חילוניים/ דתלשים איך אני משתחרר מזה עזרהה

זה לגיטימי לגמרי לפרוק ולעשות ביד, ויותר מזה, זה גם חשוב ובריא
ואני לא רואה סיבה שיהיה לך אסור לדבר עם בנות כאלה רק בגלל שהן לובשות בגד ים

שואל השאלה:
וואי ממש תודה לך אבל אצלנו זה כביכול "" אסור"" למרות שאני בגישה שכל אחד ילבש מה שנוח לה ולא ללכת בדרך כבולה ולא הכרחית איך אני מתחיל תהליך עם עצמי שזה לגיטימי וטוב וגם כלפי ההורים

להשתחרר מהתפיסה הזאת דרך מעשים (להתחיל לגשת ולדבר עם בנות כאלה, להיות בסביבה שונה מהסביבה הדתית, להסתובב ולדבר עם חילונים, לעשות ביד בלי להרגיש אשמה וכולי)
כשאתה בסביבה רגילה ולא דתית זה דברים ממש נורמליים. אין שום דבר פסול בנושאי מיניות, והדבר היחיד שייצא מלהגביל את עצמך ככה זה רק תסכול ואומללות עצמית פיזית ונפשית

מיניות זה דבר בריא וחשוב כדי להיות בן אדם מתפקד, וגם אינטרקציה עם אנשים ונשים.
אני חושבת שככל שמבינים את זה יותר, התודעה מתחילה להתרגל לרעיון שהדברים האלה לא פסולים, אלא חיוניים.

שואל השאלה:
אבל אני גר במושב דתי ואין לי פה בנות לדבר איתם יש לי משפחה דתית מה אני אומר להורים

שואל השאלה:
ודרך אגב את ממש מהממת תודה על העידוד והתמיכה אני ממש גאה בזה

אתה בניסיון לא קל. נפלת היום בזה שהלכת לחוף מעורב ונכשלת בשמירת העיניים. אתה עכשיו נמצא בניסיון של או ננות. אני חושב שלמרות שנפלת פעם אחת, זה לא אומר שאתה צריך ליפול הלאה. תקבע לך שיעור תורה ותשתדל להתחזק בשמירת עיניים.

לא להרגיש חופשי
להבין שאתה חוטא ולעבוד על עצמך בתפלה ובתשובה אמיתית

שואל השאלה:
אבל למה אתה קורא לזה נפילה אני רוצה להרגיש שלם עם עצמי

כל ראיה אסורה זה נפילה. שלמות זה שמירת עיניים. כל אי שמירה זה נפילה. הנפילה עושה בלבול, מפריעה לך בתפקוד ביום יום, לא מאפשרת ללמוד תורה ברצינות. ככה נראית נפילה.

אתה תרגיש שלם עם עצמך רק כשתתגבר ותעשה מה שאבא שבשמיים רוצה ממך
כל עוד תכנע ליצר ותלך אחריו כמו פתי, אתה תרגיש רע.

^^^ אני לא באה להתווכח עם אמונה של אף אחד, אבל ההטפה הזאת לא ממש במקום.
לגרום לבן אדם להרגיש אשם ורע עם עצמו זה מניפולטיבי וחשוך.
הבן אדם מנסה לצאת מהשטיפת מוח הזאת שמפעילה אותו, וזאת העזרה שהוא ביקש בשאלה הזאת- לעזור להשתחרר ולהיות אדם חופשי יותר, בלי שמטיפים כמוכם יגרמו לאנשים להיות אומללים

שואל השאלה:
אני מסכים איתך אני מדי פעם מוחק אפליקציות כדי לעשות סוג של תשובה אבל זה לא מה שאני באמת רוצה אני רוצה להרגיש שלם עם עצמי ולא כל רגע להוריד אפליקציות ""אסורות"" כמו אינסטגרם ולמחוק בא לי פעם אחת להישאר בשלמות עם עצמי

^ ומה אם תראי מישהו שעומד על שפת בור עמוק ושואל אוותך איך להרגיש ביחס לנפילה לבור בלי שטיפת מח שהבור מסוכן? ואני מנסה להניא אותו מנפילה לבור ואת עומדת ומעודדת אותו שיקפוץ לבור ושאני מניפולטיבי וחשוך. הבחור נמצא במצוקה מול החיים שלו. הוא מרגיש נפילה ורוצה לחוש שם יותר טוב. אני מסביר לו שלא כדאי לקפוץ לשם. אז אני החשוך? אולי את המדיחה? מנצלת חולשה של אדם ומעודדת אותו לפעול נגד האמונה שלו?

ישיבע בוחער ^^
ההתנייה הזאת שעושים כשאתה משתמש במילה "נפילה" לפעולות חיונית , היא לא בריאה.
אדם מתפקד צריך להיות אדם חופשי, שנהנה מתענוגות החיים, ומנהל אינטראקציות חברתיות עם בני אדם לא משנה מאיזה מין הם. אדם בריא זה אדם שמוציא פורקן, במקום להיות אכול אשמה ושנאה עצמית על יצרים טבעיים שהאדם נולד איתם.

^^ שלמות עם עצמך זה לזרוק את המכשיר הפתוח ולעבור למכשיר בלי אפשרות אפליקציות בעיתיות

^^ הנקודה היא שלא מדובר בנפילה לבור, משום מה אתה רואה את זה ככה.
מדובר פשוט בחיים טבעיים, שלמים, אמיתיים.
לחיות בבור זה לאמלל את עצמך ולהגביל את עצמך ולשנוא את עצמך ואת העולם והחיים כל כך כדי ליצור את המוגבלויות האלה ולחיות בתוך בועה חשוכה- ומה ייצא מהבועה הזאת חוץ מאומללות עצמית? למי זה עוזר שהנער הזה עכשיו יחיה את החיים שלו באיסור?

לירפה
זו דעתך ואני מכבד אותה (או שלא)
האדם נועד להתמודדות מול היצרים. היצר רוצה למשוך ללמטה לכיוון התאוות, והתורה (היצר הטוב) מנסה למשוך כלפי מעלה. את לא גדלת על זה ואין לך את הדילמה הזאת. הבחור ששואל, חי ככה מגיל 0 וזה המקום של הלבטים שלו. אז את משכנעת אותו לחיות בפורקן לפי השקפת עולמך? כי זה מה שאת חושבת? את בכלל לא ניסית להיכנס לעולמו הפנימי של הבחור

מקווה מאוד שאנשים לא יקשיבו באמת להטפה החשוכה הזאת
יש כל כך מעט דברים טובים ויפים בעולם
חבל למנוע מעצמנו את היופי והבריאה
חבל לחיות באשמה ובהרס עצמי
זה לא בריא לנפש

^ בשבילו זה ממש נפילה לבור. הוא מתאר שהוא חוה נפילה, שהוא מוחק אפליקציות, שלא טוב לו עם זה. אני מנסה להסביר לו מהמקום שלו שזה נרמלי , אך זה לא סיבה להתייאש ולהתפרק. את מסבירה לו מהמקום החילוני שלך שהאדם הוא מכונה שנועדה להפיק הנאה. הוא אולי רוצה לשמוע את זה רק זה לא לוקח אותו למקום שטוב לו.

לפי המשפט שכתבת ש"האדם נועד להתמודדות מול היצרים" אני מניחה שאתה מאמין שמשמעות הקיום האנושי היא להילחם בעצמנו וביצרים שנולדנו איתם. אבל איזה מן חיים אלה?
למה האדם נועד כדי להילחם מול עצמו הטבעי? למי זה מועיל? ולמה מלכלתחילה ה"תאווה" ו תענוגות נחשבים לדבר פסול שצריך להילחם מולו? במי זה פוגע מלבד עצמך?

^ הדבר הכי יפה בעולם זה אלוקות וקשר עם הבורא. את לא מודעת לזה ואת מבזבזת את החיים שלך על הנאות רגעיות. זה סבבה בשבילך. בחור דתי חש תחושת אשמה כשהוא הולך למקום של ה"נפילה". לעולם הוא לא ירגיש שלם. רק אם הוא יחזור לעבודה העצמית

אני מכירה את העולם הדתי והתפיסה הזאת, אבל לפי מה שזה נשמע הסיבה לרגשות האשמה ולמחיקת האפליקציות היא שטיפת מוח וחינוך מגיל 0 שעושה התנייה שלילית לגביי הנושאים האלה. אני מנסה לעזור לו לחיות בשלמות עם עצמו, הגוף, הטבע, והאנושות. ואני מנסה להסביר את הרציונל שעומד מאחורי זה, במקום ללכת ראש בקיר לפי מה שמכתיבים בדת מה אסור ומה מותר.

^^ עניתי לך בפרטי שלא להעמיס כאן

אולי לדעתך, וזה סבבה לחשוב ככה, אבל לא לגרום לאנשים לשנוא את עצמם ואת החיים ואת יופי הבריאה בגלל הדעה הדתית.
אני ממש לא חושבת שהאדם הוא מכונה להפקת הנאה, להפך, האדם הוא יצור חי עם תבונה, חושים, תשוקות, מניעים, ותודעה שנועדה להטיל ספק.
לפעמים חשיבה ביקורתית זה חשוב, במקום ללכת רק לפי מה שאומרים לנו.
אני לא חושבת שאדם הוא מכונה ללימודי תורה, או עבד של האלוהים שצריך לאמלל את עצמו הטבעי רק כדי להיות רובוט שלומד כל היום ומבטל כל סימן לאנושיות טבעית

^^ חבל
אני חושבת שכאן זה חשוב להעמיס
זה דיון שיכול לעורר מחשבה אצל אנשים, וכמו שאמרתי, אני מעריכה ומעודדת חשובה ביקורתית

העתקה מהפרטי
האדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו
ומקום ההנאה הזאת היא העולם הבא (לאחר המוות) ובתום 6000 שנה של קיום העולם
העולם הזה זה מקום העבודה. והעבודה היא להילחם בין התאוות וההנאות שהעולם מושך אותנו אליו לבין המצוות והמעשים הטובים שפחות מושכים אותנו
האדם שמנצח את המלחמה יזכה לחיי הנצח בעולם הבא
אין בעיה בהנאות, רק שיהיו בדרך של היתר
הקב"ה ציוה אותנו לאכול בשבתות ובחגים, או לצורך קיום הגוף והכל תוך הקפדה על ההלכות שקשורות באכילה
הקב"ה ציוה אותנו לישא אשה ובכך לקיים יחסי אישות בהיתר

אוסיף לישיבע בוחער שגם בעולם הזה אדם דתי זוכה להרגיש מעט מהקרבה אל הבורא (אמנם רחוק ממה שמרגישים בגן עדן), הנשמה שלנו היא רוחנית ומחפשת את בוראה לכן מרגישים חוסר, ואנשים עושים כל מני דברים כדי לנסות למלא את החוסר טסים לחול קונים רכב חדש וכו... אבל זה לא ממלא אותם ומהר מאוד הם מרגישים שהחוסר חזר. דוגמת הרב אורי זוהר שהיה לפני שחזר בתשובה גדול האנשים כלומר הוא היה שחקן מאוד טוב שכולם רצו להיות כמוהו היה לו הרבה מעריצות וכו... והוא מעיד על עצמו שלא היה לו כיף, הוא חזר הביתה בתור שחקן שכולם רוצים להיות כמוהו והוא רצה להקיא הוא הרגיש חוסר שלא טוב לו וכולם רצו להיות כמוהו, לעומת זאת כשחזר בתשובה הוא נהיה מאושר.
אני לפחות מעיד על עצמי ואני יודע שיש עוד הרבה, אני מרגיש מהתורה ומהמצוות מילוי אמיתי רוחני את הקרבה אל הבורא יתברך ואין אושר גדול מזה וזה רק בעולם הזה. ובורא עולם לא מנע מאתנו מהנאות החיים כל מה שהוא ברא באיסור הוא ברא גם בהיתר ככה שכל ההגבלות זה לא באמת הגבלות שלא נוכל לממש אלא דחיית סיפוקים וזו הגדולה של האדם שהוא לא משועבד ליצרים שלו אלא יודע לשלוט עליהם.

שואל השאלה:
אהלן השאלה שלי הייתה וגם לכל מי שנשאר להחזיר אותי בתשובה זה לא הייתה השאלה שאיך אני יוצא קצת יותר לחופשי מרגיש שלם עם עצמי בכל מיני דברים שלצערי "" אסורים"" בדת