13 תשובות
שואל השאלה:
וואי תודה!! עזרת לי ממש
וואי תודה!! עזרת לי ממש
אנונימית
בסוף כולם מתים ואף אחד לא יזכור אותנו, אז תעשי מה שבא לך גם ככה בסוף אף אחד לא יזכור את זה, אם את צריכה להציג תחשבי רק על הציון ותדעי שכמה שניות אחרי סיימת עולה הקבוצה הבאה להציג או שהמורה ממשיכה לדבר ואף אחד לא זוכר את מה שהיה
בהצלחהה
בהצלחהה
לדמיין את כולם בתחתונים?
קודם כל צריך באמת לדעת את החומר שאת מציגה. במהלך הלימודים ראיתי עשרות מצגות של תלמידים שפשוט העתיקו פסקה מויקיפדיה או סיכום והקריאו מילה במילה מהלוח. או שהקריאו מדף. הכי טוב שהמצגת תהיה רק תמנות וכותרת. הכי הרבה טקסט זה 2 משפטים קצרים וזה גבולי. ותחשבי שאת מסבירה לחברה שלך על הנושא הזה. תעזבי את שאר הכיתה בכל מקרה הם בטלפון בטח. חוץ מזה חשוב מאוד להוסיף למצגת לפחות פעמיים שאת מדברת מהלב ומסבירה משהו שלא רשום בשקופית. ככה הקהל חושב שאת מאלתרת ויודעת את החומר ממש טוב והם לא יודעים שזה מוכן מראש.
אי אפשר. אני שחקנית תיאטרון כבר שלוש שנים ואני עדיין מפחדת רצח כול פעם שאני צריכה להיות על במה. פשוט צריך להתמודד אם זה ולנסות להתרכז בדבר שאת עושה ולא בקהל.
לחשוב על הפרק הזה של בובספוג
חיים פעם אחת ואף אחד לא יזכור את זה אחרי שנייה
לשים זין על כולם כי בסופו של דבר הם לא מעניינים אף אחד ולא משעמם להם מספיק בחיים בשביל לשים לב שיש לך פחד במה.
אה זה קל
תשים עליהם זין גדול כזה, וצריך בטחון עצמי.
א
תשים עליהם זין גדול כזה, וצריך בטחון עצמי.
א
כאחד שיש לו פחד קהל, כשהייתי צריך לדרוש בפני הישיבה (כמעט 200 איש) הכנתי הדברים בראשי ואפילו דיברתי על הנושא הרבה זמן עם חבר לכיתה לפני כן, קיצרתי בדיבור כמה שיכולתי ולא הארכתי יותר מדי, ולא התעסקתי בקהל שמולי, אלא רק במה שאני צריך לומר, זה לא היה כתוב מלפני, מה שגרם שהייתי צריך להתעסק בחשיבה ולא בקהל שמולי כדי לשמור על רצף הדיבור, וזה עזר לי מאוד, הזעתי המון מרוב הלחץ, אבל לא שמו לב שהייתי לחוץ בכלל לצופה מהצד.
זו אני ממתינה פה לתשובה
את אומרת לעצמך שאף אחד לא יכול להפריע לך באמצע אז גם ככה זה לא משנה - כולם אילמים