היי, כתבתי כמה דברים, מישהו אולי מעוניין לקרוא ולהגיב?

שואל השאלה:
בעיקרון אני שואלת פה כי אני רוצה להפיץ איכשהו את הכתיבה שלי

שואל השאלה:
אני כל הזמן כותבת, יש לי מסמך

שואל השאלה:
מישהו היה רוצה שאשתף לו?

שואל השאלה:
תודה על הנעץ לפחות

שואל השאלה:
מישהו?

שואל השאלה:
17-40, 8.7.24
אז, הנה אני.
למה? שאלה טובה.
איך? אתה לא רוצה לדעת.
אתה לא רוצה לדעת.
לא משנה לך, אתה כמוני, במימד אחר, עם אדם אחר, שהוא אני.
אולי, אולי גם לך יש את זה? את מה ש''יש'' לי? יש סיכוי, אין סיכוי.
מה אני עושה פה? שוב? נתתי לזה לקרות, מדוע אני נותן? אני לא מקבל.
אולי, מבחינתו, הוא נותן? יש סיכוי? חצי קלאץ', חצי שקל, איפה העודף? תתעורר בן אדם, אין, זה חד צדדי, המטבע משויף.
זיוף, אני יודע הכל על כך, חיים שלמים עוברים כנגד נפשי האמיתית שכלואה בתוך מי שזה לא יהיה.
מעגל המוות, הנמלים לקחו שליטה, ניסו כל כך, אבל הסקרנות גברה.
אני מתחיל לקבל את הגורל, אולי?
אין לנו כוח.
איזה דרמטי, איזה באלגן שהוא יוצר. זה אפילו לא השם שלו.
תראו כמה שהוא משקר!! לא באמת אכפת לו, הוא חסר אמפתיה, רגע.. באמת? א-אני?
הפרעה קצרה - ארוכה
מה אני עושה לעזאזל, שקרים ועוד שקרים, סיפורי כיסוי על פנים חשופות, מפשע. ?
מה אני עושה. אין לי יכולת פשוט להיות רגיל? מה כל כך הרוס ושבור בי, שגורם לי להתנהג כל כך טיפש, חסר תועלת, אדיש, ועם זאת גם משקיע עבור אותו אדם גופי אחד, שלא שם שיט, אולי כן? (שקט כבר) . . , תנו לי לצאת מהעטיפה הזו, חנוק פה.
אני רק פוגע בכולם, ומי שלא נפגע, הוא פשוט חסין, חסין ממני, מכל הזוועה שבי, הזוועה הטובה, אולי.

12-15-17, 10.4.24
כעס. תסכול. יכולת לרסק גולגלות.
מה לעזאזל אני לא עושה. מה אני כן.
איך, שאלות, לא פוסקות. שיחות, מייגעות, צורבות ושורפות, מתפרצות.
אין לי, לזה, להם, זמן.
היא רוצה, מנסה, שקר וכזב. היא לא תדע את המשמעות, לא תוכל להבין.
ייאוש מקיף, סוגר מכל פינה. מבוי סתום.
תישאר אתה, תצא מהתחפושת אפילו לדקה.
אל. תפסיק. אל. מספיק. שקט. אין פה שום דבר.

2-32, 28.4.24
אני טיפש, תמים
נופל בפח
כל פעם מחדש
פתיון לעוד אדם
עוד אסון
מישהו שאפשר לנצל
לשחק בו
לשלוט
להפוך לבובה על חוט
לתמרן
ואני רק רוצה שלווה
כדי שאוכל להיות אני
להרגיש ''אני''
הרבה זמן לא בכיתי
ועכשיו אני כן
פחות חושב עליו
ופתאום יותר
לכתוב, גם יורדת התדירות
גם פה, גם לו
שמתי בארכיון, חשבתי..
הפעם המוח עשה משהו
יעילותו לוקה בחסר
כל התחבושות שהיו פעם
נעלמו, לא נמצאות עליי, אני רוצה לחזור
לעטוף, זה נוח, על הידיים, הגוף, הרגל, מרגיש אני, כמוהו
והנה אני מתחיל להיסחף
השירים הישנים נשמעים
החום מקיף, אוויר חנוק
אני מפחד, מותש, קורס
כאוב, צבוט, תלותי
פחות, טעות
מתחזה, מזויף
גדוש רוע
נסיין
כלוא
רקוב
מאוס
בלוי
גרוע
לוליין
תפור לקרקע
טובי
עלוב
חשוף
שגוי
סגור
זבוב
דולף
עתיק
הרוס
אחרון

וואו!!!
בכיתי!! (באמת)..
לקח לי זמן לקרוא...

את תוכלי לעשות מזה כסף לדעתי!!!

שואל השאלה:
היי היי הכל בסדרר

שואל השאלה:
אין לך על מה להצטער

שואל השאלה:
תודה ממש

על לא דבר!

הכל בסדר.
זה פשות ריגש אותי!! ❤

יואו...
כתבתי רק אני..
מצטערת!!!

שואל השאלה:
תודה רבה לך!!
מצער שבכית אבל זה מראה על הזדהות לפחות שזה קצת נחמד לדעת

תראי לא קראתי הכול אבל תדעי שלא לכל בנאדם יש כוח לכתוב כל כך הרבה אז כל הכבוד והלכתי

שואל השאלה:
תודה רבה
והכל בסדר לא חייבים להגיב, רק מי שרוצה, אני פשוט מנסה לפרסם את הכתיבה שלי

שואל השאלה:
היי תודה אני מניחה?

כן

קראתי את זה עכשיו קצת בקצרה אבל אין לי כל כך מה להגיד אבל שתדעי שאת ממש מוכשרת

שואל השאלה:
מישהו?

שואל השאלה:
מעריכה מאוד :)

❤❤❤❤❤

היי,
את לא מאמינה!
אראתי לחברות שלי את מה שכתבת והם ממש אהבו.

כן..
את כותבת מאמם!!!!

על לא דבר!!

שואל השאלה:
חחח תודה לך שוב!
די קיוויתי לעוד אנשים שיגיבו אוף :/

חחח..
אבל באמת שכתבת מאמם!!!

שואל השאלה:
איזה אדירהה
תודה רבה לך!!!