תשובה אחת
אני לא יודע עד כמה זה יעזור באיחור של 18 שעות להודאה דחופה אבל:
מלחמת חפירות היא מלחמה בה שני הצדדים נמצאים בחפירות וביניהם מפריד שטח הפקר (שטח מת ומסוכן שלא שייך לאף צד).
מלחמת החפירות נוצרה בעקבות שיפור טווח ועוצמת כלי הנשק ללא שיפור בהגנה על החיילים.
בשביל להיות מוגנים יותר מהתקפות, שני הצדדים יצרו חפירות ובהם הם אכלו, ישנו ותצפתו על האויב. החפירות סיפקו הגנה מלאה מקליעי רובים וסיפקו הגנה טובה יותר מהפגזים. על מנת לעשות נזק משמעותי, הפזג צריך היה לפגוע בתוך החפירה, אחרת, אם הוא פגע לצד החפירה רק מעטים מהרסיסים היו פוגעים בה ורוב הרסיסים לא היו פוגעים.
בין חפירות שני הצדדים היה שטח הפקר, שטח מת שלא שייך לאף צד, מלא בחוטי תייל שנועדו למנוע מהאויב להתקדם, בורות פגזים מהפגזות קודמות וגופות ממתקפות כושלות.
כל יציאה לעבר שטח ההפקר הייתה מסוכנת ביותר משום שהפכה את החייל לחסר הגנה כנגד כלי הנשק של הצבא היריב.
במהלך התקפות, החיילים יצאו מהחפירות וחצו את שטח ההפקר בניסיון לכבוש את חפירת היריב. רבות ממתקפות אלו כשלו, הניבו התקדמות עלובה של כמה מאות מטרים, או הובילו לכיבוש חפירה קדמית אך נאלצו לסגת כשהגיעה תגבורת של היריב.
מלחמת חפירות היא מלחמה בה שני הצדדים נמצאים בחפירות וביניהם מפריד שטח הפקר (שטח מת ומסוכן שלא שייך לאף צד).
מלחמת החפירות נוצרה בעקבות שיפור טווח ועוצמת כלי הנשק ללא שיפור בהגנה על החיילים.
בשביל להיות מוגנים יותר מהתקפות, שני הצדדים יצרו חפירות ובהם הם אכלו, ישנו ותצפתו על האויב. החפירות סיפקו הגנה מלאה מקליעי רובים וסיפקו הגנה טובה יותר מהפגזים. על מנת לעשות נזק משמעותי, הפזג צריך היה לפגוע בתוך החפירה, אחרת, אם הוא פגע לצד החפירה רק מעטים מהרסיסים היו פוגעים בה ורוב הרסיסים לא היו פוגעים.
בין חפירות שני הצדדים היה שטח הפקר, שטח מת שלא שייך לאף צד, מלא בחוטי תייל שנועדו למנוע מהאויב להתקדם, בורות פגזים מהפגזות קודמות וגופות ממתקפות כושלות.
כל יציאה לעבר שטח ההפקר הייתה מסוכנת ביותר משום שהפכה את החייל לחסר הגנה כנגד כלי הנשק של הצבא היריב.
במהלך התקפות, החיילים יצאו מהחפירות וחצו את שטח ההפקר בניסיון לכבוש את חפירת היריב. רבות ממתקפות אלו כשלו, הניבו התקדמות עלובה של כמה מאות מטרים, או הובילו לכיבוש חפירה קדמית אך נאלצו לסגת כשהגיעה תגבורת של היריב.
באותו הנושא: