אני כבר לא יכולה לחייך (פריקה)

אוליי תנסי לעשות כזה דברים בשביל עצמך בשביל להינות ולשכוח לכמה זמן מהחיים שלך כמו לראות סרטים או לשמוע מוזיקה (שמחה, חשוב) או לראות סדרה

אני קצת בשוק ממה שקראתי עכשיו
אני ממש מצטערת אני יודעת שזה לא עוזר להגיד את זה ואני גם לא אגיד שאני מבטיחה שהכל יהיה בסדר, כי יש מצב שגם לא. אבל אני כן אגיד לך שבאמת זה דברים כל כך קשים להתמודד איתם ליהיות ילדה בת 9 ולדעת שבעוד כמה שנים (גם אם זה נראה רחוק) את תחלי במחלה נוראית כזאת זה באמת מזעזע. כל הקשר הזה עם ההורים באמת דופק את המוח. אני באמת באמת מצטערת ופה! אם את צריכה מישני לפרוק לה יותר מזה, לדבר איתה, מישהי שתקשיב לך, אני כאן. באמת.

וואו.
קשה לקרוא את זה. להגיד שאני מצטער נשמע חלול. אני לא יכול להגיד שאני מבין או יודע, כי אני לא. כמו שאמרת בגיל כל כך צעיר עברת יותר מרוב המבוגרים. זה שובר את הלב. אם את יכולה בבקשה חפשי עזרה מקצועית של פסיכולוג או פסיכיאטר. כל הכבוד לך שאת ממשיכה בחיים, זה לא פשוט בכלל. כאן אם את רוצה לדבר, ומאחל לך בהצלחה בחיים ושתדעי שאני מאמין בך

והלוואי שהייתי יכולה לעזור לך אכשהו

אוי ואבוי
תנחומיי
אני קצת הרבה מעריכה הרבה יותר את החיים שלי עכשיו

לספר על עצמי?
אין לי מושג מי אני לכו תזדיינו
-כולם דפוקים-
אני גיי וזהו
תשאלו אותי אם קראתי ספר כלשהו... לרוב התשובה תהיה כן
מחפשים את אלסקה
די להספים!!

זה נשמע כמו ראפ
תשלימו ל מינוס 10

וואו אני פשוט בשוק ממה ששמעתי וזה באמת עצוב ואני מבינה את התקופות שאת עברת וזה כאילו ממש ממש ממש לא נכון מה שההורים שלך עושים לך ואת את לא צריכה לומר לעצמך שאת לא מוצלחת את יותר מזה ואני רוצה בשבילך שתאהבי את הגוף שלך ועל תתביישי כי אני דואגת למצב הנפשי שלך אז בבקשה ממך על תעשי דברים כאלה בחיים שלך והסיפור הזוי אחושרמוטה וזה די מסבך המצב שלך ואני באמת באמת באמת רוצה שהיה לך אץ כל הטוב בעולם כי מה שאת עוברת עכשיו לא מגיעה לך בכלל מי הם בכלל שיצחקו עליך ויגידו לך מה לעשות תקשיבי לי בבקשה על תעשי עם עצמך שום דבר ועל תפגעי בעצמך עוד תנסי להיות יותר מזה כי הכל לטובה אני באמת עדיין בשוק אני רועדת מהסיפור הזה באמת אני וואו באמת כאילו עם את צריכה עזרה במשהו תפני עלי אני ינסה לעזור לך באמת ועם את צריכה יותר עזרה תתקשרי לרווחה אולי הם יעזרו לך אני לא יודעת

שנשמע נורא ואיום לא יודע אם אוכל לעזור בהכל אבל עניין בית ספר לא כדאי לך להתחבר לערסים רק בגלל שילדים כאלו עשו תחרם או אפילו הילדה שהתחברת ששנאו אותה זה מקרה נדיר והרוב לא עושות את זה בעיקר האלה ששונאים. וגם לעשן לא כדאי ויותר טוב לנסות פסיכולוג אחר. בהצלחה.

אני כל כך רוצה לעזור לך כרגע אין לי איך תבואי לפרטי אם את צריכה לפרוק בכול שנייה שבאלך אין לי בעיה אפילו להביא לך תמספר שלי ליותר זמינות תהיי חזקה אין עלייך

מה יש לי לעשות עם המידע הזה

היי רוני, וואי.. זה באמת עניין שהוא מאוד קשה לחוות בעיקר שעוד לא הספקת להתחיל את החיים האלו...

לגבי העניין של חרם, אני לא יודע איפה זה כרגע עומד אבל במקרה ובבית הספר מישהו מעיז להציק לך ולעשות איתך כל מיני דברים את צריכה לדווח ליועצת, מורה או אפילו מנהלת כי אחרת אם תשמרי את הדברים שאת חווה לעצמך זה רק יכאב לך יותר ממה שזה כבר עכשיו,

בעיקר כשאת שומרת את רוב הדברים שאת חווה/חווית בלי קשר לחרם לעצמך וזה עוד יותר גרוע ובאופן כללי את צריכה להתחשב יותר בעצמך ובמקרים כאלו לדבר עם בן אדם יותר מבוגר בן אם זה פסיכולוג/פסיכיאטר שכן יודע איך לעזור לך מבחינה הנפשית.

אני לא יודע אם מבחינה גנטית באמת תקבלי את אותה המחלה כמו אמא שלך אבל אם ככה צריך באיזשהו שלב ללכת ולעשות או אפילו לבדוק איך אפשר להבין אם זה באמת משהו שיכול לקרא לך.

להגיד לעצמך כמה שאת גרוע זה אחד מהמלכודות הכי נוראיות שאת יכולה לעשות לעצמך כי זה לא יקדם אותך לשום מקום (סתם לדוגמה זה משהו שלא קידם אותי בכלל כי זאת לא הדרך להתגבר על מציאות ממש לא), בעיקר במקרים הכי נוראיות בחיים ואני אומר את זה בתור בן אדם שלא יכל לדבר ולעמוד בביטחון למשך 3 שנים של חרם משמעותי שהיה לי בבית הספר ושלא יכולתי ללמוד ובעיקר בעניין החברותי אני גם הייתי כולי מקומט מבפנים בהקשר לחברות/עניין ש"אף אחת לא תרצה אותי בגלל מי שאני".

מה שעזר לי להפסיק להיות מקומט מבפנים ולהיות בן אדם שפשוט נמצא בהרגשה של לוותר על החיים האלו זאת העובדה שכל דבר שאני עושה למען המשפחה או למען עצמי זה דברים שאת יכולה לעשות במקסימום ותמיד יהיו כאלו שיצפו ממך מעבר כמו שההורים שלי והיו לי לא מעט מקרים שזה לא היה תמיד מדויק במקרים כאלו.

ממקרים כאלו הבנתי שאני לא אמור לקחת את זה ברצינות כי זה סה"כ ציפייה של מישהו אחר שבסופו של דבר אמור להבין שאת לא יכולה להיות באותה רמה כמו שמישהו שיש לו יותר ניסיון בדברים בחיים מכיוון שאת רק מתחילה את החיים האלו.

את בטוחה שאין לך בן אדם כלשהו מחוץ לבית שאת יכולה לפרוק לו/ה חלק מהדברים שרשמת פה? יש לפחות מישהו שיכול לנסות להקשיב לך (אפילו אם הוא לא יצליח לאכול כל דבר אפשרי שתספרי לו)?

אם לא אז האופציה שיכולה לעזור לך זה עידוד מהצד של בן אדם שיגיד משהו דומה למה שאמרתי לך הרגע מניסיון שלא דומה לשלך אבל רוב הדברים שאמרת חוויתי גם.

אגב... חיבוק מבין אדם שאת יכולה להיות בטוחה בו זה גם משהו שיכול לעזור לך מבחינה נפשית אם לא ב-100% אז לפחות זה יכול להחלים קצת את השריתות שיש לך מבפנים.

אני לדוגמה חיבקתי בן אדם שנפגשתי איתה כי ראיתי בפנים שמה שהיא מספרת לי זה דברים שהיא באמת חווה ואני אמרתי לה דברים פנים מול פנים שלפחות איכשהו יגרמו לה להבין שבן אדם שהיא יושבת מולו באותו רגע זה בן אדם שיכול להבין אותה ואז בסוף גם נתתי לה חיבוק שהיא לא התרגלה עליו כי היא גם לא הייתה מקבלת מספיק סיפוק של אושר מאנשים בסביבה שלה. ואם הייתה לי הזדמנות להגיד לך את אותו הדבר מה שכתבי פה מולך במציאות הייתי גם מביא לך חיבוק לעידוד כדי לגרום לך לשחרר את מה שאת מרגישה בן אן זה בכי או בן אם זה סטרס, כי אנשים במצבים כאלו זקוקים ממש להרגשה של ההחלמה נפשית.

את מוזמנת לפרוק לי בפרטי מכיוון שזה באמת מקרה שהוא רציני ואם אף אחד לא יצליח לעזור לך אני כבר לא יודע ליאן זה יכול להתדרדר כי אני לא מתכוון שתסיימי את החיים האלו בצורה דיכאונית או אפורה גם מספיק לי שאני לא מאושר עם החיים שלי אך אני עדיין לא מוותר ועושה דברים שאני יכול לעשות ולתרום בהם בין אם זה לעצמי או לאנשים שיגרמו לי לאושר בן אם זה זמני או לא.

העיקר שיהיה פיתרון כלשהו לבעיה שכרגע את חווה בחיים וכל הכבוד שאת בכללי לא מוותרת על החיים למרות האתגר המשמעותי שכזה!! ❤❤

למה יש תגובות כאלו?
אני באמת מצטערת בשבילך.
אני יודעת שאני אפילו לא יכולה לדמיין כמה את עוברת.
אבל אם יש משהו שאת רוצה לשתף או משהו את יכולה תמיד לפנות אלי!

רק שתדעי שאני תמיד כאן ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה, ואני גאה בך בטירוף על זה שאת לא וויתרת והגעת עד לכאן, תזכרי שבסוף כל אחד חי בשביל עצמו, תנסי לעשות דברים בשביל עצמך נסי למצוא ספורט או משהו שאת אוהבת שיעזור לך להתמודד
אם תרצי להיות בעתיד רופאה אולי תנסי לחקור עלסרטן

אני בשוק מהתגובות פה!!
רוצה להגיד לך שאת הילדה הכי חזקה ששמעתי עליה, ואם תרצי להמשיך לשתף מישהו אני פה :)

וואי אני כלכך מצטערת על מה שעברת, זה לגמרי לא מגיע לך. אבל החיים באים ללמד אותנו משהו שלא הכל מושלם ולא הכל וורוד ולכל אחד יש את הקשיים שלו. אני מקווה שתהיי יותר טוב עם הזמן, ובבקשה פשוט תחליפי חברות ללכת למישהו יותר מקצועי שיוכל לעזור לך. תנסי פשוט להיות בחוג כלשהו או לעשית דברים שאת אוהבת כי לברוח מהמציאות זה לא יעזור וזה לא יועיל גם ושוב אני מקווה שאת תהיי יותר טוב עם הזמן, וזה רק עיניין של זמן. מאמינה בך:)

אני מצטערת בשבילך כל כך.
לאף אחד לא מגיע לעבור מה שאת עברת.
אני תמיד כאן ואם את צריכה פריקה בפרטי אני תמיד כאן.
אני כל כך רוצה לתת לך חיבוק!!!

תרגישי טוב אם את צריכה משהו אני ישמח לעזור

אין לי מילים

שובר אותי לקרוא את זה ולהבין עד כמה קשים החיים ולאיזה מצבים אפשר להגיע מדברים כל כך נוראיים.
את חזקה, הכי שהכרתי עד היום , אני לא מאחלת את זה לאף אחד ואת באמת גיבורה שעברת את כל זה, אני מעריכה את החיים שלי עכשיו הרבה יותר.
תישארי חזקה.

רוני היקרה,

הכאב שנשמע שאת חווה, מול החיוך שעולה מדברייך שאת מרכיבה.
החברה שהיית חברתה היחידה, מול החרם שתיארת שעשתה עלייך.
האנשים שבוכים מכלום, מול הדמעות שהם גורמים לאחרים להוריד.
הנסיון לעודד את עצמך, מול הבכי שזה גורם.
הבכי על הדיכאון, מול הידיעה שהוא לא מגיע לך.

גילך הצעיר, מול מה שלדברייך כבר הספקת לעבור.
חוסר המוטיבציה לקום מהמיטה, מול הרצון לקום עבור אנשים אחרים.

הקשיים הבריאותיים והנפשיים, מול הכמיהה לחיות...

כל כך הרבה ניגודים שעולים מהמלים שלך, כל כך הרבה הבדלים שנראה שאת סוחבת על כתפייך.
ומצד שני, עולה מהפוסט כל כך הרבה יכולת לבטא את ההתמודדות, ממה שכתבת בולט שיש בך כל כך הרבה טוב ודאגה לאחרים, ולמרות הכל, נדמה שיש גם הצלחות - לקום מהמיטה למרות הקשיים, לחייך עם כל ההתמודדויות...

אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך לשוחח עם אחד ממתנדבנו, אולי יוכלו לסייע גם לך כפי שאני מתאר לעצמי שאת מתאמצת עבור אחרים. מתנדבנו זמינים בוואטסאפ במספר 0559571399 או בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר