קשה לי להבין את הזרימה של שתי השורות האלה אחת אחרי השנייה. וחרזת "שלי" עם "שלי". שזה פשוט לא. המילה "סתם" מרגישה קצת לא קשורה והמשפט יכול היה לתפקד בלעדיה. זה שוב מרגיש כמו מילוי למשפט. כן אגיד שפה אתה מביע את הרעיון שלך במשפטים שמרגישים יותר מסודרים.

"ואם את צוחקת ולא מאמינה לי
דברי איתי... תראי מי אני"
"אני" ו"לי" זה לא חרוז. אבל שוב, אתה מביע פה את הרעיון שלך בצורה טובה.

"איך אני מתקדם
ותלמדי מה זה להקליט ולשלם"
"איך אני מתקדם" מרגיש כמו משפט לא גמור בגלל שבירת השורות, כי "דברי איתי... תראי מי אני, איך אני מתקדם" זה כן משפט הגיוני. שים לב איפה אתה שובר את השורות שלך כדי שזה לא יראה כאילו התחלת משפט אחר מהאמצע, כי "דברי איתי... תראי מי אני" כן נשמע בהתחלה כמו משפט גמור, אז להוסיף המשך למשפט בשורה אחרת בכלל עלול לבלבל.
אני מנחש ש"תלמדי מה זה להקליט ולשלם" קשור לקריירה שלך, אז פה נחמד שאתה כן מביא לנו מידע מועט אבל מובן כדי שנבין קצת יותר על מה אתה מדבר בכל ההקשר של קושי, ומה הנושא שעליו אתה מסביר למי שאתה מדבר איתה.

"עובד חזק כדי להגיע לטופ
גם כשאני מזיע לא עוצר רגע סתופ"
פה ממש מרגישים שהיה צורך בלדחוף חרוז. הסטופ לא מוסיף כלום לשורה. "עוצר רגע סטופ" נשמע כאילו אתה חוזר על עצמך בצורה חסרת פואנטה.

"אמא אמרה תביא את הנחת תביא את הכבוד
אני עובד קורע את התחת ותוך כדי ממשיך ללמוד"
אז פה אתה אומר שאתה מביא כבוד כמו שאמא שלך ביקשה בזה שאתה עובד קשה ובאותו הזמן לומד. אני חושב שהעניין של "ממשיך ללמוד" קצת מגיע משום מקום עם כל הנושא של קושי שהיה עד עכשיו. כאילו, אפשר להגיד שזה קשה גם לעבוד וגם ללמוד באותו הזמן, אבל זה פשוט מרגיש לא קשור וכאילו זה בא משום מקום. אם היית נגיד מביא דוגמאות לכמה דברים שאתה עושה בכך שאתה עובד קשה או בזמן שאתה עובד קשה, אז היינו מבינים שהמטרה פה היא להדגיש כמה דברים אתה עושה ואת הקושי שלך. אם זו אמורה להיות פתיחת נושא חדש של לימודים, אז זה לא מובע עד הסוף ומגיע פתאום בלי קשר לכל השאר. אני מרגיש שלא היה לך רעיון מדוייק למטרה של התוספת על זה שאתה ממשיך ללמוד, אלא פשוט ראית את זה בתור דוגמה רנדומלית שאפשר להכניס, אז זה מרגיש לא קשור.

"לומד לעמוד"
לומד כאילו מהבסיס? או שאתה לומד להתרומם? אין לנו המון קישור לזה שאתה לומד לעמוד ולזה שאתה עובד קשה. אני יכול להביא ניחושים שאתה לומד קשה מהבסיס בלי ידע קודם, או שאתה לומד להתרומם מעל השאר, אבל אין לנו מספיק מידע כדי להבין מה אתה מנסה להביע בשורה הזאת. אני לא אומר שאתה צריך להאכיל אותנו בכפית, אבל השורה הזו עומדת בפני עצמה, ולפניה יש כמה הקשרים, כל אחד מהם לא מרגיש קשור אליה. הרגע דיברת על זה שאתה לומד, אבל לפני זה דיברת על קושי, והשורה עצמה מנותקת, אז קשה להבין למה זה אמור להתייחס.
היא הכי מחוברת לזה שאתה לומד בזמן שאתה עובד קשה. זה גורם לזה להישמע כאילו בזמן שאתה עובד קשה אתה לומד לעמוד, אז השניים לא מחוברים, אלא קורים אחד לצד השני. אז פה פשוט לא מבינים ממש מה אתה אומר בזה שבזמן שאתה עובד קשה אתה לומד איך עומדים.

"כל החיים שלי היו בחרא
החרא הזה גרם לי לשרוד"
זה פשוט מגוחך. זה לא עמוק. זה נשמע טיפשי.

סך הכול יש לך רעיונות, אבל אני חושב שאתה יכול להביע אותם בצורה יותר טובה. תשתדל שלשורות שלך ושלמילים שאתה משתמש בהן תהיה מטרה. תוודא שמשפטים לא נשמעים נגררים או כמו ציונים של כמה דברים לא קשורים, תוודא שאתה לא נשמע חזרתי ושאף מילה לא נשמעת כמו מילוי. אני לא אומר שאתה צריך לכתוב כמו ספרן עתיק מהמאה ה18, אבל גם במוזיקה מודרנית, אם אתה רוצה לשים פוקוס על כתיבה טובה, תוודא שאתה לא זורק מילים חסרות משמעות. מילים שיש בהן משמעות מוסיפות המון איכות ליצירה, ונראות כאילו הכותב השקיע בהן מחשבה.

וקשה לכתוב משפטים עמוקים שיקחו ברצינות עם המילה "חרא".

תמשיך לכתוב ובהצלחה בהמשך!