4 תשובות
שואל השאלה:
ואיזו הפרעה זה נחשב שיש לי?
אנונימית
אל תרגישי רע לרגע.
בזה שסיפרת את גורמת לזה שהעתיד שלך לא יראה אומלל .
אם לא היית מספרת , היית ממשיכה ככה ומגיעה לאשפוז, יוצאת מהאשפוז וממשיכה להדרדר ואז מגיעה לעוד אשפוז וככה זה ימשיך עד גיל מסויים שבו הגוף שלך לא יוכל לשרוד את ההתעללות הזו ואת חלילה תאבדי את החיים שלך.
אני הייתי בשני אשפוזים ובשניהם ראיתי נשים בנות 60(!) שחיות בין אשפוזים מגיל 14.
זה חיים שאת לא מייחלת לעצמך.
את רוצה לבנות לעצמך עתיד , ולחיות חיים טובים יותר, ורק על ידי מלחמה בהפרעה המזעזעת הזו, מצליחים.
אז באמת אני גאה בך מאוד וכל פעם שהקול הזה שבא ואומר לך " למה סיפרתי" מגיע ,תזכירי לעצמך שאת הרבה יותר חזקה מזה , ואת רוצה להפוך את החיים שלך למלאים בתוכן , ולא בהפרעה הרסנית.

ולכל דבר אני פה בפרטי, אני בהחלמה כבר 5 חודשים , ואני אשמח לעודד אותך במה שאני יכולה.
שואל השאלה:
תודה רבה:) האמת שאני מרגישה ממש רע שסיפרתי כי עכשיו מכריחים אותי לאכול ולעלות במשקל אבל ממש עודדת אותי^
אנונימית
כן לפעמים ההפרעה משנה פנים .
יש הרבה מקרים של בולמיה / אכילה כפייתית שנהפכה לאנורקסיה וכן להפך.
אנחנו לא יכולים לאבחן איזו הפרעה יש לך כי אנחנו לא פסיכיאטרים, אבל אני מניחה שהאבחנה תשתנה לפי המצב שלך כיום.
ואם פנית לעזרה כמה ימים אחרי ההדרדרות זה רק מראה כמה שאת בן אדם חזק מנטלית שמבין שזה לא אפשרי לחיות בצורה כזו , וזה מדהים בעייני.
באותו הנושא: