איך מפתחים משמעת עצמית?

את צריכה לפתח אכפתיות
זה הכי חשוב

בשביל משמעת עצמית צריך גם מוטיבציה.
את צריכה להכיר את עצמך פחות או יותר ולדעת איפה את טובה יותר ואיפה את פחות טובה..
איפה יהיה לך קל יותר ואיפה לא.
את צריכה למצוא מה בעצם מניע אותך לעשות משהו.
פשוט מאד, מטרות.
קחי דף ועט או תכתבי בטלפון מטרות, בשביל מה את קמה בבוקר, מה את צריכה להפסיק לעשות עד סוף השבוע, מה את רוצה לעשות עד סוף השנה, חלומות, יעדים וכ'ו..
כשיש לך מול העיניים את הסיבות שלך לקום בבוקר ולקבל מוטיבציה, זה יותר קל להקשיב לעצמך.
כי את רואה מה המטרה שלך.

מה שמניע מוטיבציה ופעולה זה מה שאכפת לך ממנו.

תבדקי את זה ותראי שזה עובד ככה תמיד.
בטוח יש דברים שאת עושה

את רק צריכה להיות יותר ממוקדת, אני מסכימה עם התשובה של סהכ הכל נחמדה מאוד

שימי לעצמך מטרה ואת צריכה להגיע אליה עם הזמן לאט לאט את תיראי תוצאות שאת אוהבת זה יגרום לך לפתח משמעת אם פתאום לא יהיה לך כוח את תעשי את זה כי את תיזכרי איזה תוצאות זה הביא לך ואז פשוט תעשי
אני לא מאמין במוטיבציה זה חרטא זה נעלם מהר מאוד לא תמיד יש מוטיבציה
זה נטו לפתח משמעת עצמית שימי לעצמך תמטרה וזה יעזור ככה לי זה עזר

שואל השאלה:
אבל מה זה עוזר לי מטרות אם אין לי כוח לקום לעשות אותן?

שואל השאלה:
ואז מה? ^
סליחה שאני מקשה, אני פשוט באמת לא יודעת

את פשוט צריכה להתחיל לענות לעצמך כן במקום לסרב לעצמך בכל פעם שאת צריכה או רוצה לעשות משהו

לא לוותר לעצמך אף פעם

נגיד אימון תתחילי להתאמן בהתחלה יהיה לך קשה אבל עם הזמן לאט לאט תיראי תוצאות פתאום יגדל לך ישבן רגליים כל מה שאת רוצה לא יודע לאיזה מטרה את מתאמנת
ואז יום אחד לא תתאמני את תרגישי תחסירון של זה ואז תרצי להתאמן. יום אחד לא יהיה לך כוח?
את תיזכרי באיך גדלת ופיתחת תגוף שרצית ואז את תילכי לאימון בלי כוח נטו משמעת כדי לפתח עוד ועוד תגוף שאת רוצה
מבינה?

המטרות זה מה שממקד אותך, כדי שתדעי איזה פעולות לבצע.

כוח זה הרגש, זה מה שאכפת לך ממנו
זה מאוד חשוב שהדברים שאת עושה באמת יהיו חשובים לך ולא סתם כי זה משהו שאת "חייבת" לעשות. מנסיון שלי, זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן
תזכרי גם שמשמעת עצמית זה ביטוי של אהבה עצמית. תסתכלי על זה ככה ויהיה לך קל יותר.

שואל השאלה:
^מה אני אעשה אבל שאני חייבת ללמוד וזה לא מרצון שלי? אז מה, אני אזניח את הלימודים עד הסוף? זה לא יכול לקרות

יופי, לימודים זאת דוגמה מעולה כי זה גם מה שהיה לי, אני שנאתי ללמוד. למה? כי הפכתי את הלימודים להרבה יותר ממה שהם, אני לא יודעת אם זה קורה גם אצלך אבל זה לא העניין
לא מדובר פה ברצון. מדובר פה בדברים שחשובים לך, איפה שהלב שלך נמצא.
גם אני לפעמים רוצה רק לשחק במחשב ולראות סרטים, אבל כשצריך ללמוד אני לא עושה את זה. למה? כי אני יודעת שזה לא הזמן המתאים ואני רוצה למקסם את ההנאה שלי :)

את צריכה לעשות שני דברים:

1. להוריד לחץ אם הוא קיים, כי יותר מדי לחץ מחסל מוטיבציה ואת זה אני כותבת מנסיון,
תהפכי את הלמידה לחוויתית ורגועה.

2. למצוא את הסיבה שבגלל את יושבת ללמוד- החומר מעניין? את נהנית לדעת על דברים חדשים? את רוצה להתפתח?
גם סיבה עקיפה כמו "אני לומדת עכשיו בשביל העתיד שלי זה טוב" אבל ברגע שאת יודעת למה את עושה משהו ולא סתם כי "ככה צריך ואין ברירה" וכל מיני ביאוסים כאלה שרק מורידים חשק לעשות כל דבר, את תראי שהלמידה הרבה יותר זורמת כי את לא עושה דברים סתם בלי סיבה


3. עצה אחרונה ושימושית באופן כללי ולא רק בקשר ללימודים; תחפשי לפחות 3 דברים טובים בסיטואציה בכך שאת צריכה לשבת ללמוד. רק 3 בתור התחלה. בדרך כלל אפשר למצוא יותר

אם את צריכה עוד משהו תכתבי ואת לא תזניחי כלום תאמיני לי!! מאז שהתחלתי להיות ככה אני לומדת ימים שלמים בלי שום בעיה בכלל ואני נהנית וכיף לי. תהני ממה שאת עושה

אני התחלתי להציב לעצמי דדליינים. למשל הצטברו לי מלא מלא שיעורי בית בפיזיקה והחלטתי שעד סוף חופש פסח אני אסיים אותם ובאמת סיימתי.
זה גם התחיל אצלי מעצלנות, כשאת דוחה דברים עוד ועוד זה מכביד עלייך וההרגשה הזאת ממש לא טובה. רציתי לסיים עם משימות מהר כדי שיהיה לי זמן לנוח בלי הלחץ הזה.

גם אני ככה

המחשבה שלי היא כזאת:

אני אסיים את כל העבודות שלי מהר ואז יהיה לי חופש ארוך לשחק בסימס בכיף בלי מחשבות מציקות לראות סרט או סדרה
זה באמת עובד

הכל מתחיל בכמה את באמת רוצה את זה אני נגיד ממש רוצה יחידה מובחרת אז אני יודע שבלי דברים מסוימים אני לא אשחג את זה ואני נמצא בקרב אנשים שרוצים את אותו דבר כמוני ומתאמנים איתי ביחד ומלווים אותי וככה אני יכו לשמור
טיפים-
תמצאי עוד חבר'ה שרוצים לעבור את אותו תהליך
תתחילי לאט לאט לא במכה אחת כי אז הכל ילך לעזאזל.

משמעת עצמית היא נושא נורא כללי אז אעביר אותו לנושאים קטנים:
בין אדם לאדם: את צריכה להבין עד כמה חשוב לשמור על כבוד של אדם אחר, לכבד אותו, כל פעם שאת באה להגיד משהו שיכול להיות שהוא לא כזה בסדר תעבירי את זה בראש ותחשבי איך את היית מרגישה
בין עצמך: כל פעם שאת שמה לעצמך מטרה תטלי אותה על פתק במקום שאת מסתכלת ביום יום, ושימי ליידו פתק של למה המטרה הזאת חשובה

עוד משהו-הרבה פעמים כשאת שמה לעצמך מטרות יכול לעזור לעשות אותן עם מישהו אחר
לדוגמא:ללמוד ביחד למבחנים, או אפילו בשיחות ווידאו, לעשות ריצוץ או הליכות ביחד

אני בדיוק כמוך תקוע באותה נקודה

g

נראלי שאם פשוט יש לך מודעות אז החיים נפתחים לך את המשמעת העצמית. אז תתמקדי בהעלאת המודעות שלך לעצמך ולדרישות של הסביבה

תציבי לך מטרות תקחי חברה שתכריח אותך לשבת ותלמדי איתה אותו דבר על החדר כושר

אם זה חשוב לך באמת אז תתחילי לעשות צעדים קטנים לכיוון הtarget (מטרה) ככה מתחילים זה לא יקרה ברגע אבל תראי שאם תתמידי בין אם זה בלימודים או בחדר כושר או בכל דבר בחיים זה רק ככה

אני מציע שתציבי לעצמך יעדים ותחלקי את זה לעבודות יומיות וממש תחייבי את עצמך למשל לשבת עכשיו ללמוד למבחן ותגיד לעצמך שאת לא זזה מהכיסא עכשיו במשך שעתיים כי את יושבת ולומדת
שיהיה לך המון בהצלחה בעז"ה ואם את צריכה עוד עזרה מוזמנת לפנות אליי בשמחה!
ב"ה יש לי משמעת עצמית גבוהה ואשמח לנסות לעזור

^לתגובה שנייה משמעת עצמית היא בידיוק ההפך ממוטיבציה, כשיש מוטיבציה כולם יכולים לעשות משהו, המשמעת עצמית באה לידי ביטוי מתי שאין מוטיבציה ועדיין צריך ללמוד/להתאמן/מה שזה לא יהיה.

את צריכה להבין באיזה שהוא מקום שאת חייבת לעשות את הדבר הזה שאת צריכה, ובכללי אם תעשי דברים שאת לא אוהבת בשלב מסוים פחות יזיז לך שהם לא כיפים או שהם נראים מיותרים ויהיה לך יותר קל.

אני כן חושב שמשמעת עצמית היא חשובה אבל במקביל מאוד חשוב לדעת איך "לעבוד על עצמנו". אני מצאתי אצלי שהרבה מההתקדמות שלי היתה גם בתחום הלעבוד על עצמי. ואני אסביר.

אנחנו בני אדם, עד כמה שהיינו רוצים להאמין בזה, ההחלטות שלנו ברגע קבלת ההחלטה לא מתקבלות על ידי החלק הרציונלי במוח שלנו אלא על ידי החלק הריגשי במוח. כלומר, אם אנחנו רוצים לשפר את אותה קבלת החלטות (לדוגמה, ללמוד למבחן במקום לראות טלוויזיה) התחום שצריך לעבוד עליו הוא התחום הריגשי.

לביצוע פעולות שלושה מרכיבים:
1. מוטיבציה
2. רמת קושי
3. טריגר

מוטיבציה היא גודל הרצון שלנו לבצע את אותה פעולה. כמה אנחנו רוצים לקבל את התוצאה של עשיית הפעולה. קל לחשוב על אותם ספורטאים שמתאמנים שעות כל יום למשך שנים בשביל האולימפיאדה. יש להם הרבה דברים, ואחד מהם זה מוטיבציה.

ככל שקל יותר לבצע פעולה כך סביר יותר שנבצע אותה. אדם שמנסה לאכול פחות מתוקים ישים אותם במקום הרבה פחות נגיש כדי שיהיה לו קשה להגיע אליהם. כך יקרה שהוא יעשה את זה פחות.

טריגר זה הדבר שגרם לנו "להיזכר" בפעולה ולבצע אותה. נכנסנו לחדר חשוך וזה הפריע לנו ולכן הדלקנו את האור. פתחתי את הטלפון כי הוא השמיע רעש של קבלת הודעה. גירדתי בראש כי הרגשתי תחושת גירוד. כדאי לנו שיהיו לנו כמה שיותר טריגרים להתנהגויות שאנחנו רוצים לבצע וכמה שפחות להתנהגויות שאנחנו לא רוצים לבצע.

ביצוע פעולה הוא קומבינציה של השלוש. מוטיבציה גבוהה, בשילוב עם רמת קושי נמוכה והטריגר בזמן הנכון יוצר את כל הפעולות שלנו. מדגיש שוב, את כל הפעולות.

עכשיו כשיש לנו את הרקע התיאורטי אתן דוגמאות לאיך אני מיישם.

1. רשימה של המטרות שיש לי + הדדליין לכל מטרה + הדברים שדרושים לכל מטרה.
ברגע שאני רואה כמה דברים יש לי להספיק וכמה מעט זמן יש לי לעשות אותם זה מחדיר בי *מוטיבציה* להתחיל. חייב להתחיל עכשיו אחרת אאחר.

2. רשימת משימות יומית.
הדבר הזה עובד על הטריגרים ועל רמת הקושי. טריגרים כי הרשימה נמצאת על השולחן שלי ולכן מזכירה כל הזמן מה יש לי לעשות. רמת קושי כי להיזכר כל פעם במה שיש לי לעשות זה קשה ומעייף.

3. עבודה בצוותים.
עוזר מאוד למוטיבציה. אני מאוד לא רוצה לאכזב את הצוות שלי.

4. למידה במרחבי למידה.
רמת קושי ומוטיבציה. רמת קושי כי יש מקום נוח ושקט ללמוד בו. מוטיבציה וטריגר כי כולם מסביבי לומדים ולא בא לי להיות מובך וכי אווירת למידה מזכירה לי ללמוד.

5. להחביא את הטלפון.
מרחיק טריגר שלילי. הרבה פעמים בא לי לפתוח את הטלפון. להחביא אותו ירחיק טריגר לפעילות שאני מנסה להימנע ממנה באותו רגע ובמקומה אעשה דברים שאני מנסה כן לעשות.


לכן קראתי לזה "לעבוד על עצמנו". איזשהן "מניפולציות" שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו כדי לנתב את ההתנהגות שלנו לכיוון שאנחנו רוצים. המוח הרציונלי עובד בשיתוף פעולה עם המוח הריגשי.

^סוף סוף עוד מישהו כותב את זה!!
יש כל כך הרבה תגובות שפשוט אומרות "תתעלמי לגמרי ממה שאת מרגישה ותעשי את זה בכוח." בזמן שצריך שיתוף פעולה

ומשמעת עצמית ומוטיבציה באים ביחד למי שכתב על זה. מוטיבציה זה גם מוטיבציה לא לעשות כלום.

עזבי אותך מאימונים בשביל גוף יפה, אבל בלימודים יש מינימום שאת חייבת להשקיע. שימי את הכל בצד ותיכנסי לחדר שאין בו דברים שמושכים תשומת לב ותלמדי. משמעת עצמית זה להציב לעצמך גבול. זה אומר למשל שאם לא למדת מה שתיכננת לעצמך אז את לא עושה כלום בשביל הכיף, כל עוד לא תסיימי. כמובן, קל להגיד, יותר קשה לבצע. אבל יש גם הורים, אם לא הייתי לומד בכלל היו מענישים אותי, לא על ציונים אלא על זה שלא למדתי ואין אצלם לוותר.

דווקא אני לא מסכים שבשביל משמעת עצמית צריך מוטיבציה, צריך להבין שלפעמים יש דברים שצריך לעשות ולא לרצות לעשות אותם, כולם רוצים שינוי אבל לאף אין כוח להשתנות.
תנסי לחפש משהו שאת רוצה ולעבוד בשבילו, וכל פעם שאת לא רוצה לעשות את זה כי אין לך כוח תזכרי שיש לזה סיבה פנימית יותר טובה ופשוט תעשי את זה

בתור אחת שהמשמעת העצמית שלה ברצפה ואק לאחרןנה התחלתי באמת להשיג את המטרות שלא הצלחתי להשיג בשמך שנים אני יכולה לומר שאת פשוט תמיד מריכה לחשוב על המטרה שלך ולחשוב איזה מאודרת תהיי ואיזו הקלה תחווי כשתשיגי אץ המטרה וגם כשהכי קשה בעולם תגידי לעצמך שכשתגיעי למטרה את תהיי כל כך שמחה וזה יהיה שווה את זה גם אם עכשיו קשה

פיתוח משמעת עצמית הוא תהליך שדורש זמן, תרגול והתמדה.
הגדרת מטרות ברורות. קבעי מטרות ותגדירי אותן, זה יכול להיות יעד לטווח קצר כמו להתעמל כל יום, או מטרה ארוכת טווח כמו לסיים בגרויות או תואר.
תכנון וארגון. תכנני מראש את היום שלך ואת השבוע שלך, לכתוב רשימות, משימות ולשמור על לוח זמנים קבוע. זה יעזור לך להישאר ממוקדת ולא לבזבז זמן.
הפחתת הסחות דעת. תאתרי את הגורמים שמסיחים את דעתך ותנסי למזער אותם ככל האפשר. לדוגמה, כבי את הטלפון כשאת צריכה להתרכז בלימודים או בעבודה.
התמדה ועקביות. משמעת עצמית מחייבת שמירה על שגרה קבועה. אפילו כשזה קשה, חשוב להמשיך ולשמור על המחויבות שלך.
בניית הרגלים. תתחילי עם הרגלים קטנים ושקל להשיג ולאט לאט ככל שתתרגלי יותר, כך יהיה לך קל יותר לשמור עליהם.
חיזוקים חיוביים. תני לעצמך תגמולים כשאת משיגה את המטרות שלך, זה יכול להיות דבר קטן כמו לראות פרק של סדרה או פיצה.
למשל, אני לומד עם הפסקות של חמש דקות כל אחרי כל עשרים וחמש דקות של למידה, בהפסקה אני יכול לתגמל את עצמי עם שוקו, עוגיה, לשמוע שירים.
וכשאני משיג את הציון שרציתי אני מתגמל את עצמי עם הזמנה חד פעמית של פיצה, או לבלות עם חברים.
התמודדות עם כישלונות. למידה מכישלונות היא חלק מהתהליך אז אל תתייאשי אם לא הצלחת לשמור על משמעת בפעם הראשונה או השנייה, נסי להבין מה השתבש ואיך את יכולה לשפר בניסיון הבא.
גם תמיכה חברתית. סביבה תומכת יכולה להועיל מאוד, לשתף חברים או בני משפחה במטרות שלך ולבקש מהם תמיכה או מוטיבציה כשאת צריכה יכול לפעמים לגרום לעבוד קשה יותר.
על ידי שילוב של "הכללים" האלו ביומיום, את תוכלי לפתח משמעת עצמית חזקה יותר ולהשיג את המטרות שלך ביעילות גבוהה יותר.

משמעת עצמית במבחן של נמדד באם אתה קם אחרי כישלון.
דבר שני זה לסיים את מה שהתחלת.
ומפתחים את זה כשקודם כל באמת אכפת לך מהדבר הזה או שיבוא יום אחד שיימאס לך להיכנע ולוותר לעצמך, וזה יהיה רק היום הראשון של השינוי, ובתקופה הבאה את פשוט תעשי מה שאת צריכה ורוצה לעשות בשביל להשיג את המטרה שלך.
עכשיו בתכלס , מה עושים?
1. את מוצאת סיבה להתחיל את הדבר הזה.
2. את ממשיכה אותו
3. לא משנה מה התוצאה את פשוט ממשיכה לעשות את זה וכל פעם מחדש לנזות הכי טןב שאת יכולה .
4. אם נפלת תקומי ואל תוותרי ואל תתיאשי. זה בסדר ליפול וכולם נופלים, גם המצוינים.
*מה שהכי כיף זה.. שככל שהזמן יעבור ככה את כבר תקומי לבד ותתחילי להתרגל לכל העניין והכל ייראה לך קל בהרבה. גם דברים חדשים.

זהו דבר טוב שאת מבודדת את עצמך ומבינה את החוסרים, אך נכון להבין שהמשמעת העצמית אינה על חשבון עצמך ושלך. המשמעת העצמית כוללת גם אהבה וקבלה עצמית. ניתן להתחיל על ידי כתיבת רשימה של יעדים קטנים וממוקדים ולהתחייב להם, להתרגש מההתקדמות ולא להתעקש על התנהגויות שליליות כלפי עצמך. זיהוי החיוביות והידע כלפי עצמך מפתח למשמעת עצמית חיובית ובריאה.

שלחי לי הודעה אעזור לך

בשביל משמעת את צריכה להפסיק לתת משמעות לתירוצים
את קמה ועושה לא משנה איך את מרגישה ואם בא לך
ואת מפסיקה לחשוב שאת פשוט בן אדם כזה בלי משמעת, שפשוט אין לך כוח ואת צריכה שהכוח ינחות עלייך משמיים
ומתחילה לחשוב שזאת האחריות שלך לעשות דברים גם אם אין לך כוח וגם אם את עייפה כי את רוצה ציונים טובים, או אפילו כי את צריכה וזהו, עושה דברים כי צריך ופחות כי את רוצה והסיפוק והכוח מגיע בהמשך אחרי שאת מתחילה לעשות את הפעולה. לא לתת אפילו מקום לתירוצים האלה, הם לא שווים כלום.

^ זה ממש תלוי אם מדובר בתירוץ או ב"תירוץ" כי יש מקרים שבהם באמת יש בעיה, שאפשר לפתור די בקלות על ידי שינוי לא גדול
אבל בגלל שמתמקדים במשמעת עצמית במובן של "צריך לעשות מה שצריך בלי להתחשב בכלום" זה מתפספס וסתם משקיעים יותר מדי אנרגיה.
נגיד מישהו שקשה לו ללמוד בגלל לחץ מהלימודים/ חוסר ארגון ובמקום לטפל בבעיה הזאת הוא מוסיף לעצמו לחץ
בזמן שאם הוא היה למשל מרגיע את עצמו/ מחלק את הלימוד לפרקים היה לו יותר קל להתחיל והוא לא היה צריך להשקיע יותר מדי מאמץ בלמידה והיה לו גם יותר קל להתרכז ולהמשיך

מותיבציה זה משהוא לא יציב אסור להשען על זה לעורך זמן(יש לך מה שאני אומר שזה מותיבציה ראשונית את רוצה לעשות שינוי) תגידי שאת עושה את זה נגיד לחברות שהיום אני עושה x ולאט לאט אחרי שאת מצליחה ויש דופמין ואת מצליחה בדברים בגלל זה תתמידי יותר,יש גם משפתים שיכולים לעזור לך אולי נגיד כמו שאם היית אומרת לחברה היית עושה תגידי לעצמך את יותר חשובה, לעבוד בשביל החלום של אחרים את עושה(עבודה/צבא..) בשביל עצמך לא תעשי?

^^לדעתי זה לא סותר
את יכולה לעשות משהו כי את צריכה ובו זמנית לחלק לפרקים ולעשות את זה ברגוע
אם מישהו מלחיץ את עצמו שהוא צריך ללמוד ומרוב לחץ לא עושה כלום זה לא הכוונה שלי בכלל, לדעתי גם אם לחוצים ברגע שמתחילים השד נראה פחות נורא ואני גם לא בעד להלחיץ את עצמך ללמוד אלא פשוט לדעת שאת צריכה לעשות משהו ולעשות אותו.
אולי הגזמתי קצת בטון אבל התכוונתי שאם זה תירוצים שגורמים לך לוותר לעצמך אז הם לא שווים את התשומת לב

^^ כן ברור שזה לא סותר

שואל השאלה:
וואו תודה רבה לכולכם!!
אני ממש מקווה ליישם את הכל, ממש עזרתם לי, תוברכו❤
אם היו לי מספיק פרחים הייתי נותנת לכולם