זה מוצדק שאני כועסת על דוד שלי? {פריקה פליז תכנסו ואם לא אז לפחות תנעצו זה חשוב}

אני עכשיו בכיתה יא ילידת יולי ביוני של כיתה ט התחלתי לצום הרבה הפסקתי לאכול וכל מה שבא בחבילה הזאת. בקיץ הקודם {שנה אחרי שהתחלתי עם זה} הייתי המון אצל דודים שלי עזרתי להם עם הבנות הקטנות שלהם ודוד שלי שם לב שאני בקושי אוכלת ופתח את הנושא וכמובן שסיפרתי לו והוא הכריח אותי לספר להורים שלי והייתי ממש נגד אבל בסופו של דבר אחרי שיכנועים רבים מהצד שלו ואזהרות סיפרתי להם והם לא לקחו את זה ברצינות וכל הזמן שיתפתי אותו שההורים שלי לא עושים עם זה כלום והם נכנסים לי לצלחת למרות שביקשתי מהם שיפסיקו הם גם לקחו אותי לבדיקת דם והברזל שלי מאוד נמוך והוא כל הזמן הציע לי לדבר איתם. שבוע שעבר הייתי אצלם בגלל החופש ועשינו אצלם את הסדר אז הגעתי קצת לפני לעזור להם עם הבנות והכל. בחמישי הגעתי {והיום אחרי צאת החג הלכתי} וחמישי-שישי-שבת-וחצי מראשון לא אכלתי כלום והוא אמר לי שהוא שם לב לזה ושהמצב מחמיר מפה לשם הוא אמר שהוא הולך לדבר עם ההורים שלי בחג וממש התנגדתי והגעתי למצב שאני בוכה אמרתי לו שהוא עושה לי מניפולציות ואז הוא אמר משהו ממש מניפולטיבי: "אני היחיד שהיה שם כשאף אחד לא היה" והתחלתי לבכות בטירוף כי הוא צודק ועד עכשיו יש לי צביטה בלב הוא אמר שהוא אומר לי את זה כדי להוכיח שהדברים האחרים שהוא אמר לא היו מניפולטיביים והוא צודק אבל נפגעתי אחרי זה גם הוא התנצל בכל מקרה הוא דיבר עם ההורים שלי בלי שרציתי זה מוצדק שאני כועסת עליו?