למי שלומד תולדות האמנות

שואל השאלה:
לא נורא אני בטוחה שתוכלי לנצל את הכישורים שלך בדרך כזו או אחרת

האמת שאני ממש מצטערת שלא הלכתי לבית ספר לאומנות ועוד אחר כך וויתרתי על מגמת אומנות. זה לא שאני לא עושה טוב בעצמי אני מציירת יופי אבל סתם פספוס

שואל השאלה:
חבל שאת לא לומדת היית ממש מצליחה במקצוע הזה אני בטוחה

לא לומדת תולדות האומנות אבל הייתי מקשרת את זה לאדם וחווה והתפוח, והתפקוד של היצר האנושי בתוך חברה, כאילו שהתפוח מחביא את הזהות שלו, ואיך שהוא נראה שהבגדים מכבידים עליו, והמתיחות והקשות של התנוחה שלו, הפורמליות של הלבוש והניכור והקרות של הרקע, כשהתפוח מלפניהם, כלומר שאנחנו מונעים מעצמינו שמחה ונוחות על פני כניעה ופחד, והתפוח עצמו הוא מרכזו של אותו אדם, שכבר חסרה לו הזהות, אולי מבצבצת מדי פעם אך לא בשלמותה