אני חושבת על החטופים, לא מאמינה כמה יכול להיות רע במקום שנולדתי בו

זה כל כך עצוב ואני כבר לא עומדת בעצב הזה. כמו תהום עמוקה שהנשמה שלי בוכה לתוכה. אני לא מאמינה לאיזה מצב הגענו, שאני מפחדת במדינה שלי. אני אוהבת את ישראל, אבל אני מרגישה לא בטוחה פה ובא לי לעבור למקום אחר כשאגדל. קשה לי עם תחושת הפחד הזו, עצוב לי מאוד לחשוב על אנשים שעדיין במקום המגעיל והרע הזה שם בעזה, נחנקים מתחת לאדמה. אני לא יודעת מה יהיה וקשה כאן.