9 תשובות
שואל השאלה:
^אוקיי אז זה למשל הפירוש שאני לא מקבל, אני לא מקבל את זה שהכוונה במים זה למי התורה ולא למים נורמליים. נשמע לי מופרך.
זאת בגלל שבהמשך מדובר על המים כמים רגילים:
כג) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
(כד) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
(כה) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְקוָ֗ק וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ:
(שמות ט"ו)
אי אפשר שמי התורה יהיו מרים ואי אפשר להשליך לתוך מי התורה עץ...
אבל תודה
^אוקיי אז זה למשל הפירוש שאני לא מקבל, אני לא מקבל את זה שהכוונה במים זה למי התורה ולא למים נורמליים. נשמע לי מופרך.
זאת בגלל שבהמשך מדובר על המים כמים רגילים:
כג) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
(כד) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
(כה) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְקוָ֗ק וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ:
(שמות ט"ו)
אי אפשר שמי התורה יהיו מרים ואי אפשר להשליך לתוך מי התורה עץ...
אבל תודה
כי אסור להעביר שלושה ימים בלי לימוד תורה
שואל השאלה:
השאלה היא למה ספציפית שלושה ^
השאלה היא למה ספציפית שלושה ^
^כמו שהביאו למעלה מהפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" וכידוע "אין מים אלא תורה"
נכון שיש את הפשט אבל הפשט זה חלקיק קטן מתוך כל העומק שיש בדברים...
נכון שיש את הפשט אבל הפשט זה חלקיק קטן מתוך כל העומק שיש בדברים...
שואל השאלה:
^ אפשר לפרש את זה בהמון המון דרכים אם כך, ולכן יש סיכוי ממש גבוה שהפירוש שהוצג לעיל הוא לא נכון
^ אפשר לפרש את זה בהמון המון דרכים אם כך, ולכן יש סיכוי ממש גבוה שהפירוש שהוצג לעיל הוא לא נכון
^זאת ברייתא שעברה במסורת...
שואל השאלה:
^כן הבנתי אז שאלתי אם יש סיבה הגיונית יותר
^כן הבנתי אז שאלתי אם יש סיבה הגיונית יותר
אנסה להציע הסבר.
התקנה לקרוא בתורה נקבעה במהלך שנות המדבר.
הזכרת הפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים"
אינה המקור לתקנה הזאת!
בפתיחת הדרשה הזאת בברייתא נאמר: "דורשי רשומות אמרו",
כלומר, יש כאן מדרש אגדה, לא מדרש הלכה,
שמטרתו להביע רעיון מחשבתי על משמעות המצווה והתקנה שלה
וכלל לא לציין לפסוק שמהווה את המקור לתקנה.
בעניינים רבים, המקור להלכה הוא תקנה שנקבע ע"י חכמים
ואז היא עוברת במסורת מדור לדור.
הפסוק שמוזכר בהקשר עם ההלכה - מהווה אסמכתא בלבד.
לאסמכתא יש שני תפקידים:
1. לחזק את התוקף והמשמעות של התקנה ע"י הצמדתה לפסוק.
2. לסייע לזכור את התקנה ע"י הישענות שלה על פסוק.
(את פסוקי התנ"ך זכרו רבים בעל פה. כשמצמידים הלכה מתורה שבעל פה לפסוק ששגור על הלשון, קל יותר לזכור את ההלכה. כמו לצרף מפתח בודד לצרור קיים, שבלעדי הצרור הוא יכול ללכת לאיבוד בקלות, ואילו כשהוא מחובר לצרור הוא נשמר יותר).
מה המשמעות של הצמדת התקנה שלא יעברו על עם ישראל שלושה ימים בלי עיסוק בתורה, לפסוקים שעוסקים בהליכה של ישראל במדבר במשך שלושה ימים ללא מים?
המים הם צורך קיומי לגוף, אין סיכוי להתקיים בלעדיהם.
נתאר לעצמנו אדם שהולך במדבר והוא זקוק נואשות למים.
לפתע מופיע מולו מישהו עם בקבוק מי עדן קר ושואל אותו:
תרצה שאסביר לך איך אנחנו מפיקים את המים מן המעיינות בטבע ללא מגע יד אדם?
אני מוכן לספר לך איך אנחנו מייצרים בקבוקים מפלסטיק ממוחזר, והוכח שהמים שלנו עשירים במינרלים רבים, אסביר לך בשמחה.
האדם הצמא יאמר לו:
"אשתה ואשמע! תן לי קודם כל ללגום מן המים ואח"כ אשמע כל מה שיש לך להסביר".
כשם שהמים נצרכים לגוף, כך התורה נצרכת לנשמה.
יהודי זקוק לתורה כמו למים.
האירוע שבפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" מתרחש עוד לפני מתן תורה.
והמשמעות היא שאחרי יציאת מצרים עם ישראל מבין שהוא זקוק להדרכה משמים.
חצו את ים סוף, ראו את ישועת ה' לנגד עיניהם,
כל אחד זכה להגיע למדרגה רוחנית גבוהה לזמן מסוים,
הם מבינים שלהמשיך כרגיל אי אפשר.
לכן כאשר משה אומר להם שה' רוצה לתת להם תורה,
התגובה של עם ישראל היא: "נעשה ונשמע" - נקיים את הדרכת ה' ואח"כ נתעמק בהסברים.
באמת שם במרה, אחרי המתקת המים מיד כתוב: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"
כלומר, קיבלו כבר כמה נושאים מן התורה להתחיל לעסוק בהם.
לסיכום,
התקנה לקרוא בתורה נקבעה בשנות המדבר ומאז מקיימים אותה והיא עוברת כך במסורת מדור לדור.
הקשר לפסוק מהמעשה במרה נועד להסביר את המשמעות הרוחנית והרעיונית של הצורך במפגש קבוע עם התורה, ולא להוות מקור לתקנה זו.
התקנה לקרוא בתורה נקבעה במהלך שנות המדבר.
הזכרת הפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים"
אינה המקור לתקנה הזאת!
בפתיחת הדרשה הזאת בברייתא נאמר: "דורשי רשומות אמרו",
כלומר, יש כאן מדרש אגדה, לא מדרש הלכה,
שמטרתו להביע רעיון מחשבתי על משמעות המצווה והתקנה שלה
וכלל לא לציין לפסוק שמהווה את המקור לתקנה.
בעניינים רבים, המקור להלכה הוא תקנה שנקבע ע"י חכמים
ואז היא עוברת במסורת מדור לדור.
הפסוק שמוזכר בהקשר עם ההלכה - מהווה אסמכתא בלבד.
לאסמכתא יש שני תפקידים:
1. לחזק את התוקף והמשמעות של התקנה ע"י הצמדתה לפסוק.
2. לסייע לזכור את התקנה ע"י הישענות שלה על פסוק.
(את פסוקי התנ"ך זכרו רבים בעל פה. כשמצמידים הלכה מתורה שבעל פה לפסוק ששגור על הלשון, קל יותר לזכור את ההלכה. כמו לצרף מפתח בודד לצרור קיים, שבלעדי הצרור הוא יכול ללכת לאיבוד בקלות, ואילו כשהוא מחובר לצרור הוא נשמר יותר).
מה המשמעות של הצמדת התקנה שלא יעברו על עם ישראל שלושה ימים בלי עיסוק בתורה, לפסוקים שעוסקים בהליכה של ישראל במדבר במשך שלושה ימים ללא מים?
המים הם צורך קיומי לגוף, אין סיכוי להתקיים בלעדיהם.
נתאר לעצמנו אדם שהולך במדבר והוא זקוק נואשות למים.
לפתע מופיע מולו מישהו עם בקבוק מי עדן קר ושואל אותו:
תרצה שאסביר לך איך אנחנו מפיקים את המים מן המעיינות בטבע ללא מגע יד אדם?
אני מוכן לספר לך איך אנחנו מייצרים בקבוקים מפלסטיק ממוחזר, והוכח שהמים שלנו עשירים במינרלים רבים, אסביר לך בשמחה.
האדם הצמא יאמר לו:
"אשתה ואשמע! תן לי קודם כל ללגום מן המים ואח"כ אשמע כל מה שיש לך להסביר".
כשם שהמים נצרכים לגוף, כך התורה נצרכת לנשמה.
יהודי זקוק לתורה כמו למים.
האירוע שבפסוק "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" מתרחש עוד לפני מתן תורה.
והמשמעות היא שאחרי יציאת מצרים עם ישראל מבין שהוא זקוק להדרכה משמים.
חצו את ים סוף, ראו את ישועת ה' לנגד עיניהם,
כל אחד זכה להגיע למדרגה רוחנית גבוהה לזמן מסוים,
הם מבינים שלהמשיך כרגיל אי אפשר.
לכן כאשר משה אומר להם שה' רוצה לתת להם תורה,
התגובה של עם ישראל היא: "נעשה ונשמע" - נקיים את הדרכת ה' ואח"כ נתעמק בהסברים.
באמת שם במרה, אחרי המתקת המים מיד כתוב: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"
כלומר, קיבלו כבר כמה נושאים מן התורה להתחיל לעסוק בהם.
לסיכום,
התקנה לקרוא בתורה נקבעה בשנות המדבר ומאז מקיימים אותה והיא עוברת כך במסורת מדור לדור.
הקשר לפסוק מהמעשה במרה נועד להסביר את המשמעות הרוחנית והרעיונית של הצורך במפגש קבוע עם התורה, ולא להוות מקור לתקנה זו.
שואל השאלה:
^ וואי סוף סוף תשובה נחמדה נאה ומסודרת שעושה שכל.
תודה רבה הבהרת לי את העניין, מעריך את זה מאוד :)
^ וואי סוף סוף תשובה נחמדה נאה ומסודרת שעושה שכל.
תודה רבה הבהרת לי את העניין, מעריך את זה מאוד :)
באותו הנושא: