איך אפשר לשמוח אחרי השואה?

טכנית? כי אנחנו שוכחים
מוסרית? הם רוצים שאנחנו נמשיך לשמוח
רגשית- קשה באמת לשמוח..

מתקדמים עם החיים כדי שתהייה לנו מדינה אנחנו צריכים לעכל את זה כל זה למרות שקשה

החיים מכריחים אותנו
ושניהיה עצובים כל הזמן לא יקדם כלום ובטוח לא מה שהאנשים שעברו עליהם הדברים הרעים האלו ירצו
כדאי לשמוח ולצחוק ותמיד בלב לזכור אותם

לשמוח מזה שאנחנו חיים והם נכשלו במטרה הגדולה שלהם
חלק מזה זה להיות מאוחדים ולהילחם בתופעות האלה וגם בדברים שיוכלו להפוך לכאלה
וגם עליי זה מקשה לפעמים, אבל האנשים שמתו במקרים האלה לא היו רוצים בזה, אלא שנחיה חיים שלמים ושנשמור על העם שלנו

שומרים על מחשבות אופטימיות וחיוביות. נאחזים באנשים שאנחנו אוהבים ומפתחים תחביבים שאנחנו אוהבים. מתרכזים כמה שאפשר בעתיד ומנסים כמה שאפשר לשמור על איזון רגשי כל פעם שאנחנו חושבים על דברים עצובים ומזעזעים כמו השואה או השביעי באוקטובר