איך התמודדתם עם זה שאחים שלכם כבר גדולים ועוזבים את הבית?

אני די בסדר.

שואל השאלה:
^ולא חסר לך?
מלראותם אותם כל יום לראות אותם אולי פעם בשבוע?

וואי האמת שהיה לי כיף שהם עזבו את הבית אהל תחשבי שזה כמו בצה"ל שהם צריכים לעשות שם שבת

שואל השאלה:
זה לא כמו בצהל, זה בדיוק צהל
אבל היא כבר לא מתכוונת לחזור לגור בבית אחרי הצבא

אני בפנימייה אז גם ככה אני לא כלכך בבית ורואה אותם
בכל זאת אחותי עושה שירות בירושלים וזה ממש קרוב אליי אז אני רואה אותה מדי פעם
קיצר לא עניין כלכך

אני הבכורה אבל אח שלי עזב לפנימיה השנה אז אני רואה אותו רק בסופשים
זה לא אותו דבר אבל זה סביר כזה

^^^^^
אנחנו 7 אחים ואני הכי קטן.
יש ביני לבין האח הבכור 18 שנה. ככה שהוא עזב תבית כשהייתי בן 3 בערך בקושי יש לי זכורנות של כל האחים בכל הבית.
פשוט ככל שהתבגרתי וגדלתי עוד אחים עזבו עד שלפני שנה האחות הקרובה שלי הלכה לצבא ונשארנו רק אני וההורים.
אבל זה לא כזה נורא אחותי מגיעה הביתה פעם ב2 שבתות ולפעמים גם לאפטרים
אבל אני לא דוגמא אני רגיל לזה מגיל קטן זה פחות משפיע עליי

אין ממש מה להתמודד
פשוט טיפה יותר שקט בבית ורואים אותם בשבתות וחגים לפעמים גם באמצע שבוע פשוט לא על בסיס יומי

איף הם קטנים ולא יעזבו בקרוב תא פיר

קרה לי משהו דומה אבל למדתי להיתגבר על זה בהתחלה זה היה מאוד קשה לאט לאט כבר מיתרגלים לזה תמיד ההתחלה היא קשה