אני מרגישה ריקנית יותר מידי

כואב לי בלב מבפנים אבל אני לא משתפת אף אחד וגם כשאני מתפרקת תוך כדי התכתבות עם אנשים אני דיי מכחישה את הכאב שלי אני תמיד אומרת שהכל טוב ושאין לאנשים מה לדאוג לגבי ופשוט מתכתבת איתם כרגיל כיאלו אני לא בוכה תחיים למרות שאני כן,בחמישי האחרון סבי נפטר ואני מרגישה ריקנות כזו גדולה ועצב כזה גדול,זה האובדן הראשון שלי בגיל בוגר וקשה לי להכיל את זה,על זה שסבי נפטר החברים והקרובים שלי יודעים על זה אבל רק ביום פטירתו סיפרתי על ההלם והכאב שלי אבל בלילה שהיה אתמול בכיתי עד 4 בבוקר,לא שיתפתי אף אחד שבכיתי כלכך חזק,ושהיה לי כלכך כואב,כל מה שאני עוברת גם בלי קשר לסבא שלי שנפטר,חזרתי להפרעות אכילה שלי לפני חודש אחרי ששנתיים נאבקתי בשיניים לצאת מהן,אף אחד לא יודע שחזרתי לזה וגם עם זה קשה לי,כל מכה קטנה שאני מקבלת בגוף אני מקבלת עלייה כאבי תופת,כאבים כלכך כואבים שאני לא יכולה להסביר במילים,פעם אחת אחרי מכה קלה יחסית ברגל קיבלתי כאבים נורא חזקים והיה לי סימן ענק וסגול על הרגל לתקופה של חודשיים,נשר לי גם השיער בצורה מוגזמת,וחזרתי להפרעות,אני לא יכולה להסביר כמה אני מבואסת מעצמי,אני פשוט לאחרונה מרגישה שאני נראת רע,למעשה מאז פורים אני מרגישה שאני נראת נורא,לא אהבתי את איך שהתחפושת הבליטה לי שומנים ומאז אני פשוט משתדלת שלא לאכול,אני אוכלת אבל לא הרבה,וסופרת את הקלוריות ושוקלת את עצמי,איזה אכזבה ואיזה כאב,הנפש שלי כבר מזמן פגועה בגלל ההפרעות,אני לא חושבת שאי פעם אחזור למי שהייתי לפני ההפרעות האלה