16 תשובות
כי אי אפשר להתאבל לנצח, נכון הלב שבוי בעזה והכל אבל לא צריך לעצור את כל העולם ולדכא את כל הארץ כל הזמן
יש מקומות שלא חוגגים
כמעט כל המדינה בטראומה מהמלחמה עם המדינה תנסה להתחיל להביע תכסף היא תתמוטט,
אבל בכללי נכון זה עצוב מאוד שהחטופים שם וגם יש דברים שהאזרחים לא יודעים
מה הממשלה מנסה לעשות כדי להחזיר
והם לא יכולים
אנחנו לא כמו כל העמים, אנחנו עם שיודע להחליף בן עצב לשמחה- מצווה גדולה להיות בשמחה.
נחגוג ונצהיר על העצמאותנו גם כשניסו לדכא אותנו, נחזיר את החטובים וננצח במלחמה בע"ה, עברנו דברים נוראיים ונעבור גם את זה.
האמת שאני גם חושבת ככה
אני אישית גם לא יוצאת לחגוג יום עצמאות
אין לדעת עם יהיה פתאום פיגוע ובכללי לא נראה לי לנכון לחגוג כשיש חטופים מעדיפה להישאר בבית השנה
שואל השאלה:
כן אבל איך אפשר לחגוג מדינה חופשית כשיש אזרחים כלואים?^^^
אנונימית
מה תעשי, תהיי בדיכאון בלי להזכיר שיש לך מדינה? אנשים נלחמו עליה, בוא נחגוג את זה, אפשר יותר צנוע כן.
צריך להראות לעצמינו ולגויים שאנחנו חזקים ולא נוותר על המדינה.
גם בלי קשר יום הזיכרון ואחרכ ישר יום העצמאות גם קשוח ביום אחד להעביר מי עצב לשמחה ניחה יחכו שבוע שניה להתאבל באמת על האנשים שנפלו ולא לרוץ לחגוג
ואני אומרת את זה בתור משהיא שאבדה את אח שלה אני לא מסוגלת לחגוג בכלל ימי עצמאות זה מעבר חד מידי עבורי..
אבל עוד מצב עם החטופים בכלל לא רואה סיבה לשמוח
ובלי קשר ספירת העומר בלי מוזיקה גם קשוח לי
קיצור זה לא חג שאני נוכחת בוא
אנונימית
^זה כל הקטע, שאנחנו זוכרים אותם וחוגגים שבזכותם יש לנו מדינה.
ההיגיון שלך אומר שאם יש 132 איש שסובלים צריך לדכא מדינה שלמה של 9 מיליון איש? איך זה מחזיר את החטופים? מה זה נותן?

זה לא נותן כלום.

אני לא אומר שזה לגיטימי, מבחינת מוסר ומצפון אפשר להתאבל על זה ולבכות על זה עד מחר, אבל זה לא יחזיר את החטופים ולא כלום, כל אחד יכול לעשות משהו שהוא חושב שיועיל באמת, משהו שבאמת עשוי לעזור במקצת מהסיכויים שהחטופים יחזרו, אם זה להתפלל, או לתמוך באדם הנכון בכנסת שעשוי לדעתו להביא לחזרת החטופים, כל פרט הכי קטן.

להכנס לדיכאון לא יחזיר לכאן אף אחד, לכן צריך להיות מעשי ולא לפעול על-פי רגש, אלא לפעול על פי הבנה של השלכות של כל מעשה.

את חושבת שהאויב יהיה עצוב איתנו כשאנחנו מדכאים את עצמנו? לא! הוא ישמח, הוא רואה שהוא ריסק אותנו, אבל לא - אנחנו נעמוד חזקים, מתמיד, ונמשיך בשגרה רגיל - שלא להביא לאוייב שום מוטיבציה להמשיך.

אנחנו עם קשה עורף, לא עם שנשבר בשניות, וזה לא שזה לא בסדר להישבר, הרעיון הוא לא להישבר יותר מדי כדי כמו שאמרתי - לא לתת לאוייב להרגיש שהוא מנצח פסיכולוגית.
כן מעבר חד זה נראה לך הגיוני רגע בכית ועכשיו לרוץ לשמוח צריך הפרש ימים
וסליחה שאני אומרת ככה את לא בנעליים שלי לאבד אח וכל יום זיכרון הוא יום קשוח המעבר חד זה לא דבר שנתפס מהר לשמחה וחגיגות אני באבל וכנל להרבה אנשים שלצערי אבדו את הקרובים קשה לחגוג ככה
עם היה כמה ימים שאפשר שניה להתאבל ואז לאחרכ מסיבות ניחה אבל לא ככה
אנונימית
עברה כבר יותר מחצי שנה מאז. זה עצוב רצח, מזעזע רצח, אבל אנחנו חייבים לזכור ש1500 אנשים הקריבו את החיים שלהם במלחמה בשביל ישראל, בשביל שאנחנו נוכל להמשיך לחיות ולחגוג. אז כן, נותנים את הכבוד, לא עושים מופעים מוגזמים וזיקוקים, ממשיכים לזכור. אבל גם חוגגים את המדינה שלנו שעדיין פה, לא משנה כמה ינסו להפיל אותנו
אי אפשר לעצור את החיים בגלל זה ולא לחגוג, זה בדיוק מה שהחמאס רוצה שיקרה ואסור לנו לתת להם להרגיש שהם הצליחו לשבור אותנו ולגרום לנו להפסיק לשמוח
זה לא לגיטימי בכלל!!!
יש המון עמותות שתרומות.
לדעתי זה לגיטימי כבר חצי שנה שיש חטופים בעזה לצערנו, אסור לנו לעצור את החיים שלנו דווקא עכשיו, כי אם נשב בבית ולא נעשה את החגים שלנו ונעצור הכל זה יהיה ניצחון שני לחמאס, צהל לא נלחם עכשיו בעזה רק כדי לשמור עלינו, אלא כדי שגם נוכל לחיות ולהמשיך בחיים.
וכולנו תקווה שהם יחזרו עוד בקרוב. אמן.
לדעתי שכל אחד יעשה מה שמרגיש לו נכון, לא צריך אבל לדכא את כל העולם ואישתו וזה גם לא יקרה כי לא כולם (לצערי) מזדהים עם החטופים ומה אנחנו כבר יכולים לעשות חוץ מלהפגין?