מבטיחה שלא בקטע אובדני

לא נכון את לא עשית את זה לחינם אני בתוחה שזה יעבור לכולם יש תקופה כזו ואני בתוחה שיש אנשים מסביבך שאוהבים אותך מעוד

...
איך אני מתחילה את זה. וואו.
קראתי את מה שכתבת והרגשתי כאילו זה משהו שאני כתבתי פעם.
זה מטורף כמה שזה מוכר.
הייתי בדיוק כמוך פעם. אותם רגשות, אותו רצון למות, אותה שנאה עצמית שאין לי כוח כבר ולמה אני בכלל בגוף הזה ואני רק מזיקה לכולם מסביב ואני מכוערת.
כל כך קשה לי להסביר את זה, פשוט בא לי לחבק אותך ולשתוק כמו שתמיד הייתי רוצה שיעשו לי. פשוט חיבוק מנחם ותומך.
זה תקופה מפחידה וקשה, לי עדיין קשה לחשוב עליה וקצת מאוד אנשים יודעים שרציתי להתאבד.
אני מבינה שזה מרגיש כאילו את לבד ואין לך כוח לעצמך, את לא מסוגלת אפילו לשמוע את השם שלך או לראות את הפרצוף שלך במראה.
שנאה של כל חלק וחלק בגוף שלך וכל חלק באופי שלך.
"מי יאהב אותי" ו-"מי ירצה להיות איתי בכלל".
את לא מבינה כמה אני יודעת מה את מרגישה.
אבל בבקשה, בבקשה, בבקשה ממך אל תעשי את זה, אל תפגעו בעצמך. זה לא יוביל לשום דבר. בבקשה.
זה תקופה ממש קשה וחשוכה אבל את תעברי את זה. אני לא מכירה אותך ואני יותר שתעברי את זה. אל תכנעי לקולות בראש שלך שאומרים לך להתאבד. בבקשה, אל.
אם את צריכה עזרה, אפשר לדבר בפרטי.
בבקשה אל תפגעי בעצמך.

שואל השאלה:
הלוואי, הלוואי ואת צודקת אני מתפללת כול יום לאלוהים שיעזור לי ויגרום לי להפסיק עם המחשבות האלה , אני מודעת לזה שזה בראש שלי אבל החרדות שלי אוכלות אותי ואני מפחדת שאני יום אחד כבר יאבד את זה אני מעדיפה
למ!ת שפויה
כולם בחיים שלי חושבים שאני כבר בסדר אני כבר אומרת להם שאני בסדר אין דבר יותר מביך מלהגיד שאני שוב שם ,אין לי תאבון אין לי רצון לקום מהמיטה אין לי כוח לקום בבוקר
וסליחה אם אני חופרת אני לא מתווכנת לעצבן זה פשוט הפעם הראשונה שאני הבנתי שאני לא בסדר עוד פעם וזה כול כך מתיש זה מרגיש שזה לעולם לא יגמר ואני פשוט יצטרך לחיות עם זה לנצח

את לא.
דברים יכולים וצריכים להשתנות בובה.
את לא תהיי ככה תמיד.

השינו האמיתי אמיתי מתחיל ברגע הזה שאת מבינה שמשהו לא בסדר. שאת זקוקה לשינוי ואולי לעזרה מבחוץ..
זה רגע של אומץ!

שואל השאלה:
הלוואי

הכל בסדר, את יכולה לדבר כמה שאת רוצה.
תמצאי אולי תחביב שאת אוהבת? מוזיקה?
מוזיקה וחדר כושר עזרו לי לצאת מהתקופה הזאת, בנוסף לשלושה חברים שלי שאני מודה לאלוהים שפגשתי.
תנסי אולי מוזיקה, חדר כושר, יצירה, אפייה ועוד דברים...
כשהייתי בתקופה הזאת ההורים שלי ידעו חלק מהדברים אבל לא שיתפתי אותם ברצון להתאבד לצערי... איך ההורים שלך? הם בסדר? הם עזרו לך כשהיה לך קשה פעם? אני לא יודעת איך זה לשתף את ההורים בזה כי לא שיתפתי אותם ואני מתחרטת על זה.
תנסי אולי לשתף את ההורים?

שואל השאלה:
אני מנגנת בכלי נגינה אני אופה ומציירת הדברים שהיו מוציאים אותי מזה כבר לא עובדים להורים שלי קשה גם ככה סבא וסבתא שלי חולים ואני לא רוצה להקשות עליהם יותר כבר אני בקושי יכולה לעזוב את הבית אז למכון אני בחיים לא ילך רק המחשבנ שאנשים יסתכלו עליי גורמת לי להקיא ההורים שלי יודעים שאני הייתי בדיכאון בעבר אבל לא סיפרתי להם את זה עד לפני כמה חודשים..הם לא יודעים שהייתי אובדנית וגם על המכתבים שכתבתי שזרקתי גם אני לא רוצה להכביד עליהם כבר יש להם מספיק

שואל השאלה:
בנוסף לזה אחים שלי גם לא במצב טוב ואני יודעת כבר שאמא שלי מרגישה כמו כישלון כהורה כי שמעתי אותה מדברת עם אבא שלי על זה אני לא רוצה להקשות הם מצפים ממני להרבה

להתחיל ללכת לחדר כושר זה תמיד מפחיד. לא מכירים כלום, לא יודעים דברים, לא מכירים אנשים.
תתחילי אולי עם אימונים ביתיים או שתלכי למכון עם מאמן כושר אישי.
אולי יש לך חברה שמתאמנת שאת יכולה להצטרף אליה?
ותנסי דברים חדשים חוץ מחדר כושר גם. אולי הדברים שפעם עניינו אותך כבר משעממים ואת צריכה לנסות דברים חדשים.

יש גם עמותות שאת יכולה לדבר איתן והם יכולים לעזור לך.
יש את עמותת ער"ן וסה"ר, מכירה? אני מדברת איתם מדי פעם.

בת כמה את?

שואל השאלה:
אני בת 16..אני לא מעוניינת לדבר איתם כי הם תמיד מתקשרים למשטרה או פשוט רעים אליי מעדיפה שלא

היי יקרה,
תודה רבה על השיתוף.
מחבק את כאבך.
עצם הפריקה היא בריאה.
עצם השיתוף הוא סממן חיובי שלא הרמת ידיים.
כשמתבוננים בעצמנו ולא מוצאים שלווה, אולי נכון הוא דווקא להפנות מבט 'החוצה'.
יש בכוחך לעזור ל'אחר', אם זה מישהו מסביבתך הקרובה או שלא.
עזרה יכולה להיות במובנים רבים ושונים.
ייתכן ותראי שהנתינה מקנה לך משמעות, סיפוק, אושר.
מקווה שהארתי לך זווית קצת אחרת לטובת התבוננות פנימית.
מחזק אותך ויותר מאשמח להזמין אותך לצ'אט עם המתנדבים שלנו

היי.
כאב לי לקרוא איך את מרגישה אם אהיה כנה.
אני חושבת שלרגשות כמו אלה יש סיבה עמוקה יותר ממה שאת חושבת, אני מאמינה שהנפש שלך לא סתם מרגישה איך שהיא מרגישה.
אני גם מאמינה שאפשר לשנות מחשבות כאלו, את צריכה להבין מאיפה זה בא, מבינה?
שום דבר לא קורה סתם, הנפש שלך היא דבר מורכב מאוד, ויקר!
הייתי שמחה מאוד אם תחשבי עם עצמך איך את יכולה לעזור לעצמך ולעשות לך יותר טוב.
הרי הכי הכי בפנים, את רוצה הכי בעולם לחיות חיים משמעותיים.
את רוצה שיאהבו אותך. את רוצה לאהוב את עצמך.
את רוצה.

שואל השאלה:
תגידי* והלוואי אני הייתי בדיכאון עמוק במשך שנים. אני שנה שעברה התחלתי לקחת את עצמי ביידים ובאמת השתפרתי וחשבתי שהכול הסתדר אבל מסתבר שסתם עבדתי על עצמי אני עדיין כול יום באה הביתה ורק חושבת על מוות

אל תגיד את זה אני יודעת אתה בתקופה קשה אבל זה עובר