67 תשובות
כנראה
אוקיי?
מגניב אבל איפה השאלה
מגניב אבל איפה השאלה
אם מישהו מתייחס אלייך בצורה שלא מתאימה לך תראי לו שאת לא כזאת שאת רצינית וחזקה אחרי כמה זמן יכול להיות שנקודת המבט שלו עלייך תשתנה
תהני מזה שאת ילדה
כולנו עברנו את זה
גיל בת מצווש זה גיל מביך
גיל בת מצווש זה גיל מביך
אוי אבל אל תדאגי אל תתייחסי אל אלה שלא לוקחים אותך ברצינות
אני כבר בת 112 ולא לוקחים אותי ברצינות
אני כבר בת 112 ולא לוקחים אותי ברצינות
בגיל 12 חשבתי שאני כזאת מסתורית וחכמה
נייס
שואל השאלה:
כיף לך שלא עברת מה שאני עברתי
כיף לך שלא עברת מה שאני עברתי
אנונימית
חח כן גם אני חשבתי ככה
אני עברתי מלא חרא עוד מגיל 10 וזה עדין ממשיך ועבר 8 שנים
אנונימי
רובנו מנפגעי סטיפס באתר גם
אנונימי
כרגע את באמת בת 12 לא מזלזלת חס וחלילה אבל בכל זאת זה הגיל שמשתנים הכי הרבה ובאמת גם אני לדוגמא חשבתי ככה שאני בוגרת אבל שגדלתי אפילו הפרש של שנה שנתיים היה משמעותי רצח
ולא לדבר על הפרש של יותר שנים שתיהיה בת 17-18 את תביני אפילו יותר את עצמך ויותר תמצאי את מי שאת אבל גדולים ומשתנים כל יום אל תחשבי יותר מידי ואל תחשבי בצורה שזה איך שתחשבי כל החיים
בכל זאת את כן ילדה בת 12 ובאמת ילדה ויש לך עוד הרבה מקום לגדול ולחוות
לא אומרת שלא חווית ועברת הרבה אבל ככל שגדולים מבינים יותר
ולא לדבר על הפרש של יותר שנים שתיהיה בת 17-18 את תביני אפילו יותר את עצמך ויותר תמצאי את מי שאת אבל גדולים ומשתנים כל יום אל תחשבי יותר מידי ואל תחשבי בצורה שזה איך שתחשבי כל החיים
בכל זאת את כן ילדה בת 12 ובאמת ילדה ויש לך עוד הרבה מקום לגדול ולחוות
לא אומרת שלא חווית ועברת הרבה אבל ככל שגדולים מבינים יותר
אנונימית
עוד שנה תביני שהיית ילדותית בגיל 12
ובגיל 14 תחשבי שהיית ילדותית בגיל 13
וכן הלאה
ככה זה גילאי העשרה
גם אני חשבתי שהייתי בוגרת מאוד בגיל 12-15 כזה וכל פעם הבנתי כמה מטומטמת הייתי
כולם עוברים הרבה בחיים ומתפתחים שכלית
יש סיבה שבני 16 לדוגמא יסתכלו עלייך כילדה. כי זה מקומות שונים בחיים
ואין צורך לחפש אישור לזה שאת בוגרת כי לר יתנו לך את זה
את ילדה ותנצלי את זה כי את תתחרטי
ויכול להיות לגמרי שאת יותר בוגרת מבני גילך אבל אין צורך לחפש אנשים שגדולים ממך שיקחו אותך ברצינות
תתחברי לאנשים בגילך שבאותה רמת בגרות
זה מספיק
ובגיל 14 תחשבי שהיית ילדותית בגיל 13
וכן הלאה
ככה זה גילאי העשרה
גם אני חשבתי שהייתי בוגרת מאוד בגיל 12-15 כזה וכל פעם הבנתי כמה מטומטמת הייתי
כולם עוברים הרבה בחיים ומתפתחים שכלית
יש סיבה שבני 16 לדוגמא יסתכלו עלייך כילדה. כי זה מקומות שונים בחיים
ואין צורך לחפש אישור לזה שאת בוגרת כי לר יתנו לך את זה
את ילדה ותנצלי את זה כי את תתחרטי
ויכול להיות לגמרי שאת יותר בוגרת מבני גילך אבל אין צורך לחפש אנשים שגדולים ממך שיקחו אותך ברצינות
תתחברי לאנשים בגילך שבאותה רמת בגרות
זה מספיק
ורק אומרת זה שאת עברת משהו להגיד לאנשים כיף להם שלא עברתם את מה שעברת זה לזלזל בהם ואין להשוות חוויות ומה שכל אחד עבר כי כל אחד מרגיש דברים אחרת וחווה אותם אחרת
שמעו כל אחד עובר דברים בחיים ואולי שבת 12 משתפת אותכם זה נשמע לכם שטויות אבל אני מזכיר לכם שכל אחד עובד דברים בדרך אחרת משל אנשים אחרים
שואל השאלה:
מה לא עברתי סוג של חרם שדי גרם לי לשנוא בני אדם יש סיכוי מאוד גדול שאני בדיכאון וההורים שלי אפילו לא מודעים לזה עד שהכרתי בני אדם הכשהו נורמלים הם עזבו יש לי חרדה חברתית שאין לי כוח לפרט כמה נורא זה כולם חושבים שאני ביישנית אבל הכי מצחיק שהם לא יודעים מי אני
מה לא עברתי סוג של חרם שדי גרם לי לשנוא בני אדם יש סיכוי מאוד גדול שאני בדיכאון וההורים שלי אפילו לא מודעים לזה עד שהכרתי בני אדם הכשהו נורמלים הם עזבו יש לי חרדה חברתית שאין לי כוח לפרט כמה נורא זה כולם חושבים שאני ביישנית אבל הכי מצחיק שהם לא יודעים מי אני
אנונימית
^^ מסכים
כיאילו מסכים אם זאת שכתבה שזה לזלזל
רק מציין שדיכאון זו מחלה נפשית ולא הרגשה
אנונימי
שואל השאלה:
נכון
נכון
אנונימית
אנונימי כולנו אוהבים אותך תודה
החרדה החברתית מאובחנת?
שואל השאלה:
תודה
תודה
אנונימית
ועדיין אין צורך לזלזל באף בנאדם אחר ובמה שהוא עבר, ואם אנשים לא מכירים אותך למה שלא תתני להם להכיר ?
להיות בנאדם מוצלח זה לא לתת לאנשים אחרים להשפיע עלייך גם אם עברת חוויה לא נעימה , לצאת מהאזור נוחות להכיר אנשים חדשים להבין שככה זה שלפעמים לא עובד עם אנשים אבל אין צורך להפסיק לנסות
להיות בנאדם מוצלח זה לא לתת לאנשים אחרים להשפיע עלייך גם אם עברת חוויה לא נעימה , לצאת מהאזור נוחות להכיר אנשים חדשים להבין שככה זה שלפעמים לא עובד עם אנשים אבל אין צורך להפסיק לנסות
שואל השאלה:
לא אבל יש לי את כל התסמינים ואת זה ההורים שלי כן יודעים
לא אבל יש לי את כל התסמינים ואת זה ההורים שלי כן יודעים
אנונימית
שמעי אם את בדיכאון ולא אוהבת את זה שחושבים שאת ביישנית אל תשבי ותבכי כל היום תעשי עם זה משהו בהנחה שאת לא עושה<
שואל השאלה:
אני מתנהגת בבית ספר רגיל כאילו חיוך מזויף וכאלה... ואני לא יודעת לשתף אני גרועה עם בני אדם אני טובה עם חיות
אני מתנהגת בבית ספר רגיל כאילו חיוך מזויף וכאלה... ואני לא יודעת לשתף אני גרועה עם בני אדם אני טובה עם חיות
אנונימית
לא ממליצה לך לאבחן את עצמך
מחשבה יוצרת מציאות
אם את באמת מרגישה שיש משהו תבקשי מההורים שלך לקחת אותך לפסיכולוג שיכול באמת לאבחן אותך
מחשבה יוצרת מציאות
אם את באמת מרגישה שיש משהו תבקשי מההורים שלך לקחת אותך לפסיכולוג שיכול באמת לאבחן אותך
זה שיש לך תסמינים למשהו לא אומר שיש לך אותו , יש מליון ואחד דברים נוספים שיכולים להיות
בכללי לא תמיד להיות מאובחן באמת זה מה שעוזר ולפעמים מחמיר כי את מתייגת את עצמך עם הבעיה כעיקרון ואם את צריכה משהו תבקשי מהורים ללכת לפסיכולוג שינסה לעזור , לדבר על הבעיות עוזר מאוד
וגם דיכאון לחשוב שיש לך דיכאון אם זה לא מאובחן יכול להביא רק בעיות
בכללי לא תמיד להיות מאובחן באמת זה מה שעוזר ולפעמים מחמיר כי את מתייגת את עצמך עם הבעיה כעיקרון ואם את צריכה משהו תבקשי מהורים ללכת לפסיכולוג שינסה לעזור , לדבר על הבעיות עוזר מאוד
וגם דיכאון לחשוב שיש לך דיכאון אם זה לא מאובחן יכול להביא רק בעיות
אני גם הייתי בדיוק כמוך
בסופו של דבר החלטתי שהכל זה שטויות שהמצאתי בראש שלי (ואני באמת חושבת ככה) כדי להרגיש כאילו באמת עברתי דברים בחיים (למרות שבאמת עברתי) ואני בוגרת יותר...
בכל אופן אני חושבת שכל עוד תקחי את עצמך בידיים עכשיו זה לא ישפיע עלייך גם אחר כך (כשיהיה הרבה יותר קשה לטפל בזה)
אומרת בתור אחת שהייתה באותו המצב (כולל ההסתרה מההורים והכל...)
בסופו של דבר החלטתי שהכל זה שטויות שהמצאתי בראש שלי (ואני באמת חושבת ככה) כדי להרגיש כאילו באמת עברתי דברים בחיים (למרות שבאמת עברתי) ואני בוגרת יותר...
בכל אופן אני חושבת שכל עוד תקחי את עצמך בידיים עכשיו זה לא ישפיע עלייך גם אחר כך (כשיהיה הרבה יותר קשה לטפל בזה)
אומרת בתור אחת שהייתה באותו המצב (כולל ההסתרה מההורים והכל...)
תקשיבי, גיל 12 זב גיל שבאמת חושבים שיודעים הכל, אבל זה בדיוק הגיל שבו את מתחילה להתפתח גם פיזית וגם נפשית.
פתאום את תיראי שהרבה דעות שלך משתנות, וזה נורמלי כי זה תהליך ההתבגרות.
גם אני הייתי ככה בגיל 12 וכעסתי כי זב באמת מכעיס, אבל מבטיחה לך שלא עושים לך ככה מכוונה רעה
פתאום את תיראי שהרבה דעות שלך משתנות, וזה נורמלי כי זה תהליך ההתבגרות.
גם אני הייתי ככה בגיל 12 וכעסתי כי זב באמת מכעיס, אבל מבטיחה לך שלא עושים לך ככה מכוונה רעה
שואל השאלה:
אז איך להציע להורים לקחת אותי לדיכאון?
אז איך להציע להורים לקחת אותי לדיכאון?
אנונימית
להגיד להם פשוט, היי הורים שלי אני מרגישה שאני צריכה בנאדם נוסף לשתף ולעזור לי אז אני אשמח שתיקחו אותי לפסיכיאטר / פסיכולוג
בתור אחד שמאובחן עם יחסית הרבה דברים ממליץ לך לא ללכת לאיבחון
אנונימי
את אומרת להם שאת מרגישה שאת צריכה מישהו לדבר איתו
תקשיבי אני מאוד מצטערת אבל את מתמסכנת
אני ממש לא באה לשפוט ואני בטוחה שעברת דברים שלא הייתי רוצה שאף אחד יעבור
אבל אף אחד שיש לו דיכאון וחרדה חברתית לא יצהיר על כך בפרהסיה אלא אם כן הם מחפשים אישור מהסביבה והחברה
ולי זה מרגיש ילדותי...
ואני כלל לא אומרת שתנסי להיות אחרת
כי אני בול הייתי ככה בגיל 14 כזה
והרבה אנשים עוברים דברים בחיים
אני גם עברתי חרם בעבר
ואני גם הייתי בדיכאון בעבר ואני גם הייתי כם חרדות חברתיות בעבר
אז את לא יכולה להגיד שאת בוגרת יותר כי את עברת דברים בחיים- כי כולם עוברים דברים בחיים
אז זה שאת עברת את זה אומר שאת בוגרת באותה רמה כמוני? לא כי זה מצבים שונים בחיים
אני כבר עברתי את החטיבה אני כבר עומדת לסיים יב
מתכוננת להתגייס
באותה מידה אני יכולה להגיד שאני מרגישה מאוד בוגרת ולמה אנשים אחרי צבא לא לוקחים אותי ברצינות? מן הסתם שלא. זה שעברתי דברים בחיים לא אומר שהם לא.
הם עברו צבא, זה אחד הדברים שהכי מבגרים אנשים שכלית ונפשית
ובחיים לא אוכל להגיד שאני בוגרת כמוהם
כי זה לא נכון עד כמה שאני בוגרת לגילי.
אותו דבר את
ואין צורך שאנשים יקחו אותך ברצינות
תנצלי את זה שאת צעירה כי אם תנשי להתבגר ולחפש אישור ולהתחבר לאנשים שגדולים ממך את ממש תתחרטי
זו טעות
אני ממש לא באה לשפוט ואני בטוחה שעברת דברים שלא הייתי רוצה שאף אחד יעבור
אבל אף אחד שיש לו דיכאון וחרדה חברתית לא יצהיר על כך בפרהסיה אלא אם כן הם מחפשים אישור מהסביבה והחברה
ולי זה מרגיש ילדותי...
ואני כלל לא אומרת שתנסי להיות אחרת
כי אני בול הייתי ככה בגיל 14 כזה
והרבה אנשים עוברים דברים בחיים
אני גם עברתי חרם בעבר
ואני גם הייתי בדיכאון בעבר ואני גם הייתי כם חרדות חברתיות בעבר
אז את לא יכולה להגיד שאת בוגרת יותר כי את עברת דברים בחיים- כי כולם עוברים דברים בחיים
אז זה שאת עברת את זה אומר שאת בוגרת באותה רמה כמוני? לא כי זה מצבים שונים בחיים
אני כבר עברתי את החטיבה אני כבר עומדת לסיים יב
מתכוננת להתגייס
באותה מידה אני יכולה להגיד שאני מרגישה מאוד בוגרת ולמה אנשים אחרי צבא לא לוקחים אותי ברצינות? מן הסתם שלא. זה שעברתי דברים בחיים לא אומר שהם לא.
הם עברו צבא, זה אחד הדברים שהכי מבגרים אנשים שכלית ונפשית
ובחיים לא אוכל להגיד שאני בוגרת כמוהם
כי זה לא נכון עד כמה שאני בוגרת לגילי.
אותו דבר את
ואין צורך שאנשים יקחו אותך ברצינות
תנצלי את זה שאת צעירה כי אם תנשי להתבגר ולחפש אישור ולהתחבר לאנשים שגדולים ממך את ממש תתחרטי
זו טעות
שואל השאלה:
פשוט ככה?
כי שאמרתי להורים שלי שאני לא מאמינה שיש בני אדם טובים בעולם הם סוג של לא התיחסו אל זה ברצינות
פשוט ככה?
כי שאמרתי להורים שלי שאני לא מאמינה שיש בני אדם טובים בעולם הם סוג של לא התיחסו אל זה ברצינות
אנונימית
שואל השאלה:
אני ממש לא מנסה להבגר אני גם לא מגדירה את עצמי כבוגרת יותר להפך פשוט אני מנצךת את זה שזה אנונימי לפרוק כי אין לי אנשים לפרוק אין לי בני אדם כאלה בחיים לצערי
אני ממש לא מנסה להבגר אני גם לא מגדירה את עצמי כבוגרת יותר להפך פשוט אני מנצךת את זה שזה אנונימי לפרוק כי אין לי אנשים לפרוק אין לי בני אדם כאלה בחיים לצערי
אנונימית
אולי תנסי להכיר אנשים? הרי את אומרת שאנשים לא מכירים אותך פשוט וחושבים שאת ביישנית אז אולי תנסי לדבר איתם לפתח איתם שיחה או משהו
לצאת מהאזור נוחות אחרת לא תצאי מהמעגל הזה בחיים
לצאת מהאזור נוחות אחרת לא תצאי מהמעגל הזה בחיים
^^ניסית לחפש?
שואל השאלה:
אני מנסה וברוך ה הצלחתי איכשהו כאילו אני לא ביישנית אצל אנשים שמכירים אותי בבית ספר יצאתי מזה אבל עדיין החיים שלי פשוט בודדים לא יודעת למה
אני מנסה וברוך ה הצלחתי איכשהו כאילו אני לא ביישנית אצל אנשים שמכירים אותי בבית ספר יצאתי מזה אבל עדיין החיים שלי פשוט בודדים לא יודעת למה
אנונימית
שואל השאלה:
כן ניסיתי אין חברות כאלה בכיתנ שלי
כן ניסיתי אין חברות כאלה בכיתנ שלי
אנונימית
יפה שלי
אז במקום להתמסכן ואם את במצב כזה נוראי תעשי משהו לגבי זה
אפשר לבכות עד מחר זה לא יעזור בכלום והמצב ישאר אותו דבר
ברגע שתחליטי לעצמך שזה לא המצב שאת צריכה להיות בו ותחליטי שאת עושה שינוי
רק אז המצב ישתפר
אף אחד לא יכול לשפר את המצב שלך חוץ מעצמך
אז במקום לחפש אנשים שירחמו עלייך תתחילי לעשות דברים בשביל עצמך
אל תחכי לאנשים שיהיו בחיים שלך שיהיה להם מספיק אכפת מכל הבעיות שלך. למה? כי לכולם יש בעיות לדאוג להם בחיים. אפשר להיות אוזן קשבת פה ושם אבל אף אחד לא יכול להתמודד עם לתקן את הבעיות של מישהו אחר 24/7 במקום לחכות למישהו כזה. תחליטי את בעצמך שאת תעשי שינוי בעצמך.
ורק אז המצב שלך ישתפר
אז במקום להתמסכן ואם את במצב כזה נוראי תעשי משהו לגבי זה
אפשר לבכות עד מחר זה לא יעזור בכלום והמצב ישאר אותו דבר
ברגע שתחליטי לעצמך שזה לא המצב שאת צריכה להיות בו ותחליטי שאת עושה שינוי
רק אז המצב ישתפר
אף אחד לא יכול לשפר את המצב שלך חוץ מעצמך
אז במקום לחפש אנשים שירחמו עלייך תתחילי לעשות דברים בשביל עצמך
אל תחכי לאנשים שיהיו בחיים שלך שיהיה להם מספיק אכפת מכל הבעיות שלך. למה? כי לכולם יש בעיות לדאוג להם בחיים. אפשר להיות אוזן קשבת פה ושם אבל אף אחד לא יכול להתמודד עם לתקן את הבעיות של מישהו אחר 24/7 במקום לחכות למישהו כזה. תחליטי את בעצמך שאת תעשי שינוי בעצמך.
ורק אז המצב שלך ישתפר
אז הנה יש לך חברים , תנסי לדבר איתם יותר להכיר יותר לעומק לצאת יותר איתם
לצאת מהבית יותר , למצוא דברים שאת אוהבת לחוות דברים שבא לך
לצאת מהבית יותר , למצוא דברים שאת אוהבת לחוות דברים שבא לך
^^^מחוץ לכיתה?
יש המון אנשים טובים, פשוט לרוב קשה לראות את זה
יש המון אנשים טובים, פשוט לרוב קשה לראות את זה
את לא יכולה לאבחן את עצמך אפילו אם יש לך תסמינים זה כמו שאני אגיד שאני אוטיסט כי הורדתי 5 אצבעות בסרטונים האלה בטיקטוק
בשביל לדעת את צריכה ללכת לאיבחון
ואת ממש מתמסכנת ואני בטוח שחצי ממה שאת אומרת לא קרה
שואל השאלה:
סבבה
סבבה
אנונימית
שואל השאלה:
אם זה לא היה קורה למה אתה חושבת שהייתי רושמת את זה כי משעמם לי בחיים
אם זה לא היה קורה למה אתה חושבת שהייתי רושמת את זה כי משעמם לי בחיים
אנונימית
כן.
ולמה את לא ישנה
כי את זקוקה לתשומת לב אז את רושמת כמה את מסכנה
ובאיזהשהו שלב התחלת להאמין לעצמך כי זו ממש הגזמה
ואני לא באה לשפוט אני בול הייתי ככה לפני 4 שנים בערך
כן, היו בעיות, אבל כל כך הגזמתי אותם. ניסיתי שהם יהיו יותר ממה שהם כדי שארגיש ככ רע
כדי שאוכל לספר את זה למישהו כדי שירחמו עליי ויהיה להם אכפת
וגם אני הייתי שואלת שאלות בסגנון הזה בסטיפס ועל כמה שרע לי
אז באמת שאני מבינה אבל אני עושה לך טובה תקשיבי
במקום להיות כמוני שהבינה כמה דפוק זה רק בגיל 16
תעשי לעצמך טובה ותתחילי לטפל בעצמך
כי אף אחד לא יעשה את זה
תפסיקי להתמסכן, תתחילי לטפל בבעיות שלך.
ובאמת שאני הבנאדם האחרון שישווה כאב של מישהו לכאב של מישהו אחר. אבל תקחי דברים בפרופורציות. כולם עוברים דברים בחיים וכולם מתמודדים איתם
ובאיזהשהו שלב התחלת להאמין לעצמך כי זו ממש הגזמה
ואני לא באה לשפוט אני בול הייתי ככה לפני 4 שנים בערך
כן, היו בעיות, אבל כל כך הגזמתי אותם. ניסיתי שהם יהיו יותר ממה שהם כדי שארגיש ככ רע
כדי שאוכל לספר את זה למישהו כדי שירחמו עליי ויהיה להם אכפת
וגם אני הייתי שואלת שאלות בסגנון הזה בסטיפס ועל כמה שרע לי
אז באמת שאני מבינה אבל אני עושה לך טובה תקשיבי
במקום להיות כמוני שהבינה כמה דפוק זה רק בגיל 16
תעשי לעצמך טובה ותתחילי לטפל בעצמך
כי אף אחד לא יעשה את זה
תפסיקי להתמסכן, תתחילי לטפל בבעיות שלך.
ובאמת שאני הבנאדם האחרון שישווה כאב של מישהו לכאב של מישהו אחר. אבל תקחי דברים בפרופורציות. כולם עוברים דברים בחיים וכולם מתמודדים איתם
^ מסכים
^^בול.
בסופו של דבר כשתיהיי גדולה ותיסתכלי על כל הילדות שלך ועל הזמן הזה בחיים את תירצי לניזכר רק בדברים טובים אל תדפקי לעצמך את החיים ותישקעי בבעיות קומי על הרגליים תינשמי ותתחילי להראות לעולם כמה שאת מדהימה אם לא את אף אחד לא ייעשה את זה בשבילך תאמיני לי אם את רוצה שמשהו ייקרה קחי עליו אחריות ותיקחי על עצמך אחריות
עכשיו היא תגיב משהו כמו "אתם בול כמו ההורים שלי" בני 12 זה כל כך מימ
רוב התגובות כאן עם הרבה לעג ולא מתאימות למצב שלך.
ובתור אחת שהייתה במצב שלך, וגם קצת היום.
אני בכיף יכולה לייעץ לך מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי
ובתור אחת שהייתה במצב שלך, וגם קצת היום.
אני בכיף יכולה לייעץ לך מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי
אני שונא בני 12 אבל כולנו היינו במצב שלה
קיצר מה השאלה פה
קיצר מה השאלה פה
גם אני כמוך בדיוק
את בת 12 אף אחד לא לוקח אותך בגיל הזה ברצינות
נכון, זה קשה מאוד. אני מסכימה. אבל המחשבה שלא לוקחים אותך ברצינות יכולה להיות כל כך נחמדה. זה אומר שאת יכולה לעשות כל דבר.
תקשיבי
אני כן לגמרי מבינה אותך
כי אני זוכרת שגם אני הררשתי ככה.
אבל עכשיו, אני כאילו מסתכלת לאחור ומבינה שלא הייתי כזאת חכמה כמו שהייתי חושבת.
היו הרבה מאוד דברים שבאלי לחזור אליהם ולתת לעצמי כאפה אבל.
עכשיו לא יודעת למה המוח שלי הולך לכיוון של לזלזל.
אבל אולי זה פשוט קשור לזה שכולנו כאן זוכרים את עצמינו בגיל 12, וכן יוצא לחשוב דברים קיצוניים מדי וכאלה.
אני יצאתי מהארון להורים שלי ולבנות שהיו חברות קרובות שלי
ההורים שלי לא ממש קיבלו את זה ברצינות..
כמובן הם אמרו שהם תומכים בי והכל.
אבל הם די גם אמרו שאני צריכה לחכות טיפה כדי להבין.
וגם נגיד על זה שסיפרתי לחברות שלי, אני מתחרטת.
פשוט עשיתי הרבה טעויות.
עכשיו אני גם עושה טעויות
רולי אני מרגישה שאני יותר מודעת?
בכל מקרה. גיל 12 זה גיל שנועד בשביל טיפה להיות מביכים, להתחיל לבנות את האישיות שלנו.
הפעם זה באמת כשתגדלי תביני
כי את באמת תביני
אני כן לגמרי מבינה אותך
כי אני זוכרת שגם אני הררשתי ככה.
אבל עכשיו, אני כאילו מסתכלת לאחור ומבינה שלא הייתי כזאת חכמה כמו שהייתי חושבת.
היו הרבה מאוד דברים שבאלי לחזור אליהם ולתת לעצמי כאפה אבל.
עכשיו לא יודעת למה המוח שלי הולך לכיוון של לזלזל.
אבל אולי זה פשוט קשור לזה שכולנו כאן זוכרים את עצמינו בגיל 12, וכן יוצא לחשוב דברים קיצוניים מדי וכאלה.
אני יצאתי מהארון להורים שלי ולבנות שהיו חברות קרובות שלי
ההורים שלי לא ממש קיבלו את זה ברצינות..
כמובן הם אמרו שהם תומכים בי והכל.
אבל הם די גם אמרו שאני צריכה לחכות טיפה כדי להבין.
וגם נגיד על זה שסיפרתי לחברות שלי, אני מתחרטת.
פשוט עשיתי הרבה טעויות.
עכשיו אני גם עושה טעויות
רולי אני מרגישה שאני יותר מודעת?
בכל מקרה. גיל 12 זה גיל שנועד בשביל טיפה להיות מביכים, להתחיל לבנות את האישיות שלנו.
הפעם זה באמת כשתגדלי תביני
כי את באמת תביני
אנונימית
זה יעבור
גם אני הרגשתי ככה , בגיל 12 אף אחד לא לוקח אותך ברצינות
כי את בת 12
באותו הנושא: