שאלה בבקשה רק לאנשים שמבינים דבר או שניים - אני מרגיש שאיבדתי משמעות בכל מה שאני עושה

תנסה לעשות יותר דברים שאת אוהב ושישברו לך את השגרה

אוקיי, אני רואה שלא נתנו לך עדיין תשובות
אז אנסה אני, אני מקווה שאצליח לעזור. (אופס, כן נתנו עד שכתבתי)

אני מבין את נושא השגרה.
אני חושב שבמקרה כזה כדאי להתרגל לשגרה אחרת..
תבנה לעצמך שגרה יומית אך שים לב שאתה לא מקפיד עליה באופן תמידי
ומה הכוונה בעצם?
זה שיש לך שגרה - בית ספר, בית, חברים למשל
לא אומר שאתה צריך לדבוק בה במשך כל שנותיך בתיכון.
תנסה לצאת מידי פעם מהשגרה שלך, תרגיש שאתה מנצל את הזמן שלך -
לטייל במקומות שלא היית בהם
ים עם חברים
לונה פארק
סרט פעם בכמה זמן
דברים שיגרמו לך לצאת המשגרה בה אתה סובל כל כך כי אתה מצוי בה באופן יום יומי בלי מעש מעבר.

עכשיו בנוגע לבניית השגרה, כוונתי היא כזאת:
מה בעצם יכול להיות בשבילנו שיגרה?
חוגים למניהם
עבודה
טיולים קבועים שאנחנו מבצעים
חדר כושר כמה פעמים בשבוע

לי מאוד עוזר להיות בעבודה, קשה לי בלי.
עד לא מזמן הייתי בלי עבודה והייתי כמוך - מדוכא, בלי מעש.
מצאתי עבודה שהאמנם אני לא הכי אוהב אבל היא בהחלט מוציאה אותי לשגרה חדשה וגורמת לי להעביר את הימים, להכיר אנשים וכמובן - להרוויח כסף (שאיתו אוכל נגיד לצאת לבילויים מידי פעם שהזכרתי קודם)
בנוסף, גם ללמוד תחביב חדש שיעסיק אותך יכול לעזור למן בניית שגרה והנאה -
אולי תלמד לנגן על איזה כלי? תתחיל לרכוב על משהו? לצייר? מה שעושה לך טוב או שעלול לעשות לך טוב ועוד לא ניסית.

בנוגע לאוכל זה נשמע חמור אם אהיה כנה.
האוכל זה הדלק לגוף שלנו ואם אתה מגיע למצב בו אתה לא מסוגל לאכול - זה משהו שאולי שווה לשקול לדבר עליו עם ההורים שלך..
יכול להיות שאתה לא מצליח לאכול בגלל ששוב - זאת אותה שגרת אוכל, אני מבין את זה.
תנסה לטעום דברים חדשים ולגוון בשגרה של מה שאתה אוכל.

אני חושב שחשוב למצוא לנו משמעות לחיים אך המשמעות מאוד משתנה.
אנחנו חיים בשביל לנסות כל יום דבר חדשים, להכיר אנשים - בשביל ההווה והעתיד שלנו וזה מה שאנחנו צריכים לבנות כדי שיהיה לנו טוב.
תמצא לך את המשמעות, את מה שעושה לך טוב בלב ותאחז בזה.
תקפיד להשאר עסוק כדי שלא תמצא את עצמך שוקע במחשבות ומדוכא כי אני רואה שזה לא עושה לך טוב.
תנסה לדבר על זה עם מישהו ולשקול טיפול פסיכולוגי, זה עשוי לעזור.

תחפש תחביב מעניין כמו למשל טיפוס(התחביב שלי) אבל לא לטפס כמוני על מבנים וחומות תתפס על קיר טיפוס אם תהיה טוב תעבור לחומות

תנסה לבדוק איפה אתה יכול לגוון. למשל באוכל, תנסה לאכול מדי פעם דברים שאתה פחות רגיל אליהם, דברים מיוחדים, או סתם לשנות את הארוחות שלך מיום ליום.

מכיר את התחושה, הייתי ככה כמה שנים, ולפעמים זה צף בחזרה...

זה פשוט דיכאון, זה חוסר מוטיבציה להזיז את הגוף, בשלב מסויים הייתי ישן 16 שעות ביממה ויותר... גם בלי שליטה (ברוך ה' זה עבר).


אחד הדברים שעזרו לי היה לפתור את מה שגרם לדיכאון, אצלי זה היה השיבה, סיימתי ישיבה, והדיכאון עבר משמעותית. אתה צריך לראות מה המקור שלו, זה יכול להיות לימודים, לחץ ממשהו מסויים, הורים קשים, סביבה קשה, בדידות, או הרבה דברים אחרים.

בעבר הייתי פורק לאנשים, בשלב מסויים ראיתי שיותר עוזר לי לשמוע פריקות של אנשים, לעזור לאנשים פה עזר לי, לפעמים יותר ממה שזה עזר להם. אני מודה להם מאוד על כך... ואני עדיין נשאר פה לשמוע פריקות של אנשים להנאתי, 'מצאתי דרך טובה ואין לי סיה לעזבה'.
אבל זה תלוי בך, לא כל אדם מסוגל לשמוע פריקות, בעבר הייתי מקשיב להם עם 'אמפתיה מלאכותית', כמו כל רגש שלי, הייתי מייעץ להם וכו', אבל כשמצבם היה משתפר זה הכניס בי מעט רגש. לאט לאט הבנתי מה זה להרגיש כאב של אחרים קצת, לפחות קצת, מה זה 'אכפת לי', לפחות במידה מסויימת.


גם קברות צדיקים עזרו לי מאוד, בעבורי זה מזון לנשמה, אפילו רק להיות שם, אפילו להירדם שם, כל שכן כשהייתי מתפלל או לומד, ולפתע הלב היה מתעורר, הייתי בהתחלה בוכה לאחר שהלב היה נפתח מרוב שהתגעגעתי לתחושה הזו...

ואם ההורים שלך הם אנשים שאפשר לדבר איתם, תדבר איתם, זה חשוב, לא להסתיר, אני הסתרתי במשך 8 שנים והצטערתי על כל רגע שהסתרתי כי לא רציתי להכביד עליהם...

גם היה לי כל תקופה משהו שהייתי אוהב ללמוד, הלכות מסוימות, ספרי מוסר מסויימים, 'אין אדם למד, אלא ממקום שלבו חפץ' עד שכתבו חלק מהפוסקים שאם היה אפשר, היה ראוי לתת לכל בחור תכנית לימודים משלו ולא לתת לכולם אותה תכנית לימודים, אלא שאין היכולת לעשות כן... לא תמיד הלימוד עזר לי, אבל היו פעמים שזה מה שהייתי מתעורר בשבילו, שפוט בשביל הרבע שעה שבה אני מורשה לפתוח ספרי מוסר בישיבה...

בעזה"ש אתה תצליח לצאת מזה, והכי חשוב, אל תתיאש, אל תיפול, ואם נפלת, לא נפלת, פשוט היבטדה שלך עכשיו במקום אחר, פשוט תמשיך מאיפה שאתה באותה המידה, ואל תיתן ליבך לנפילות להםילך עוד יותר כלל.

אולי בגלל שזו תקופה קצת מאתגרת סוף יב
אין ככ הגדרה והכל אוצו דבר
חכה

רועי?

אני רק אגיד שחבר שלי עובר בדיוק אותו דבר עם אותם מקרים. (אולי זה אתה חח)
איפה אתה לומד?

אני מאמינה שמה שאתה מרגיש זאת תחושה שמוכרת לכולם. שגרה דיכאונית חסרת כל אטרקציות או מוטיבציה.

מה שאני הייתי ממליצה לך לעשות זה להתחיל חיים חדשים בשגרה כלומר, תלך לחדר כושר, תתחיל להשקיע בעצמך, תמצא תחביב חדש, תרחיב את הידע שלך, תלמד דברים חדשים, תצא להליכות/טיולים, דברים בסגנון הזה.
תנסה אולי גם לצאת מאזור הנוחות שלך ולעשות דברים שבדכ אתה לא עושה או לחפש עבודה, מה שיכול לעזור לך אם אתה בן אדם שלא אוהב להיות בבית כל היום, או שאתה יכול גם לצאת עם חברים לאיזה מקום נחמד

בכללי אני חושבת שיש לא מעט דרכים לצאת מהשגרה השאלה היא עד כמה אתה באמת רוצה ומוכן לעשות את זה.

שמע בתור אחד שגם הגיע לתובנה שלך בגיל 15 מהניסיון שלי לא מצאתי את המשמעות שוב..
וזה מבאס רצח
אבל אתה תלמד לחיות עם זה או שבסוף תמצא אותה כי מי יודע מתי היא תבוא, כמו שהמשמעות הלכה ככה היא יכולה לחזור (ככה אני מקווה לפחות)

בכל פעם שאתה עושה את אותם דברים שוב ושוב, כמו לאכול, ללמוד או אפילו להתפלל תנסה לעשות כל דבר קצת אחרת. למשל לגוון במאכלים, לנסות מאכלים חדשים או לאכול מכלי אוכל שלא אכלת לפני.
בכל מקרה גם יכול להיות שזה חלק מתקופת המבחנים שאתה נמצא בה והמסגרת הלימודית. זה גם יכול להעיק.

שואל השאלה:
ואיך אני מוצא מטרה?

תיקח סיכון ושים הכל על שחור

לדעתי אתה צריך לשמור על המשמעות גם אם אתה עושה משהו הרבה פעמים. לפעמים תעשה את זה ולא יבוא לך, אבל בפעמים אחרות אתה תגיד וואו איזה כיף שיש לי את זה וכמה זה שווה את זה שעשיתי את זה בטוב וברע לא משנה מה. אצלי זה המחול, יש ימים שקשה לי ולא בא לי וכמעט תמיד אני לא באה ברצון מטורף אבל אני תמיד מקבלת מזה ערך כלשהו, גם אם לא נהניתי וסתם עבדתי קשה בטווח הארוך זה שווה לי כי זה עזר לי להשתפר וביום אחר שאני אבוא אני אגיד וואו המצב שלי מדהים כמה השתפרתי והכל בזכות הפעמים שלא רציתי ועשיתי בכל זאת. המשמעות נשארת גם אם לא מרגישים אותה בצורה מטורפת, זה בלב, זה כמו התאהבות לא תמיד אתה עם פרפרים בבטן ומאושר עד השמיים אבל אתה תמיד מוקיר תודה על הבת זוג ותמיד יודע שאתה אוהב אותה ומקדיש לה זמן.

ההיתי כותב מגילה אבל זה ממש לא יעניין אף אחד קיצר אם אתה רוצה אז לפרטי

בוא איתי לחד"כ, נחזיר לך את הצבע לחיים

אני אישית גם מאבד עניין מהר, יש לי הפרעת קשב וריכוז וזה למה אני תמיד מחפש עניין אחר, תפתח תחביבים חדשים. אני אישית התעניינתי בפוקר, אבני חן קשתות שוק ההון צרפתית ועוד מלא דברים. לקחתי על עצמי גם פרויקטים כמו לעבור למגמת מדעי המחשב בחופש הגדול של יא (הייתי הראשון אי פעם אגב), עליתי יחידה במתמטיקה לקחתי הלוואה מ25 אנשים שונים בסכום של 8000 אלף והשקעתי בשוק ההון ועכשיו אני מנהל עסק של ניקיון בתים עם עובדת תחתיי. אתה צריך להסתכל על זה כנכס כי זה ידחוף אותך לעשות דברים גדולים

אתה מהאנשים שלא סובלים לעשות דברים קבוע כנראה.
לדעתי אתה צריך למצוא פשוט דבירם שיהיו שונים, תחליף לעצמך את המיינדסט ואז אפילו את אותו אוכל שאתה אוכל אתה תטעם אותו קצת שונה.
ואני מדבר על לשנות וויב ,לך תקנה אפילו חולצה חדשה מכנס חדש נעליים, שתהיה לך תחושה פיזית בגוף שהיא שונה.
וגם מן הסתם תעשה דברים אחרים אל תעשה כל יום אותו הדבר.
ומבחינת אוכל סתם כדוגמא, אתה יכול גם לאכול דברים אחרים שלא אכלת או לנסות לאכול במסעדות שלא היית בהם / ברמה יותר גבוהה שלא היית בהם.

את הטלפון לדוגמא אתה יכול לשנות ממצב חשוך למצב לבן או ההפך, סתם דוגמא.
פשוט תשנה.
את החיים שלך את הגוף שלך אם בא לך, לך תתאמן.

תזכור שזה אומר שאתה בריא בנפשך ורוצה להתקדם ולשנות, אחרת היינו נשארים אוץו דבר כל החיים.
ובמיוחד בגיל התבגרות זה קצת מבלבל אז זה הגיוני שזה יתסבכל אותך כבר, אבל תיקח את זה למקום טוב עם אנרגיה.

אלוקים.

לא הבנתי. למה כשאני שאלתי שאלה דומא בקושי ענו לי? ובוודאי שלא שאלות אמיתיות וארוכות כמו אלה??? ממש שפכתי את הלב ואף פעם לא שמים לב אלי! גם כשאני אנונימי ואף אחד לא יודע מי אני!!!

לפעמים שאלה מצליחה להגיע לחמות, לפעמים לא, חלק מהדרך להשיג תשובות היא התזמון של השאלה... אני לא בקיא בדרכים להגיע לחמות, זה נושא שלא עניין אותי כ"כ עד כה, אבל מי שבקיא בדרכי ההגעה לחמות ידע להשיג תשובות מכמות אנשים גדולה יותר

תקשיב, שהייתי בן 17 היה לי בידיוק ככה. ממש אותו דבר. הייתי בטוח שאני ארגיש ככה לנצח, אבל זה משהו שעובר זאת תקופה כזאת שעוברת אני מבטיח לך. זה קרה גם לסובבים שלי. קח הכל בצ'יל זה יעבור עוד מעט

שואל השאלה:
^^^ בפשטות, כי אני יודע להגיע לחמות.
כמעט כל שאלה שלי מגיעה לחמות כי אני יודע את התזמונים בעל פה, אני יודע לפתות אנשים להיכנס לשאלה ואז לגרום להם לנעוץ, לא חסרות דרכים
וברגע שאתה מגיע לחמות יש לך תשובות טובות

אתה חייב לשנות את סדר היום שלך. כנראה אורך החיים שלך לא מתאים לצרכים שלך. אני ממלית למצוא משהו שאתה אוהב(תחביבים)

יש לך כלב? אם כן, תיקח אחד

טעות שלי. אם אין לך כלב, תיקח אחד

שואל השאלה:
אמן הייתי יכול לקחת כלב
יש 2 בעיות
1. אני בפנימייה (וגם שנה הבאה)
2. ההורים לא מסכימים (אחרת זה היה קורה ממזמן)

ככה. תנסה לחשוב על כל דבר שאתה עושה, אוכל, שותה, מריח, מרגיש, כאילו זה פעם ראשונה שאתה מנסה אותו!