9 תשובות
אני ככ מבינה אותך אוף
זאת הרגשה כזאת של בחיים אני לא אהיה מסםיקה לאף אחד ופשוט מלא מחשבות כאלו.. והכי סיוט זה לא להצליח לבכות או באמת להרגיש את זה ולשחרר.. אני פשוט מנסה כל פעם לנסות לשחרר את זה ולחשוב ולחשוב עד שזה יוצא עם בכי וכאלו ולפעמים זה עוזר.. וואם אתה רוצה לגבר או משו אני תמיד פה!❤
זאת הרגשה כזאת של בחיים אני לא אהיה מסםיקה לאף אחד ופשוט מלא מחשבות כאלו.. והכי סיוט זה לא להצליח לבכות או באמת להרגיש את זה ולשחרר.. אני פשוט מנסה כל פעם לנסות לשחרר את זה ולחשוב ולחשוב עד שזה יוצא עם בכי וכאלו ולפעמים זה עוזר.. וואם אתה רוצה לגבר או משו אני תמיד פה!❤
שואל השאלה:
קל להגיד. אבל איך אני אמור לעשות את זה? בכללי אני שם לב שכל דבר משמעותי בחיים שלי כבר לא מרגש אותי כמעט בכלל וכשאני מספר לחברים שלי על הדבר המשמעותי הזה שבוע אחרי שהוא קרה הם בהלם שאני לא ישר התחלתי לחפור על זה או שאני מספר את זה בכזאת קרירות ומרגיש לי שזה מוזר
קל להגיד. אבל איך אני אמור לעשות את זה? בכללי אני שם לב שכל דבר משמעותי בחיים שלי כבר לא מרגש אותי כמעט בכלל וכשאני מספר לחברים שלי על הדבר המשמעותי הזה שבוע אחרי שהוא קרה הם בהלם שאני לא ישר התחלתי לחפור על זה או שאני מספר את זה בכזאת קרירות ומרגיש לי שזה מוזר
כןן זה ככ סיוט באמת שהלוואי שהיה פשוט אשכרה פיזית להרגיש את זה ולשחרר.. זה פשוט גם חוזר על עצמו כל פעם תמיד להרגיש שכולם יותר טובים ממך וקיצור מבינה אותך
שואל השאלה:
כן!! ואני מרגיש שעובר עליי הרבה אבל אני לא מצליח לבכות ולהרגיש את זה אז זה תמיד בא בבום בצורה קיצונית וזה חוזר על עצמו כל הזמן בלופ
כן!! ואני מרגיש שעובר עליי הרבה אבל אני לא מצליח לבכות ולהרגיש את זה אז זה תמיד בא בבום בצורה קיצונית וזה חוזר על עצמו כל הזמן בלופ
כןן וזה פשןט באמצע החיים מגיע.. מבינה את זנ ככ
שואל השאלה:
זה כל כך מדויק בצורה מפחידה
זה כל כך מדויק בצורה מפחידה
שואל השאלה:
ביסלי פאלפל
זה הכי חרא בעולם, לגמרי מבין אותך
וממש תודה
ביסלי פאלפל
זה הכי חרא בעולם, לגמרי מבין אותך
וממש תודה
שואל השאלה:
ותודה לאנונימי
ותודה לאנונימי
גם אני מרגישה שאני לא מרגישה מספיק. אני יודעת שמשהו לא בסדר, אבל הכל מרגיש מרוחק, כאילו קיר של זכוכית מפריד ביני לבין המציאות, ואפילו ביני לבין עצמי. אני מרגישה שאני צריכה לכאוב, שצריך להיות לי רע, שאני צריכה להיות מסוגלת להתפרק ולבכות, להציף את הרגשות האלה ופשוט לחוש אותם במלוא העוצמה שלהם, אבל אני פשוט יושבת ומרגישה ריקה. זו תחושה נוראית, כאילו אפילו את העצב הזה אני לא מסוגלת להרגיש עד הסוף. הכל חלול, רדוד, ריק מתוכן ומהרגשה. שום דבר לא מרגש, לא במובן טוב ולא במובן רע. העולם פתאום שטוח.
אנונימית