11 תשובות
מקום נידח ו...
טבע
סדנאות
בתים שקטים
נראה לי שיכול להיות שהוא לא מעוניין בך
אם הוא היה אז לא היה אכפת לו לאן לצאת
לדעתי לפחות
באולינג אני ממש אוהבת, נחלים , פרקים ירוקים
פיקניק ביער
בבית
בים לקראת הערב כשאין הרבה אנשים
מי שכתבה שלא היה אכפת לו לאן לצאת אפ היה אכפת לו ממנה - זה ממש ממש ממש אבל ממש ממש לא נכון. אין לי דרך לתאר כמה שזה לא נכון.

בכל אופן, מה ששהציעו קודמיי אלה רעיונות מצוינים. מקומות שקטים ורגועים שלרוב אין בהם הרבה אנשים. לטייל בטבע, בפארק, ים (בשעות שאין אנשים)...
גם אני לא אוהבת מקומות עם רעש ואנשים
אבל אם אני אוהב את הבן אדם לא יהיה לי משנה לאן נצא
שואל השאלה:
תודה לעונים, ממש נוראי לכם לצאת למקומות עם אנשים? מה תוכלו לעשות בשביל בת זוג? מה אני יכולה לעשות?
אנונימית
אישית אני, יש לי חרדה חברתית נוראית
אז אני פשוט נמנע כמה שיותר מאנטראקציות עם אנשים באופן כללי
מה את יכולה לעשות? פשוט נסי להבין אותו, וכמו שאמרנו אפשר לצאת, בהתחלה למקומות עם מעט אנשים, ואולי לאט לאט הוא כן יפתח גם קצת יותר והוא יסכים גם ללכת למקומות יותר הומי אדם.
אישית אני, יודע מראש שלא אלך למשל למסיבה שאני יודע שתהיה רועשת ועם המון אנשים, אף פעם בחיי. כי זה פשוט ממש מפחיד אותי רק מלחשוב על זה...
בקיצור, תנתקי את זה מהאהבה שלו אלייך. ותביני שזה לא קשור אלייך, זה קשור להתמודדות שלו עם עצמו, עם החרדות שלו והפחדים שלו.



אם את רוצה לעזור לו, אז הדבר שהכי נכון יהיה לעשות, זה כמו שכתבתי - *בהדרגה* להתחיל ללכת איתו למקומות עם יותר אנשים. אבל בכל עליית מדרגה ברמת המתח (מבחינת החרדה), שימי לב שזה לא מעיק עליו יותר מדי.
שואל השאלה:
אצלו זה לא נובע מחרדה או משהו בסגנון
הוא פשוט לא אוהב כלום, רק טבע, פקל, וזהו לשבת.. לא יודעת ממה זה נובע כאילו מה הבעיה לצאת לסרט/ באולינג או כל דבר אחר.. מרגיש לי שאנחנו מנותקים מהעולם וזה לא אמיתי שאין אנשים ומציאות מסביב, שזה רק אנחנו והיער
אנונימית
אין חיה כזאת.
לא יכול להיות שהוא "פשוט לא אוהב כלום", בלי סיבה... או שיש לו חרדה, או דיכאון, או משהו אחר... יכול להיות שהוא לא מרגיש בנוח לספר לך.
אם המצב הוא באמת שפשוט "לא בא לו" והוא אפילו לא מוכן להתפשר (ואין לזה סיבה אחרת כמו חרדה למשל), אז צר לי לומר לך אבל כדאי לך לשקול את הקשר איתו מחדש...

כמובן שבדגש על *יכול להיות שהוא לא מרגיש בנוח לספר לך*. כלומר צאי מנקודת הנחה ש*כן יש לזה סיבה, ולא "סתם לא בא לו"*