פריקה והעלאת מודעות לאמטופוביה

מהות: פריקה, העלאת מודעות, דיון. לא למחוק בבקשה.

זה משהו שהמון זמן רציתי להעלות אליו מודעות, וסוף סוף אזרתי את האומץ. אני אתחיל ככה:

היי, אני לי, אני עוד מעט בת עשרים, ויש לי אמטופוביה, שזו חרדה מהקאות (וכתוצאה עקיפה, מבחילות או מכל דבר שיכול לגרום להן).

אני מתמודדת עם אמטופוביה מאז שאני זוכרת את עצמי, ובהתחלה בכלל לא ידעתי למה כל כך מפחיד אותי כל העניין הזה, ובכלל התביישתי להודות שהסיבה שפחדתי לעלות למטוס לראשונה בחיי בגיל שש לצורך העניין, זה לא הפחד שנתרסק כמו שאמרתי להורים שלי בזמנו כשכולי בוכה ורועדת מפחד, אלא הפחד שהטיסה תגרום לי להקיא.

עד לא מזמן, הייתי נבהלת מסרטים שיש בהם סצנות של הקאה. והייתי יכולה לוותר על צפיה בהם בגלל זה או לעצום את העיניים ולסתום אוזניים כשמראים קטע כזה.

אני לא נוגעת באלכוהול. בשום סוג או כמות.

בתור ילדה קטנה בגן וביסודי, כל נסיעה שלי של יותר משעה הייתה נפתחת בתפילה שאני לא אקיא.

כשמישהו מתלונן על כאב בטן או בחילה, עם כל המוזרות שבדבר, אני שמה מסיכה, כן, כמו בימי הקורונה. אני לא מסוגלת להתמודד אחרת.

אני מסתובבת תמיד עם כדורים נגד בחילה ומסטיקים חריפים בתיק.

כל בחילה זה התקף חרדה של ממש.

עם כל האהבה שלי לילדים והשאיפה להיות אמא כמה שיותר בקרוב, הריון גם מפחיד אותי בטירוף.

אני נמנעת. אני מפחדת. ואנשים מסרבים להבין. טוענים שאני משוגעת. אומרים שמה כבר יקרה אם חס וחלילה זה יקרה לי (אני אפילו לא מסוגלת לכתוב מה, שתבינו את גודל החרדה)

ומבחינתי, זה יותר מפחיד אותי מלמות.

חרדה במהותה היא לא דבר רציונלי, ולהפתעתי גיליתי שאמטופוביה היא לא מאוד נדירה. יש לה אפילו קבוצת תמיכה בפייסבוק שאני נוכחת בה.


בעיקרון הפוסט הזה נועד להעלות מודעות לגבי אמטופוביה, ולאפשר לכם לשאול שאלות, להבין ולהתעניין.

תודה על ההקשבה והסבלנות שלכם❤