זה מוזר שאני בת 15 ויש לי ידידים בני 17-18?

לא

שואל השאלה:
כל הזמן יורדים עליי על זה אני לא מבינה מה הבעיה

כן

גם אצלי זה ככה. הם קוראים לי "קטינה" (בצחוק, כמובן). אבל זה הכי כיף כי הם יכולים להסיע אותי לכל מקום ולעזור לי בשיעורי בית (או סתם לצאת ולהסתובב איתם)

שואל השאלה:
^^למה
אם אתה יכול להסביר

זה פשוט נראה לי לא ממש קשור..
מישהי בת 15 שיש לה ידידים בצבא

שואל השאלה:
הם בכיתה יא ויב
אבל סבבה
מקבלת

ואת בכיתה י?

שואל השאלה:
לא בכיתה ט אבל עולה לי

תלוי מאוד מה הקונטקסט..
אם אתם חבורה גדולה של ילדים ויש עוד ילדים בגילך שם זה עוד איכשהו לגיטימי אבל אם את הטטניקית היחידה שם זה קצת...
לא מכיר אותך אישית אולי עברת דברים בחיים והתבגרת מהר אבל ההבדל הנפשי בין ילדים ממוצעים בכיתה יב לבין ילדים ממוצעים בכיתה ט הוא עצוםם.
יש ללא מעט מהם עבודה ורשיון, מיונים לצבא ובגרויות, חלקם גם התחילו להתנסות בזוגיות רצינית.
לעומת ילד ממוצע בכיתה ט שהאחריות הכי גדולה שלו היא אולי לנקות את החדר ולהספיק ללמוד למבחן בזמן

לא

שואל השאלה:
הם די החברים היחידים שלי
ולא יודעת לי זה לא מרגיש מוזר וגם להם