8 תשובות
בבוקר שחרית (עד 4 שעות לאחר שהשמש זרחה)
אחרי זה זה כבר מנחה אז אם קמים נגיד בצהריים או 11 זה יהיה מנחה
בלילה/ ערב ערבית (אחרי השקיעה)
אחרי זה זה כבר מנחה אז אם קמים נגיד בצהריים או 11 זה יהיה מנחה
בלילה/ ערב ערבית (אחרי השקיעה)
זה לא מדוייק מה שכתבתי אבל זה פחות או יותר
יש שלוש תפילות
שחרית-בוקר
מנחה
ערבית-ערב
וכן בשחרית ובעברית אומרים שמע
שחרית-בוקר
מנחה
ערבית-ערב
וכן בשחרית ובעברית אומרים שמע
אנונימית
בנות לפי ההלכה אשכנזיות צריכות 2 תפילות ביום
ספרדיות תפילה אחת מחויבויות
(לא צריכות מניין)
ובנים שלוש תפילות צריכים
ספרדיות תפילה אחת מחויבויות
(לא צריכות מניין)
ובנים שלוש תפילות צריכים
שואל השאלה:
גם בנות עושות את זה?
גם בנות עושות את זה?
בבוקר אומרים ברכות השחר. וזה הולך כך:
תאמרי "מודה אני" ישר אחרי שאת מתעוררת בבוקר עוד לפני שאת קמה מהמיטה. ואז ישר תלכי ליטול ידיים (תקחי כוס/ספל ותמלאי אותו ותשפכי פעם אחת על יד ימין, אחר כך על שמאל, אחר כך על ימין, אחר כך על שמאל, אחר כך על ימין ואחר כך על שמאל) ואז תברכי "על נטילת ידיים". אחרי זה תלכי לשירותים ואז כשתצאי תיטלי עוד פעם ידיים כמו מקודם ואז אחרי הנטילה תאמרי "אשר יצר" ואז תמשיכי את שאר ברכות השחר.
בלילה לפני שהולכים לישון אומרים תפילה שנקראת "קריאת שמע שעל המיטה". אפשר לומר אותה גם בישיבה וגם בעמידה איך שבאלך. אבל רק את החלק של ה'וידוי' אומרים בעמידה.
זה חובה גם לגברים וגם לנשים
תאמרי "מודה אני" ישר אחרי שאת מתעוררת בבוקר עוד לפני שאת קמה מהמיטה. ואז ישר תלכי ליטול ידיים (תקחי כוס/ספל ותמלאי אותו ותשפכי פעם אחת על יד ימין, אחר כך על שמאל, אחר כך על ימין, אחר כך על שמאל, אחר כך על ימין ואחר כך על שמאל) ואז תברכי "על נטילת ידיים". אחרי זה תלכי לשירותים ואז כשתצאי תיטלי עוד פעם ידיים כמו מקודם ואז אחרי הנטילה תאמרי "אשר יצר" ואז תמשיכי את שאר ברכות השחר.
בלילה לפני שהולכים לישון אומרים תפילה שנקראת "קריאת שמע שעל המיטה". אפשר לומר אותה גם בישיבה וגם בעמידה איך שבאלך. אבל רק את החלק של ה'וידוי' אומרים בעמידה.
זה חובה גם לגברים וגם לנשים
אני יתן הסבר:
לפני שהולכים לישון קריאת שמע ככתוב "בשכבך ובקומך".
גם ברכת "המפיל חבלי שינה על עיניי ותנופה על עפעפי". נמצא בסידורים אחרי ערבית.
בבוקר תפילת שחרית, החלקים החשובים הם קריאת שמע, ותפילת שמונה עשרה. גם ברכות השחר (תחילת הסידור) חשובות (בעדיפות שניה).
בנות עדות ספרד נהגו להתפלל תפילה אחת ביום לפי בחירתן, ובנות אשכנז את שלושתם.
החלק הכי חשוב הוא קריאת שמע. ואחר כך שמונה עשרה שזוהי התפילה עצמה, כל השאר מסביב התפילה, וכהקדמות וסיומים.
התפילה (שחרית) היא בעלת מבנה מסויים.
פותחים בשבח והודיה, ולאחריהן פרקי הלל (פרקי הללויה). כל זאת מתהילים.
יש כפתיחה ויציאה ברכות לחלק הזה: ברכת "ברוך שאמר והיה העולם", וברכת "ישתבח שמך".
לאחר מכן יש את - ברכות השגרה ניתן לקרוכ להם - , ברכות קריאת שמע, שאף הם ברכות הקדמה ויציאה - לקריאתם של פרקי יסודות האמונה המכונים : קריאת שמע. (על שם הפתיחה "שמע ישראל"). שתוכנם הוא
א. קבלת עול מלכות ה', וההכרזה כי אהבתו וההליכה בדרכו תהא לנגדינו בכל שעה.
ב. ההבנה כי המושכות בידי הקב"ה, ומציאותם של שכר ועונש (אם כי כיום בגלות ישנו הסתר פנים, וכל הברית כביכול איננה קיימת. ואיננה נוכחת במציאות, לטוב ולמוטב).
ג. זכירת יציאת מצרים בו התהוותה לקחתינו לעם. הסיבה למה על ידי פרשת ציצית דווקא מבוארת בתלמוד.
ברכות ההקדמה הינם:
א. ברוך אתה... יוצר אור וכו'. שהיא ברכה על הווית העולם והחזקתו בכל רגע, כפתיחה לבוקר (יש גם מקבילה בתפילת ערבית).
ב. ברכת "אהבת עולם אהבתנו". שהיא ברכה על הקשר בינינו לאלוקים, ועל יחסי האהבה בינינו. ומתוכה אנו פונים לקריאת שמע.
לאחר קריאת שמע ישנם את ברכות:
א. אמת ויציב... וטוב ויפה הדבר הזה עלינו, בו אנו מכריזים על הזדהותינו עם הרעיון האלוקי ומחוייבתנו אליו, ולברית.
ב. עזרת אבותינו אתה הוא מעולם, בו אנו מתארים את גאולת ישראל והתהוותו, והשלב בו הכיל וקיבל העם את מלכות הבורא.
ומסיימים בבקשה: צור ישראל, קומה בעזרת ישראל, ופדה כנאומך יהודה וישראל, גואלינו "ה' צבקות" שמו, קדוש ישראל, ברוך אתה וכו' גאל ישראל.
ומתוך כך אנו נעמדים לפני הבורא ומתייחדים לעצמינו בשיחה עמו, תפילת שמונה עשרה. ניתן גם להוסיף במילים שלך מה שתרצה, ובלבד שהוא חלק מרעיון הברכה. בברכת "שמע קולינו" מעין הברכה הוא כל נושא ובקשה החשובים לך ו/או שברצונך לבקש.
לאחר תפילת העמידה, נפרדים ב"עלינו לשבח", ובבקשת "על כן נקוה... לראות מהרה בתפארת עוזך, יכירו וידעו כל יושבי תבל וכו' ".
יש עוד חלקים, אבל זה מה שחשוב.
נוהגים גם מיד כשקמים לומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך."
נטילת ידים:
מנהג נטילת ידים בבוקר יש בו כמה טעמים, והטעם העיקרי, שהכהנים בתחילת עבודתם במקדש היו שוטפים את ידיהם ורגליהם כהכנה לעבודת המקדש, וכל יהודי הוא סוג של עובד במקדש, כי עבודת השם היא משימתו של כל יהודי, ומשום כך אף אנו כסמליות לכך נוטלים את ידינו בבוקר.
יש פרטים בנטילה זו מנימוקים הלכתיים כלשהם שאין כאן המקום לבאר את כל הנושא. בתמצית אומר שלא די בשפיכה חפיפה של מים אלא כל יד 2-3 פעמים, כל יד בנפרד כסדר.
מקדימים את יד ימין מטעמים הכתובים בספרי המקובלים שהתקבלו בתפוצות ישראל.
כדי שתהא זו נטילה "חשובה", הכלי צריך להיות שלם.
לפני שהולכים לישון קריאת שמע ככתוב "בשכבך ובקומך".
גם ברכת "המפיל חבלי שינה על עיניי ותנופה על עפעפי". נמצא בסידורים אחרי ערבית.
בבוקר תפילת שחרית, החלקים החשובים הם קריאת שמע, ותפילת שמונה עשרה. גם ברכות השחר (תחילת הסידור) חשובות (בעדיפות שניה).
בנות עדות ספרד נהגו להתפלל תפילה אחת ביום לפי בחירתן, ובנות אשכנז את שלושתם.
החלק הכי חשוב הוא קריאת שמע. ואחר כך שמונה עשרה שזוהי התפילה עצמה, כל השאר מסביב התפילה, וכהקדמות וסיומים.
התפילה (שחרית) היא בעלת מבנה מסויים.
פותחים בשבח והודיה, ולאחריהן פרקי הלל (פרקי הללויה). כל זאת מתהילים.
יש כפתיחה ויציאה ברכות לחלק הזה: ברכת "ברוך שאמר והיה העולם", וברכת "ישתבח שמך".
לאחר מכן יש את - ברכות השגרה ניתן לקרוכ להם - , ברכות קריאת שמע, שאף הם ברכות הקדמה ויציאה - לקריאתם של פרקי יסודות האמונה המכונים : קריאת שמע. (על שם הפתיחה "שמע ישראל"). שתוכנם הוא
א. קבלת עול מלכות ה', וההכרזה כי אהבתו וההליכה בדרכו תהא לנגדינו בכל שעה.
ב. ההבנה כי המושכות בידי הקב"ה, ומציאותם של שכר ועונש (אם כי כיום בגלות ישנו הסתר פנים, וכל הברית כביכול איננה קיימת. ואיננה נוכחת במציאות, לטוב ולמוטב).
ג. זכירת יציאת מצרים בו התהוותה לקחתינו לעם. הסיבה למה על ידי פרשת ציצית דווקא מבוארת בתלמוד.
ברכות ההקדמה הינם:
א. ברוך אתה... יוצר אור וכו'. שהיא ברכה על הווית העולם והחזקתו בכל רגע, כפתיחה לבוקר (יש גם מקבילה בתפילת ערבית).
ב. ברכת "אהבת עולם אהבתנו". שהיא ברכה על הקשר בינינו לאלוקים, ועל יחסי האהבה בינינו. ומתוכה אנו פונים לקריאת שמע.
לאחר קריאת שמע ישנם את ברכות:
א. אמת ויציב... וטוב ויפה הדבר הזה עלינו, בו אנו מכריזים על הזדהותינו עם הרעיון האלוקי ומחוייבתנו אליו, ולברית.
ב. עזרת אבותינו אתה הוא מעולם, בו אנו מתארים את גאולת ישראל והתהוותו, והשלב בו הכיל וקיבל העם את מלכות הבורא.
ומסיימים בבקשה: צור ישראל, קומה בעזרת ישראל, ופדה כנאומך יהודה וישראל, גואלינו "ה' צבקות" שמו, קדוש ישראל, ברוך אתה וכו' גאל ישראל.
ומתוך כך אנו נעמדים לפני הבורא ומתייחדים לעצמינו בשיחה עמו, תפילת שמונה עשרה. ניתן גם להוסיף במילים שלך מה שתרצה, ובלבד שהוא חלק מרעיון הברכה. בברכת "שמע קולינו" מעין הברכה הוא כל נושא ובקשה החשובים לך ו/או שברצונך לבקש.
לאחר תפילת העמידה, נפרדים ב"עלינו לשבח", ובבקשת "על כן נקוה... לראות מהרה בתפארת עוזך, יכירו וידעו כל יושבי תבל וכו' ".
יש עוד חלקים, אבל זה מה שחשוב.
נוהגים גם מיד כשקמים לומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך."
נטילת ידים:
מנהג נטילת ידים בבוקר יש בו כמה טעמים, והטעם העיקרי, שהכהנים בתחילת עבודתם במקדש היו שוטפים את ידיהם ורגליהם כהכנה לעבודת המקדש, וכל יהודי הוא סוג של עובד במקדש, כי עבודת השם היא משימתו של כל יהודי, ומשום כך אף אנו כסמליות לכך נוטלים את ידינו בבוקר.
יש פרטים בנטילה זו מנימוקים הלכתיים כלשהם שאין כאן המקום לבאר את כל הנושא. בתמצית אומר שלא די בשפיכה חפיפה של מים אלא כל יד 2-3 פעמים, כל יד בנפרד כסדר.
מקדימים את יד ימין מטעמים הכתובים בספרי המקובלים שהתקבלו בתפוצות ישראל.
כדי שתהא זו נטילה "חשובה", הכלי צריך להיות שלם.
טעות בהוגעה הקודמת, בנות מעדות אשכנז מתפללים 2 תפילות.