44 תשובות
אף פעם לא האמנתי באלוהים בגלל שלא ניראלי הגיוני כל החרא הזה הדתי הזה. מצטער אבל אני לא מאמין בזה
בתחילת כיתה ט'.
המדע פשוט נשמע לי יותר הגיוני
בכיתה ז', חשבתי שהוא מנסה להתנקם בי, ואז פשוט איבדתי אמונה
לא זוכרת
וכי אני לא מאמינה בדברים שלא ראיתי מעולם.
גיל... 11 (?) זה פתח את עיני. גרם לי להתרכז בדברים יותר חשובים ולא לייחס חשיבות לסלחנות של האל.
בערך גיל 11 וחצי. הרבה קרה בגיל הזה... חוץ מזה הכל נשמע שטויות ולא אמין בכללי.
שואל השאלה:
אין לך מה להצטער, גם אני אתאיסטית. סתם מעניין אותי לדעת.

נ. ב. על כל מינוס שאתם עושים לאחת מהתשובות, אני מקבלת שקל.
אנונימית - שואלת השאלה
אפעם לא האמנתי, לא נראה לי הגיוני ועברתי דברים ממש לא נעימים בחיים, ולא, אני לא הולכת להאמין שהכל לטובה וככה אלוהים רצה._.
אני לא בדיוק אתאיסטית, אבל לפני כמה חודשים הבנתי שאני מאמינה ושומרת רק בגלל המשפחה שלי.
פתאום אלוהים, שלא לדבר על התורה, נראו לי לא הגיוניים ולא אמיתיים.
אנונימית
אני לא האמנתי באלוהים אף פעם כנראה בגל הרקע של המשפחה שלי... אבל הסיבה שהמשכתי בזה כי ראיתי קצת ממה שיש למדע להציעה וגם לתנך וראיתי שהשניים לא סותרים אחד את השני במאה אחוז יש דברים בתנך שכתובים בצורה שמזכירה הסברים מדעיים אני חושב שאלוהים היית סוג של דרך להסביר דברים שלאנשים לא היו אמצעים להבין...
אף פעם לא האמנתי באלוהים, אבל החשבתי את עצמי לאתאיסט רק ששמעתי אל המושג הזה וקראתי הרבה הוכחות מדעיות
גם לגדול במשפחה של אתאיסטים. זה קשה להאמין באמונה פאגנית בת אלפי שנים כשהכל מזצןבב סביב המדע ושיש כל כל הרבה הוכחות.
תמיד הייתי בסוג של חוסר ידיעה, ששאלו אותי תמיד אמרתי "לא יודעת" אבל אמרתי רשמית שאני לא מאמינה לפני ארבע שנים בכיתה ו', ואני אתאיסטית גם כהשפעה מהמשפחה שלי (לא יודעת אם הם מאמינים או לא, לא שאלתי, אבל אנחנו אוכלים לא כשר וממש לא שמים על המסורות, חילונים עד הסוף) וגם כי תמיד חשבתי- אנחנו "העם הנבחר"- איפה אלוהים היה בשואה? למה כל האנשים והילדים החולים האלו, אנשים טובים שלא עשו שום דבר רע בחיים שלהם, פשוט מתים בלי סיבה לגמרי, סתם ככה.
וגם כמובן מבחינה מדעית, שאבולוציה והמפץ הגדול הרבה יותר הגיוני לי ומוכח מדעית מאשר דמות בדיונית בשמיים.
אף פעם לא האמנתי, נולדתי למשפחה אתאיסטית.
פסח השנה, וכי פשוט אין שום הוכחות אז למה שאני אאמין. עכשיו יבוא המאמין המעצבן ויגיד שיש הוכחות. לא נשמות מאמינות, זה תירוצים שניסו למצוא ללמה אלוהים קיים. אין הוכחות חותכות שהוא נגלה אל מישהו. (לא, משה וכל שאר הסכיזופרנים לא נחשבים. אם יוצאים מנקודת הנחה שהם היו קיימים טח)
כשהייתי קטנה לא האמנתי.. בגיל 10 התחלתי להאמין עד גיל 12.. וזאת הייתה התקופה הכי רעה שהייתה לי.
הכלבה שלי מתה, סבתא שלי מתה, סבתא רבה חלתה בשבץ מוחי, עשו עלי חרם.. והכל קרה במקרה כשהאמנתי..
ולאדעת.. הרגשתי שאני צריכה להתחיל תקופה חדשה אז הפסקתי להאמין..
ופתאום הכל נהיה לי דבש.
מסקנה=דת ואמונה רק מזיקה
אתיאיסטים - תחיו איך שבא לכם.. אבל רק משהו אחד להגיד - כל אלה שמאשימים את ה' בשואה והכל אז תחשבו שנייה - אתם אומרים שהוא לא קיים ואתם מאשימים אותו? אתם מבינים בכלל את האירוניה בזה? ככה שאפילו אתם שמגדירים עצמכם אתיאיסטים מנסים להסתתר מתחת לשטויות "מדעיות" ולהגיד שהוא לא קיים.. אז תדעו שזה שטויות.. הוא קיים ועוד איך.. ותכ'לס אני מתערבת שאף אחד מכם לא טרח ללכת עד הסוף אבל *עד הסוף* בשביל לבדוק מה האמת.. אז אל תחרטטו.. חוץ מזה לפי ההסברים הדי טיפשיים שלכם כנראה שסתם החלטתם לקום יום אחד בבוקר ולהחליט שהוא לא קיים.. עשו טובה - אתם סתם קובעים שטויות על סמך כלום. כל התירוצים המדעיים שאתם מסתתרים מאחוריהם זה סתם בועה אחת גדולה של כלום.. מתערבת איתכם שאתם אפילו לא יודעים את ההסברים של התאוריות האלו עד הסוף...
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית- אף אתאיסט לא מאשים את אלוהים בשואה. -_-
אנונימי
אז תקראי את התגובות שוב ואז תראי תגובה אחת שכן מאשימה את ה' בשואה
אנונימית
התגובה הזאת היא:
אנחנו "העם הנבחר"- איפה אלוהים היה בשואה? למה כל האנשים והילדים החולים האלו, אנשים טובים שלא עשו שום דבר רע בחיים שלהם, פשוט מתים בלי סיבה לגמרי, סתם ככה.

זה לא במטרה להגיד שיש אלוהים ולהאשים אותו. התגובה במטרה להראות שזה לא הגיוני שאלוהים קיים כי אם הוא היה קיים הוא היה מגן עלינו בשואה.
ערב טוב לכולם.
אני דתי, ולא רציתי להיכנס פה לוויכוח סתם - זו לא שאלה שמיועדת לי ואני מכבד זאת - אבל החלטתי להגיב כי ראיתי תגובה של שואלת השאלה בהתחלה ורק רציתי להביע איזו "מחווה סמלית" אז אני מתרץ את ה"מחווה" הזו כאן.
- אני אחראי למינוס אחד בכל תגובה (לפחות עד התגובה שלי) - ללא קשר לתוכן התשובה! זו דעתכם ותגובה על שאלה שלא יכולה להיות "רעה או טובה" ללא קשר למה שכתוב בה.
הסיבה היחידה היא כי התגובה של שואלת השאלה הנכבדה הגיבה היא שהיא מרוויחה ממעשה זה, כמו שציטטתי מדבריה:
"נ. ב. על כל מינוס שאתם עושים לאחת מהתשובות, אני מקבלת שקל."
אז החלטתי לעזור לה להרוויח קצת כסף... מקווה שאף אחד לא רואה זאת כעלבון - זו לא הייתה הכוונה!
בכנות אמתית ובהצלחה לשואלת עם הכסף! (:
שיהיה לכולכם המשך ערב מעולה! |" = "|
HHH
שואל השאלה:
תודה רבה לך אדון נכבד!
רואים שממש הבנת את כוונתי! איזה יופי שאתה לא עושה דווקא!
שואלת השאלה
HHH - אוי פשוט אוי... אשכרה האמנת לזה? בהתחלה קראתי שאתה דתי אז הייתי בטוחה שתכניס קצת שכל לשאלה המטופשת הזאת ובסוף מסתבר שאתה רק מסביר למה אתה עושה מינוסים (אגב - סיבה מטופשת לחלוטין) -,-
אנונימית
בבקשה, שואלת נכבדה, הכל מהלב! (ברצינות!) וגם כדי להכניס קצת חיוך לכולם - הצלחתי?
HHH
ואנונימית יקרה.
לפי התגובה את כנראה דתית. וכנראה ציפית לתגובה מפוצצת שתשכנע את כולם... מצטער לאכזב!
האם לדעתך זה יעזור אם אני אביא את כל התירוצים שבעולם?
האמת היא שלא, לא ממש! את רואה מי שלא רוצה להאמין לא יאמין גם אם תצעקי, תתווכחי, תטיפי...
הדבר היחיד שזה יעורר זה זעם ומלחמה. וזה לא חסר, בכלל לא!
לא מספיק בעולם האמתי כולם רבים ושונאים? למה להתחיל את זה גם כאן?
את מבינה, הר לא יזוז גם אם תבעטי בו בכל כוחך, הדבר היחיד שיקרה הוא שתכאב לך הרגל.
אולי ההר הזה יזוז עם השנים, אבל זה יהיה רק כי ההר עצמו והקרקע תחתיו רצו בכך, ולא כי בעטת!
את לא יכולה להכריח מישהו להאמין. גם אם מישהו יראה את כל ההוכחות שבעולם, הוא יאמין אם הוא ירצה בכך, ואם לא, לא יעזרו כל הבעיטות!
השאלה הזו לא יועדה לדתיים - זה כתוב במפורש! - ההר לא רוצה לזוז, גם אם תבעטי. אל למה לטרוח לחינם, רק כדי להשיג את ההפך...?
- ואת חושבת שהסיבה לתגובה ולמינוסים היא מטופשת, אולם את דתייה, נכון? את מאמינה בחשיבות מצוות צדקה. אז למה לדעתך הסיבה כל כך מטופשת?
(אני שוב מצטער על ההתפרצות בפני השואלת, מקווה שזה בסדר?)
HHH
- קודם כל, אל תטרחו לנסות להחזיר אותנו בתשובה. זו חוצפה, זה חוסר נימוס, וזה לא יצליח.

עכשיו לשאלה:
אף פעם לא "הפסקתי להאמין", פשוט אף פעם לא התחלתי. נולדתי ככה. להורים מאמינים, בחברה יהודית, למדתי ולומדת תנ"ך.
אנונימי
תודה רבה, HHH,
סוף סוף אחד שמבין שאין מה לנסות לשכנע אחד את השני,
בטח שלא בדרך כזו,
אפשר פשוט לחיות ביחד.
אנונימי
כיתה ה' בערך התחלתי לאבד אמונה
הייתי בדיכאון עמוק
לא היו לי חברים
רציתי להתאבד
אבל כשנפלה עלי הסוכרת השנה התפוצצתי לגמרי כי זה היה בתקופה שכל הכיתה התקוממה נגדי (כולל המורה)
אין אלוהים
אף אחד לא הוכיח שאלוהים קיים.
וחוץ מזה אם אי פעם הייתי מאמינה באל כלשהו זה היה מפסיק כשאיבדתי מלא חברים, אח שלי ברח מהבית והחבר הכי טוב שלי חלה בסרטן
חחח זה די היה ברור שיבואו מאמינים ויתחילו לריב...
אנונימי
בערך סוף כתה ז',
כי הבנתי כמה התנ"ך זה בולשיט אחד גדול.
הפסקתי להאמין בערך בגיתה ח, לפני זה לא ידעתי שאפשר לא הלאמין באלוהים, יאללה חברים הלכתי לתבל בייקון בשמנת.
אמרו רק לאתאיסטים
מגיל צעיר מאוד, בערך גיל 9
ההורים שלי גם אתאיסטים, ואיכשהו המדע נראה בעיני יותר הגיוני
שואל השאלה:
אני מאי התמנונים, שתי מילים- נחש מדבר.
אנונימי
אז איך זה הגיוני שאלוהים, שהוא הרבה יותר מורכב מכל העולם הזה ביחד, נוצר ללא בורא? הא?!
האמנתי באלוהים...
עד שעברתי כיתה ב' והבנתי שזה שטויות:)
חבל שהוא נתן לך את היכולת הזאת -_-
סתם. הוא לא יכל לתת לך אותה.

כי הוא לא קיים.
אני מאי התמנונים - התכוונתי ללחוץ על - ובטעות עשיתי +, אני מצטערת.
באיזה שהוא מקום, תמיד האמנתי באלוהים מתוך פחד, זו בעצם הסיבה היחידה שמאמינים מאמינים בו. מתוך פחד להישאר לבד, מתוך הפחד מהמוות...
כשהתבגרתי הבנתי שאני לא יכולה לשנות הכל, וזה שאני אאמין בו ללא סיבה ואסגוד לו זו טעות...
עברו עלי יותר מידי דברים רעים בשביל שאני אאמין שהוא תמיד איתי ואוהב אותי...
חוץ מזה שאף פעם לא ראיתי אותו או שמעתי אותו, אז אין סיבה שאני אאמין בו.
אם הוא קיים, אני שונאת אותו.
וכל הפחדנים שמאמינים בו יכולים לעשות לי כמה מינוסים שבא לכם
אפעם לא ממש האמנתי, שהתחלתי לגלות יותר לקרוא יותר בגיל 13 ככה
באותו הנושא: