איך אנשים מסוגלים לא לאכול יום שלם??

כוח רצון

אני לא אוהבת לאכול
פשןט לא רעבה

שואל השאלה:
^^יש לי המון רצון תאמיני לי

אני ככה חח זה לא שאני לא אוכלת אנ ייכולה לאכול משהו קטן אבל זה יספיק לי אבל לא תמיד יש ימים שאני אוכלת חוח אבל כע בעיקרון יש לי הפרעות אכילה אני פשוט אף פעם לא רעבה וחברות שלי דוחפות לי אוכל אז אני אוכלת

קורה לי לפעמים שאני שוכח לאכול כשאני עסוק ממש

אצלי זה כי אם אני לא רעבה אז אני לא אוכלת

שואל השאלה:
^^^ תאמיני לי שנאה עצמית יש לי בשפע

שנאה עצמית למה? זה כלכך רע

זה מגיע בהדרגה
מתחילים בלהקטין את הקיבה בזה שאוכלים פחות בארוחות.
אחרי זה יותר קל בצומות וכאלה.
בקשר לשנאה עצמית שלך לא לאכול כמה ימים זה לא יעזור אם את רוצה אני יכול להסביר לך למה זה טיפה ארוך.
במקומך הייתי מתחיל להתאמן ולאכול יותר בריא (לא לספור קלוריות עכשיו) פשוט לשים לב מה מכניסים לפה

באמת שאני לא יודעת
כל חמש דקות אני ליד המקרר

אין מישהו שלא אוכל יום שלם אלא אם כן זה יום כיפור.
מי שטוען ש "לא אוכל יום שלם" בפועל שותה מים ומנשנש ממש קצת.
ולאכול ברמה הזאת יכול לנבוע מהפרעות אכילה או מחוסר תיאבון שנובע מבעיה אחרת

שואל השאלה:
^אה אם ככה אז כאילו זב כן נחשב שלר אכלתי ימים שלמים? כי אתמול נגיד אכלתי בערך 100
אבל זה ממש נדיק בדקך כלל אני אוכלת לפחןת 800 נטו כי רני לא מצליחה פחות

אין דבר כזה ^ את כן אכלת. זה לא נכון להגיד שלא אכלת.
ומה גם שאכלת כמות שבקצב הזה תשלח אותך לבית חולים אז מציעה לך להתחיל להתייחס לגוף שלך כמו שצריך.

שואל השאלה:
לא לא אבל יש ימים שזה גם 1200

שנאה עצמית והכרחה של הגוף להתמודד

^^ גם 1200 זה לא כמות בריאה. תפסיקי עם המשחקים ותאכלי כמו שצריך אם את לא רוצה לגרום לעצמך לנזק בלתי הפיך שתצטערי עליו אחר כך כל החיים

^^^
אל תאמיני לבנות האלה שאומרות שהן אכלו היום רק 200 או 400 קלוריות זה בחיים לא נכון.
הן אוכולות יותר ולא שמות לב

שואל השאלה:
^^ 1200 קלוריות זה ממש בסדר מה הבעיה
זאת סתם דיאטה רגילה

1200 זה ממש לא בסדר לא יודעת מי מכר לך את השטויות האלה. אני יכולה להגיד לך בדיוק כמה את צריכה לאכול אם את רוצה.

עם תמונה כמו ששמת באמת קשה :)

יאפ

בשנתיים האחרונות לא אכלתי מסודר (באותן שעות) והיו ימים שאכלתי רק באמצע הלילה או לא בכלל
אז הגוף שלי סוג של התרגל לא לאכול בשעות קבועות אז אין לי שעה קבועה שאני מרגישה רעב

יש לי הפרעות אכילה ובימים שאני עצובה או מבואסת הרבה יותר קל לי לא לאכול, אבל יש לי בעיה בבטן אז אין לי ככ ברירה אני חייבת לאכול כל יום אם לא זה פוגע בי פיזית וכואב אז לא יוצא לי ככ. בכל אופן זה כן קשה לא לאכול כל היום אבל שנאה עצמית יותר חזקה מרעב

אני פשוט לא רעב

ה.א
זה לא כ"כ בשליטה

קחי ריטלין תביני

אף אחד לא יכול לעבור יום שלם בלי לאכול. הם פשוט אוכלים ממש קצת

תסיחי את הדעת שלך אני למשל הלכתי לים ליום ושכחתי לאכות

.

למה אנשים פה מלמדים אחד את השני איך להרעיב את עצמם?? מה קורה עם הנהלת האתר כשצריך אותה. אשכרה מעודדים פה הפרעות אכילה. אני היחידה שרואה את זה כאילו..? שואלת השאלה בבקשה תחפשי עזרה ואל תקשיבי לעצות פה, יש דרכים בריאות וטובות לרדת במשקל, וזאת לא אחת מהן!

אפשר לעבור יום שלם בלי לאכול כלום, לא חייב לאכול

^^לא מעודדים, שאלו איך
אז ענינו, אני חס וחלילה לא מעודדת, להפך!
אני מתפללת כל יום לצאת מהמצב שלי!

פשוט לא אוהבים לאכול ואין להם הרבה רעב
זה יכול להיות גנטי גם

הלו גברת
אני גם לא מבינה
פשוט לא הגיוני

זה פשוט נגמר בכאבים בכל הגוף, סחרחורת, ורעב.. ודמעות מול המראה..
משהו שמאוד הייתי רוצה לצאת ממנו, אני במשך חצי שנה שומרת את זה לעצמי, והורסת לי כל יום יותר ויותר את החיים ואת הגוף..
בבקשה אל תעשו כמוני..

לפעמים כשאני מתעוררת ממש מאוחר אין לי חשק וכוח לכלום
אבל בדרך כלל אני טוחנת אוכל

לשנוא את עצמך מספיק חזק כדי שיהיה לך כוח רצון לא לאכול גם חודש<<<<<<<<<

יוצא שאני לא אוכלת לפעמים הרבה זמן כי אני בעבודה ואני עסוקה וגם מביך אותי נורא לאכול ליד אנשים

זה כל קשור לקיבה

כשאני בלחץ או עצובה או עצבנית אני לא אוכלת..
אז הגיוני

לפעמים לא שמים לב בגלל שכל כך עסקקים, או גם בכלל לחץ הולך התאבון ובלי לשים לב לא אכלת כל היום.

לא רעבים?

בעיות נפשיות משפיעות על רעב, היום עשיתי אימון כוח על בטח ריקה כבר יום שלם. זה קשור לדיכאון

לא אוכלת בגלל שאני חושבת על איך אני ארגיש אחרי, על איך שאני אתבאס וארגיש שמנה יותר

מצבי קיצון.. מחלות.. יום כיפור.
בבקשה אל תגזימו עם זה

לא אוהבת לאכול
רוב הזמן אין חשק
כאלה

כשאוכל זה מה שמעסיק אותך כל היום במחשבות, אז אתה נועל את עצמך בחדר, לא מתקרב למטבח.
זה גם סוג של מטרה כזאת "אם לא אוכל היום אז מחר בבוקר אני ארגיש את הבטן שלי כואבת, ואם אני לא אוכל גם מחר, עוד יומיים אני ארגיש את הבטן נצמדת."

אצלי זה לא הפרעת אכילה אבל אני גם מסוגלת לא לאכול יום שלם לפעמים בגלל הכדור להפרעת קשב שאני לוקחת..
יש כאלה עם הפרעות אכילה שבכוונה לוקחים את הכדור הזה וככה הם לא מרגישים רעב

זה עניין של הרגל

שנאמה עצמית עמוקה מאוד
דימוי עצמי דפוק לחלוטין
אבל זה מתחיל בהדרגה... מתחילים בלאכול פחות בארוחות, לשתות יותר מים כדי לדחות את הרעב, אח"כ מתחילים לדלג, מגבילים כמות אוכל/קלוריות נורא קטנה שמרשים לעצמם לאכול במהלך היום, ולאט לאט גם זה לא.
אני כמובן מדברת מתוך החוויה האישית שלי
אבל זו ממש, ממש לא הדרך הנכונה
ממליצה לך לקרוא את הביו שלי❤

זה לא שאנחנו לא רוצים לאכול.
אנחנו רוצים אפילו מאוד.
פשוט אנחנו רוצים יותר להרגיש טוב עם הגוף שלנו
אז אנחנו מרעיב'ם את עצמנו כדי לקבל אהבה עצמית.
בהתחלה זה קשה.. מאוד.
אפילו יכול לגורם לבולמוסים..
אבל כשהרצון של להיות רזה הופך להיות המציאות זה מרגיש כולכך טוב.
פתאום אתה מתחיל לאוהב את עצמך..
ואתה מוצא בהרגשה הזאת של הרעב נחמה.
אני מתמודד עם ה.א כבר מעל לשנתיים
ועם כול ההחלמה שעשית עד עכשיו אני עדיין מרגיש שאין דבר טעים יותר מרעב..

שמעי.. זה תלוי. תלוי בככ הרבה דברים, אני אישית לפני כשנתיים עשיתי ניסוי עם עצמי. לא אכלתי 15 יום, והאמת שבסופו של דבר מתרגלים לתחושה הזו, זה מוזר מאוד, פשוט הפסקתי להרגיש רעב בשלב מסוים. כמובן שאם הייתי לוקחת את זה יותר רחוק ולימים יותר ארוכים/בתדירות יותר גבוהה התוצאות היו אחרות, אבל לשאלתך- זה תלוי, וזה אפשרי :)

זה מתאזן
יום אחד לא אוכלים טוב ויום אחר מפצים
פשוט אוכל לא בראש שלהם בצורה אובסיסיבית

אצלי זה פשוט שאני לא יכול להכניס יותר מדי אוכל כי אני לא מסוגל אני נהיה שבע בשנייה ומהדברים הכי קטנים שיש

זה קשה אני לא אוכלת יום שלם כי אני יודעת שאני יתחרט על זה

כשאני מאוהבת
כשאני במחזור
כשאני שמחה ולא דכאונית
כשאני בצום ואני יודעת שאסור

חוץ מזה, בלי אוכל לא כדאי להתעסק איתי מה שנקרא

הפרעות אכילה

זה לא קשור לרעב... גם אם ממש ממש רעבים משכנעים את עצמנו שלא רעבים בכלל ושכל אוכל זה רק עוד קלוריות
זה נוראי כמובן אבל יש הרבה שעובדים ככה

אני שונא אוכל
ואני בתת משקל טבעי, חח
אני פשוט לא בן אדם רעב

כן אני נגיד אוכלת משעמום

בתור בחורה שמנה
לאחרונה אני בזמן האחרון לא אוכלת כמעט ימים שלמים אבל זה נטו כי אני שוכחת את זה..
למרות שבהתחלה זה היה קשוח
אבל זה מלכתחילה התחיל כי לא יכולתי לזוז לאיזה חודש
והמשפחה שלי ממש אוהבת לעזור (הם לא)
אז הייתי בערך חודש שלם אוכלת רק "ארוחה"(מנה חמה או שתי כריכים ביום)+(זה מה שהייתי יכולה להכין בעצמי כי הייתי מאוד חלשה פיזית בחודש הזה)

אז קיצר פשוט התרגלתי לא לאכול הרבה פשוט
וכל הכאבי בטן די הפסיקו וגם הבטן לא מקרקרת יותר

ואגב יש עוד משהו שאני עובדת איתו
אם את אוכלת בשעות מסודרות ופשוט אוכלת אכילה רגשית אז ממליצה לך
לכתוב על איזה דף גדול

"תזכירי!!! לפני שאת אוכלת את זה!!!
אם את באמת רעבה !!!!
אם התשובה שלך היא לא אז פשוט לא!!!'

ותתלי את זה מעל המיטה או באיזו נקודה שאת מסתכלת עליה הרבה בחדר
משהו כזה...

מקווה שזה איכשהו טיפה עזר

זה לא כזה קשה

שוכחת

הפרעות אכילה

כשעסוקים
אבל גם כדלא רעבים או למשל בצומות זה קשה אבל ישנים או חושבחם על הסיפור אחרי הצום

לכל אחד יש תאבון שונה
וזה שהגוף שלך מזכיר לך לאכול זה ברכה, תכבדי אותו לא מגיע לך לסבול...

אני פשוט לא רעבה

הפרעות
ברור שזה קשה, את אמורה כן לאכול כל יום כמות מסויימת או שתקרסי
אל תחפשי להרעיב את עצמך כי זה סתם יגרום לך נזק

מסטיקים, מים, לאכול קרח, זה מוריד את התיאבון (בתור מישהי שעברה את זה)

לפעמים פשוט אני כל כך עצלן שאין לי כוח לאכול

אפשרי

לא יודע

יש את יום כיפור

^^^^^^ ווטפאק?! למה למה את עוזרת למישהו עם זה?

פגעת לי בנקודה רגישה..

אני עם רטלין אז מלא פעמים אני לא אוכל כל היום חוץ מהקרקר בבוקר