אני די ויתרתי על אהבה ולא נראה לי שזה טוב (אל תשפטו את הגיל, פריקה)

אני בת 15 ואל תגידו שיש עוד זמן. אני לא אחת שמוותרת בקלות, אני מנסה להיות ריאלית ואני מצליחה, אני מבינה את העתיד שצפוי ומנסה לבחור בריאליזם.
אני יודעת שטני אף פעם לא אמצא את האחד בשבילי, אני יודעת שאני לא אוהב אף בן לא משנה כמה ארצה. אני מפחדת מלהיפגע, אני מפחדת מאהבה.
אני קברתי את הרגשות שלי, ונראה לי שזה דופק אותי.
אני די בטוחה שכשמישהו מדחיק דברים זה לא עושה לו טוב ואני מדחיקה יותר מדי דברים, מחשבות, רעיונות ועכשיו את הרגשות שלי