7 תשובות
היוש, בגלל ריבוי ההערות אשמח שתיקח זאת רק כביקורת בונה. מאמינה שהן יהיו יעזרו לך מאוד :)
פסקת הפתיחה:
* מדינה מיוצגת כנקבה (מדינה גדולה/קטנה, מכוערת/יפה) ולכן נכון לכתוב *ישנן* מדינות במקום ישנם.
אלו טעויות שקורות לכולם אך חשוב להשתדל שכמה שפחות מהן יופיעו בסופו של דבר בחיבורך :)
*המתנות- התנייה זה אומר תנאי, שים לב בתחילת המטלה כתוב "במדינות רבות מותר", כלומר המדינות *לא* מציבות תנאי לאזרחים לתרום. זו הערה חשובה כי היא יכולה להעיד על
1)שימוש במילה שלא יושבת עד הסוף- עדיף תמיד להשתמש רק במילים שיש לך וודאות מה הן אומרות
2)אי הבנת המטלה או חוסר העמקה בה, שים לב שהמילה שבחרת סותרת את המסר המופיע בשורה הראשונה בה (ולא משהו שהתפספס לך בסוף או באמצע בלי לשים לב) מה שעשוי לפגום משמעותית בגישת הבודק/ת להמשך החיבור
*"אני תומך ביד חזקה ובזרוע נטויה בצעד המדינות המממשות עיקרון זה ואני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם"
**בבקשה תשאיר את הנחרצות בבית**
כל המטרה בחיבור היא להראות דואליות מסוימת. אין צד אחד שהכי צודק.
כך שיד חזקה וזרוע נטויה נכון אך ורק לפסח ולא לחיבור, תבין שאחד העקרונות לחיבור ברמה גבוהה הוא חוסר נחרצות (תוכל להבחין בזה אם תקח בחינת מרכז ארצי ותראה את שלושת החיבורים בסופה, תשים לב כי החיבורים ברמה בינונית/נמוכה בעלי אמירות נחרצות, לעומת החיבורים ברמה בינונית/גבוהה)
*המדינות לא מממשות עיקרון, אלא: המדינות מאפשרות/מתירות לאזרחיהן לתרום חלק קטן משיעור המס לידי גופים מסוימים. שים לב, שכשמגיעים לרמת הבנה כזו של המסר המרכזי קל יותר למצוא ולפתח טיעונים טובים.
זה יצא ארוך נורא אז ממשיכה מכאן: "ואני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם"
*אנא הקפד על ניקוד! נקודות ופסיקים ימנעו ממך להגיע למצב שבו כל פסקת הפתיחה שלך נראית כמשפט אחד ארוך וחסר קישוריות. על אף הנחרצות, פסקה שנראית כך: "אני תומך ביד חזקה ובזרוע נטויה בצעד המדינות המממשות עיקרון זה. *בנוסף לכך* אני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם." כבר נראה הרבה יותר טוב! אף על פי שעדיין דרוש שיפור, בשביל זה אנחנו כאן :)
*לא הסברת **למה** אתה מאמין שעל המדינות להתיר זאת לאזרחיהן . למעשה הצגת את דעתך כך שלקורא אין שמץ של מושג למה זו דעתך. יש מקום להוסיף -בקצרה- את אחד הטיעונים, למשל (טיעון שלך, כי זה עשוי להגדיל את מעורבותם של האזרחים בחברה)
* ויפה שעה אחת קודם- נחרצות מיותרת.
* מדינה מיוצגת כנקבה (מדינה גדולה/קטנה, מכוערת/יפה) ולכן נכון לכתוב *ישנן* מדינות במקום ישנם.
אלו טעויות שקורות לכולם אך חשוב להשתדל שכמה שפחות מהן יופיעו בסופו של דבר בחיבורך :)
*המתנות- התנייה זה אומר תנאי, שים לב בתחילת המטלה כתוב "במדינות רבות מותר", כלומר המדינות *לא* מציבות תנאי לאזרחים לתרום. זו הערה חשובה כי היא יכולה להעיד על
1)שימוש במילה שלא יושבת עד הסוף- עדיף תמיד להשתמש רק במילים שיש לך וודאות מה הן אומרות
2)אי הבנת המטלה או חוסר העמקה בה, שים לב שהמילה שבחרת סותרת את המסר המופיע בשורה הראשונה בה (ולא משהו שהתפספס לך בסוף או באמצע בלי לשים לב) מה שעשוי לפגום משמעותית בגישת הבודק/ת להמשך החיבור
*"אני תומך ביד חזקה ובזרוע נטויה בצעד המדינות המממשות עיקרון זה ואני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם"
**בבקשה תשאיר את הנחרצות בבית**
כל המטרה בחיבור היא להראות דואליות מסוימת. אין צד אחד שהכי צודק.
כך שיד חזקה וזרוע נטויה נכון אך ורק לפסח ולא לחיבור, תבין שאחד העקרונות לחיבור ברמה גבוהה הוא חוסר נחרצות (תוכל להבחין בזה אם תקח בחינת מרכז ארצי ותראה את שלושת החיבורים בסופה, תשים לב כי החיבורים ברמה בינונית/נמוכה בעלי אמירות נחרצות, לעומת החיבורים ברמה בינונית/גבוהה)
*המדינות לא מממשות עיקרון, אלא: המדינות מאפשרות/מתירות לאזרחיהן לתרום חלק קטן משיעור המס לידי גופים מסוימים. שים לב, שכשמגיעים לרמת הבנה כזו של המסר המרכזי קל יותר למצוא ולפתח טיעונים טובים.
זה יצא ארוך נורא אז ממשיכה מכאן: "ואני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם"
*אנא הקפד על ניקוד! נקודות ופסיקים ימנעו ממך להגיע למצב שבו כל פסקת הפתיחה שלך נראית כמשפט אחד ארוך וחסר קישוריות. על אף הנחרצות, פסקה שנראית כך: "אני תומך ביד חזקה ובזרוע נטויה בצעד המדינות המממשות עיקרון זה. *בנוסף לכך* אני מאמין שיש לקיימו בכלל המדינות ויפה שעה אחת קודם." כבר נראה הרבה יותר טוב! אף על פי שעדיין דרוש שיפור, בשביל זה אנחנו כאן :)
*לא הסברת **למה** אתה מאמין שעל המדינות להתיר זאת לאזרחיהן . למעשה הצגת את דעתך כך שלקורא אין שמץ של מושג למה זו דעתך. יש מקום להוסיף -בקצרה- את אחד הטיעונים, למשל (טיעון שלך, כי זה עשוי להגדיל את מעורבותם של האזרחים בחברה)
* ויפה שעה אחת קודם- נחרצות מיותרת.
בחירת הנימוקים ופיתוחם:
*בחירת הנימוקים שלך מעידה על *חוסר העמקה במטלה*, ואסביר. במטלה מוצגים לך שני טיעונים חשובים ומשמעותיים *כנגד* ההיתר. תבין, בדרך כלל יש צד אחד שקל לנו יותר לצודד בו ואנו הולכים איתו. לבודקי החיבורים לא רלוונטי מה דעתך האמיתית.
המטלה מעט טריקית כי מי שקרא אותה באופן שטחי יפרש את ההיתר כדבר טוב, האזרח יכול להשפיע ולהקצות חלק מסוים מתשלום המס עבור עמותה ארגון או מוסד.
אך שים לב
&ההיתר עשוי ליצור חוסר שיוויון. שיעור המס נקבע ע"פ שכר האזרח, ההיתר עלול ליצור מצב שבו מרבית הכוח מרוכז בידי עשירי המדינה. בעקבות כך יתכן שהפער בין המעמדות החברתיים כלכליים במדינה יגדל וכו..
& כתוב שהמתנגדים סבורים שעל כל כספי המיסים להגיע לידי המדינה ושהיא תחלק אותם לפי צורך- למה? כי לכל גוף צרכים אחרים וחשיבות אחרת.
אפשר לקחת את זה לכיוון שזהו תפקיד המדינה כי היא מודעת לכלל השיקולים שהאזרחים לא.
אפשר גם למצוא טיעונים בעד, וגם חשוב למצוא לפחות אחד, אך כאן קל יותר למצוא במטלה טיעונים נגד ההיתר.
*בחירת הנימוקים שלך מעידה על *חוסר העמקה במטלה*, ואסביר. במטלה מוצגים לך שני טיעונים חשובים ומשמעותיים *כנגד* ההיתר. תבין, בדרך כלל יש צד אחד שקל לנו יותר לצודד בו ואנו הולכים איתו. לבודקי החיבורים לא רלוונטי מה דעתך האמיתית.
המטלה מעט טריקית כי מי שקרא אותה באופן שטחי יפרש את ההיתר כדבר טוב, האזרח יכול להשפיע ולהקצות חלק מסוים מתשלום המס עבור עמותה ארגון או מוסד.
אך שים לב
&ההיתר עשוי ליצור חוסר שיוויון. שיעור המס נקבע ע"פ שכר האזרח, ההיתר עלול ליצור מצב שבו מרבית הכוח מרוכז בידי עשירי המדינה. בעקבות כך יתכן שהפער בין המעמדות החברתיים כלכליים במדינה יגדל וכו..
& כתוב שהמתנגדים סבורים שעל כל כספי המיסים להגיע לידי המדינה ושהיא תחלק אותם לפי צורך- למה? כי לכל גוף צרכים אחרים וחשיבות אחרת.
אפשר לקחת את זה לכיוון שזהו תפקיד המדינה כי היא מודעת לכלל השיקולים שהאזרחים לא.
אפשר גם למצוא טיעונים בעד, וגם חשוב למצוא לפחות אחד, אך כאן קל יותר למצוא במטלה טיעונים נגד ההיתר.
פסקה ראשונה:
"ראשית כל, כספי המיסים מובאים ע''י האזרחים מבלי לקבל תמורה חומרית, לכן סבורני שסביר אפוא לתת לתושבים השפעה מינימלית על הניווט כסף התרומה שלהם, שכן הם עמלו בזיעה רבה להשיגו."
*ראשית כל- מיותר! ראשית, המשך זה מספיק לחלוטין :)
*הייתי משנה את הסדר ל:"האזרחים הם אלו שמשלמים את כספי המיסים", כמו כן
*"מבלי לקבל תמורה חומרית"- המצאה. הרי תחשוב שנייה, למה כספי המיסים מיועדים? לביטוח לאומי- אזרחים מקבלים קצבה חודשית מהמיסים. תאגיד השידור כאן 11, לאזרחים יש ערוץ שאינו מסחרי המומן מכספי משלם המיסים, חוק חינוך חובה. אלו רק כמה דוגמות לכך שיש אזרחים שמקבלים "תמורה חומרית" מכספי המיסים. כך שאמרת משהו לא ברור או נכון.
*סבורני שסביר אפוא
קודם כל סבורני זה כנראה עיוות של סבורתני - סבור אני. תמיד תעדיף שימוש באני סבור מסבורתני.
תחשוב על המשפט שיצרת סבור אני שסביר אפוא- מבולגן, ומתיימר לשפה גבוהה למרות שאין בה צורך. "אני חושב שיש לתת לתושבים..." ישמע טוב יותר!
ממשיכה מ:
"השפעה מינימלית על הניווט כסף התרומה שלהם, שכן הם עמלו בזיעה רבה להשיגו."
*ה הידיעה לפני המילה ניווט מיותרת
*הכסף זה כספי המיסים ולא כספי התרומה!!!!
*"הם עמלו בזיעה רבה להשיגו"- למה? לא הייתי הולכת על משפט כזה.. למשל " מפני שהאזרחים עומלים רבות כדי להרוויח את שכרם. על המדינה לאפשר להם מעורבות מסוימת בהחלטה..." (כפי שהבנת, לא הייתי הולכת על זה בחיבור הנ"ל אך תסכים איתי שזה נשמע פשוט ומובן יותר)
"ראשית כל, כספי המיסים מובאים ע''י האזרחים מבלי לקבל תמורה חומרית, לכן סבורני שסביר אפוא לתת לתושבים השפעה מינימלית על הניווט כסף התרומה שלהם, שכן הם עמלו בזיעה רבה להשיגו."
*ראשית כל- מיותר! ראשית, המשך זה מספיק לחלוטין :)
*הייתי משנה את הסדר ל:"האזרחים הם אלו שמשלמים את כספי המיסים", כמו כן
*"מבלי לקבל תמורה חומרית"- המצאה. הרי תחשוב שנייה, למה כספי המיסים מיועדים? לביטוח לאומי- אזרחים מקבלים קצבה חודשית מהמיסים. תאגיד השידור כאן 11, לאזרחים יש ערוץ שאינו מסחרי המומן מכספי משלם המיסים, חוק חינוך חובה. אלו רק כמה דוגמות לכך שיש אזרחים שמקבלים "תמורה חומרית" מכספי המיסים. כך שאמרת משהו לא ברור או נכון.
*סבורני שסביר אפוא
קודם כל סבורני זה כנראה עיוות של סבורתני - סבור אני. תמיד תעדיף שימוש באני סבור מסבורתני.
תחשוב על המשפט שיצרת סבור אני שסביר אפוא- מבולגן, ומתיימר לשפה גבוהה למרות שאין בה צורך. "אני חושב שיש לתת לתושבים..." ישמע טוב יותר!
ממשיכה מ:
"השפעה מינימלית על הניווט כסף התרומה שלהם, שכן הם עמלו בזיעה רבה להשיגו."
*ה הידיעה לפני המילה ניווט מיותרת
*הכסף זה כספי המיסים ולא כספי התרומה!!!!
*"הם עמלו בזיעה רבה להשיגו"- למה? לא הייתי הולכת על משפט כזה.. למשל " מפני שהאזרחים עומלים רבות כדי להרוויח את שכרם. על המדינה לאפשר להם מעורבות מסוימת בהחלטה..." (כפי שהבנת, לא הייתי הולכת על זה בחיבור הנ"ל אך תסכים איתי שזה נשמע פשוט ומובן יותר)
"שנית כל, היתר זה יכול לטעמי להגדיל משמעותית את אחוז התעסוקה באותן המדינות, וזאת בשל הגברת מוטיבציית האזרחים לתפוס " שני ציפורים במכה אחת", שהרי יוכלו גם להרוויח כסף למחייתם וגם לסייע באופן בלתי נפרד לארגון אשר הם מוצאים בו את טעמם."
*שנית כל- שוב, הכל זו תוספת מיותרת.
*לטעמי, היתר זה יכל להגדיל...- זו צורה נכונה ומסודרת יותר תחבירית.
*לאזרחים לאו דווקא תהיה מוטיבציה גדולה יותר לעבוד בגלל שאחוז קטן מהמס שישלמו ילך לתרומה
*שתי!!! ציפורים (ציפור היא נקבה)
*כדאי להמנע מציטוטים ומשלים
*שהרי- נחרצות
*הטיעון לא מוצלח בעיני כי אם נחשוב בהיגיון אנשים לא ילכו לעבוד רק כדי שחלק קטן מהמיסים שישלמו ילכו לטובת עמותה. הם יעדיפו להתנדב למשל ובכך לתרום באופן משמעותי יותר.
*"אשר בו הם מוצאים את טעמם"- למה? נגיד שהם מתחברים אליו או מזדהים עמו אידיאולוגית.
*שנית כל- שוב, הכל זו תוספת מיותרת.
*לטעמי, היתר זה יכל להגדיל...- זו צורה נכונה ומסודרת יותר תחבירית.
*לאזרחים לאו דווקא תהיה מוטיבציה גדולה יותר לעבוד בגלל שאחוז קטן מהמס שישלמו ילך לתרומה
*שתי!!! ציפורים (ציפור היא נקבה)
*כדאי להמנע מציטוטים ומשלים
*שהרי- נחרצות
*הטיעון לא מוצלח בעיני כי אם נחשוב בהיגיון אנשים לא ילכו לעבוד רק כדי שחלק קטן מהמיסים שישלמו ילכו לטובת עמותה. הם יעדיפו להתנדב למשל ובכך לתרום באופן משמעותי יותר.
*"אשר בו הם מוצאים את טעמם"- למה? נגיד שהם מתחברים אליו או מזדהים עמו אידיאולוגית.
פסקת איזון:
"יחד עם זאת, יש להטות את האוזן גם כלפי רבים שבעיניהם רשות שליטה שכזו עלולה לגרום לחוסר שיוויון. לדבריהם, היות וחלק בלתי מבוטל מכספי המיסים מגיע מאנשי האליטה, השפעת הבחירה יכולה להיות לא אובייקטיבית. בהחלט ניתן למצוא היגיון בטענה זו, אך בדיוק לשם זה הוצע שרק אחוז מסוים ממשכורתם ינוכה, גם ניתן להקצות סכום מקסימלי דרכו ניתן להשפיע, כך שלא יהיה מוגזם למדי. ובכך, גם האזרחים בעלי ההון לא יוכלו " לנצל " את מעמדם ולהשפיע בצורה ניכרת ביחס למעמד האחר."
*ההתחלה מעולה! הייתי משנה ל"גם כלפי אזרחים שבעיניהם..."
*במקום יכולה, "יתכן והשפעת הבחירה"
*מפה זה מתפזר לדעתי, הייתי כותבת "אכן יש מן האמת בטענתם, מפני ששיעור המס נקבע בהתאם לשכר האזרח. אך המדינה יכולה להגביל את הסכום אותו יוכל האזרח להקצות לתרומה, כדי למנוע יצירת פער בין מעמדות כלכליים חברתיים אך גם לאפשר את מעורבות האזרחים.
"יחד עם זאת, יש להטות את האוזן גם כלפי רבים שבעיניהם רשות שליטה שכזו עלולה לגרום לחוסר שיוויון. לדבריהם, היות וחלק בלתי מבוטל מכספי המיסים מגיע מאנשי האליטה, השפעת הבחירה יכולה להיות לא אובייקטיבית. בהחלט ניתן למצוא היגיון בטענה זו, אך בדיוק לשם זה הוצע שרק אחוז מסוים ממשכורתם ינוכה, גם ניתן להקצות סכום מקסימלי דרכו ניתן להשפיע, כך שלא יהיה מוגזם למדי. ובכך, גם האזרחים בעלי ההון לא יוכלו " לנצל " את מעמדם ולהשפיע בצורה ניכרת ביחס למעמד האחר."
*ההתחלה מעולה! הייתי משנה ל"גם כלפי אזרחים שבעיניהם..."
*במקום יכולה, "יתכן והשפעת הבחירה"
*מפה זה מתפזר לדעתי, הייתי כותבת "אכן יש מן האמת בטענתם, מפני ששיעור המס נקבע בהתאם לשכר האזרח. אך המדינה יכולה להגביל את הסכום אותו יוכל האזרח להקצות לתרומה, כדי למנוע יצירת פער בין מעמדות כלכליים חברתיים אך גם לאפשר את מעורבות האזרחים.
פסקת סיכום:
"לסיכומו של דבר, אני עומד על מילותיי ומאמין שיש לאפשר לאזרחים של מדינות שונות שכן לשלוט בניווט כספי המיסים שלהם למוסדות ממלכתיים שונים. הן בשל עבודתם הקשה והן בשל שיקול הגברת התעסוקה באותן מדינות, שזהו אינטרס כלל עולמי התורם לכלכלת המדינה."
*לסיכומו של דבר- מיותר, לסיכום זה אחלה לגמרי
*"אני עומד על מילותיי ומאמין ש"- נחרצות מיותרת
*"יש לאפשר לאזרחים לשלוט בניווט כספי המיסים"- שים לב שבמטלה כתוב שההיתר נועד לתת לאזרחים שליטה ישירה על *היעדים* שאליהם יופנו במקצת מכספי המיסים. כלומר, על פי המטלה האזרחים לא ישלטו בניווט כל כספי המיסים אלא חלק ממנו (החלק שהמדינה מאפשרת בהיתר).
*מלבד הן והן יכלת לכתוב משפט א וכן משפט ב. מה שיותר משמעותי זו העובדה שמישהו קורא את מה שאתה כותב וזה משהו שכדאי לזכור אותו. יותר נוח "לקרוא בגלל שיקול" מאשר "בשל שיקול" לעשות לקורא/ת חיים קלים ככל הניתן :)
*הסוף מאיזור האינטרס זו סוג של נחרצות בשילוב "עובדה" מציעה לך איפה שלא צריך לא להכליל כי אנחנו לא יודעים איך הדברים עובדים בכל המדינות. הייתי משאירה את זה עם חשיבות השיקול שעשוי לסייע למדינות רבות וככה נמנעת מכניסה לפינה הזו.
מאחלת לך מלא בהצלחה
"לסיכומו של דבר, אני עומד על מילותיי ומאמין שיש לאפשר לאזרחים של מדינות שונות שכן לשלוט בניווט כספי המיסים שלהם למוסדות ממלכתיים שונים. הן בשל עבודתם הקשה והן בשל שיקול הגברת התעסוקה באותן מדינות, שזהו אינטרס כלל עולמי התורם לכלכלת המדינה."
*לסיכומו של דבר- מיותר, לסיכום זה אחלה לגמרי
*"אני עומד על מילותיי ומאמין ש"- נחרצות מיותרת
*"יש לאפשר לאזרחים לשלוט בניווט כספי המיסים"- שים לב שבמטלה כתוב שההיתר נועד לתת לאזרחים שליטה ישירה על *היעדים* שאליהם יופנו במקצת מכספי המיסים. כלומר, על פי המטלה האזרחים לא ישלטו בניווט כל כספי המיסים אלא חלק ממנו (החלק שהמדינה מאפשרת בהיתר).
*מלבד הן והן יכלת לכתוב משפט א וכן משפט ב. מה שיותר משמעותי זו העובדה שמישהו קורא את מה שאתה כותב וזה משהו שכדאי לזכור אותו. יותר נוח "לקרוא בגלל שיקול" מאשר "בשל שיקול" לעשות לקורא/ת חיים קלים ככל הניתן :)
*הסוף מאיזור האינטרס זו סוג של נחרצות בשילוב "עובדה" מציעה לך איפה שלא צריך לא להכליל כי אנחנו לא יודעים איך הדברים עובדים בכל המדינות. הייתי משאירה את זה עם חשיבות השיקול שעשוי לסייע למדינות רבות וככה נמנעת מכניסה לפינה הזו.
מאחלת לך מלא בהצלחה