פריקה, מי שיכול לעזור אני אשמח.

אז ככה בקצרה על מה שעובר עליי אני בת 18 ביב, ואני מרגישה שאני פשוט חיה בבועה מסוימת אני לא מתגייסת כמו כולם ואין לי באמת כיוון מסויים בו אני רוצה ללכת, לפני שנה הייתי במקום ממש רע מבחינה הנפשית ועכשיו אני מרגישה שאני שוב קורסת נפשית.
אני חוששת לגבי העתיד שלי ממש שאני מעדיפה לא לחשוב על זה אני מרגישה שאני כל כך דלדלו שזה מטורף לפני שנה הייתי בטוחה שאסיים תיכון אעבור לגור בתל אביב אבל פתאום זה נשמע לי כל כך לא אובייקטיבי, כי אין לי כסף לזה באמת אבל אני באמת מותשת, זה כאילו יש לי מטרה לעשות ניתוח אף (כי אני נורא חסרת ביטחון לגבי האף שלי)
וזה פשוט ממש מבאס מרגישה שהחיים שלי פשוט נוראיים
בנוסף אבי נפטר לפני שמונה חודשים ככה שהאווירה בבית גם ממש לא משהו,
פשוט באמת שמיציתי אני מרגישה נורא ופשוט אין בי כוחות מיואשת ברמות,
יש לי שתי חברים שאותם אני באמת ממש אוהבת אבל אני מרגישה שיש בנינו פער מסוים, כאילו שאני אבודה באנושות הזאת והם בסדר שלהם.
זה כל כך מפחיד אותי שנפתח לי עולם שלם שאני פשוט רוצה לברוח מזה מבלי להתחיל לחיות אחרי בית ספר גם אני בטוחה שלא אלך לפרום פשוט לא באלי לא שכחתי שם כלום שכבה של ילדים דפוקים שאני באמת לא יכולה לסבוך
וגם לא ציינתי שאני לא מתגייסת ככה שאני לא אהיה בשום מסגרת בזמן שכולם יהיו.