היום בשתים עשרה זה שבוע שלא אכלתי, הגיוני שלא התעלפתי עדיין?

זה הגיוני האמת

היי אנונימית,

אני קוראת את שכתבת ורק יכולה לדמיין כמה מחליש ומייאש יכול להיות המצב שבו את נמצאת כרגע..
אולי ההתמודדות אל מול הרעב והתשישות של הגוף מעלות אצלך שאלות על כמה הגוף שלך מסוגל לשאת והאם המצב שבו הגוף ממשיך לתפקד ללא מזון הוא בכלל מצב הגיוני ..

אולי החולשה שאת מתארת גורמת לך לבלבול ולחוסר אונים, מצד אחד את מתארת מניעת אוכל במשך שבוע ימים ומצד השני מסוגלות של הגוף לא להתמוטט ולקרוס..
אולי את מנסה להבין מה הגבולות שלך אל מול הסיטואציה ואולי את לא בטוחה איך להמשיך ומה הדרך שנכונה לך ולגוף שלך.

יקרה אלו שאלות ותחושות שלא קל להישאר איתם לבד, האם יש לך אדם קרוב שתוכלי לשתף אותו ויוכל להיות לך לאוזן קשבת?
מצרפת כאן פודקאסט של עמותת סה"ר בנושא הפרעות אכילה, במידה ותרצי לשמוע יותר ואם מרגיש לך נכון להקשיב ולדבר על הנושא עם הסביבה הקרובה... https://sahar.org.il/podcasts/ (פרק מספר 1).

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אני מזמינה אותך לשיחה אישית בצ'אט או בווצאפ, בה, אם תרצי בכך, תתאפשר לך האפשרות לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שיגיע ויהיה שם בשבילך..

מספר הווצאפ הוא 055-9571399 ובנוסף, מצרפת לך לינק לצ'אט.

את לא לבד,

שלך,
מתנדבת סה"ר

אני מניחה אם לא התעלפת
אבל בבקשה בבקשה אל תעשי את זה לעצמך, זה הרעבה נוראה ואת יכולה להתעלף ולחלות וזה נורא בבקשה תאכלי

אחותי. לא הגיוני

אל תעשי את זה לעצמך
את מזיקה לגוף שלך לא כיף להיות במחלקה להפרעות אכילה אני אומרת לך מניסיון